שאילתה (ממשל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאילתה (בעבר רווח הכתיב שאילתא) היא שאלה שחבר פרלמנט מציג בפני שר בממשלה. השאלה חייבת לעסוק בתחום עיסוקו של המשרד שעליו ממונה השר.

המילה שאילתה שבה לשימוש בעקבות הצעתו של זלמן שזר, לימים נשיא ישראל השלישי. בערך בשנת 1945 חיפש דוד רמז, יו"ר ישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות באותה עת, חלופה עברית למילה אינטרפֵּלציה (interpellation); הוא פנה אל שז"ר, והלה הציע מיד לייחד להוראה זו את המילה הקיימת שאילתא (בעקבות הארמית שְׁאֵלְתָא).[1]

דיני השאילתה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על השאילתה להיות מנוסחת בתמציתיות ובנייטרליות ולעסוק בסוגיה ספציפית וקונקרטית. יושב ראש הכנסת רשאי לפסול או לנסח מחדש שאילתות פגומות. לשר הנשאל ניתנים 21 יום להשיב על השאילתה, ויושב ראש הכנסת רשאי להוסיף עליהם עוד 21[2].

התשובה לשאילתה מוקראת על ידי השר הנשאל - או על ידי שר אחר לאחר אישור יושב ראש הכנסת - במליאת הכנסת, אלא אם כן השואל אינו נוכח, ואז התשובה מועברת לפרוטוקול הישיבה מבלי שתוקרא; רשאי השואל לבקש שהתשובה תישלח אליו בדואר או תפורסם ב"דברי הכנסת" מבלי שתוקרא. בנוסף לכך, רשאי השר לסרב לענות לשאילתה אם הוא חושב שיש בהקראת התשובה בפומבי משום נזק למדינה.

לאחר מתן התשובה, רשאי חבר הכנסת השואל לשאול עוד שאלה קצרה בעל פה – לפי אותן ההגבלות החלות על השאילתה הרגילה; השר המשיב יכול להשיב על שאילתה נוספת זו בעל פה, לסרב להשיב אם תהיה בתשובה פומבית משום פגיעה במדינה, או לבקש שהשאילתה הנוספת תוגש לו בכתב - במקרה זה חייב השר להשיב עליה תוך 7 ימים.

שאילתה במועצת עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פקודת העיריות[3] רשאי חבר מועצת עירייה להגיש לראש העירייה שאלה המנוסחת "בקיצור נמרץ" לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת ישיבת מועצה ועל ראש העיר להשיב בכתב ולהקריא את התשובה באותה ישיבה. כל חבר מועצה רשאי להגיש עד שתי שאילתות בכל ישיבה. השואל רשאי להציג, לאחר הקראת התשובה שאלה קצרה נוספת בעל פה שתענה במקום על ידי ראש העירייה או אדם מטעמו. תשובות לשאילות יינתנו בתחילתה של ישיבה מן המניין[4], השאילתות והתשובות יירשמו בפרוטוקול הישיבה[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אבינרי, שתי פגישות, "דבר", באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1974-11-04
  2. ^ עבודת המליאה באתר הכנסת.
  3. ^ S:פקודת העיריות, תוספת שנייה (סעיף 136) (תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן), פרק 9
  4. ^ S:פקודת העיריות, תוספת שנייה (סעיף 136) (תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן), פרק 7
  5. ^ S:פקודת העיריות, תוספת שנייה (סעיף 136) (תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן), פרק 11