רצפה
רצפה היא משטח אופקי הקיים בכל מבנה וכן במקומות פתוחים שונים. המילה 'רצפה' נגזרת מן המילה רֶצֶף, הואיל והיא עשויה מרצף של אריחים המונחים בצפיפות זה בצד זה. המושג מתייחס לרוב למשטח הגלוי עליו עומדים בני האדם והרהיטים בבניין אך במקרה של רצפה שאינה של קומת קרקע ההתייחסות היא גם למשטח האופקי הקונסטרוקטיבי אשר חלקו התחתון נקרא "תקרה".
סוגי רצפות וריצוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריצוף בעפר מהודק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטחים פתוחים, או בקומת הקרקע של מבנים, השיטה הפשוטה ביותר מבחינה טכנולוגית, אשר איננה דורשת הסעה של חומרי גלם ממקום למקום היא רצפת עפר מהודק. פעולת ההידוק נעשית בצורה ידנית, על ידי רקיעה ברגליים, או על ידי שימוש במעגילה, או במכבש. חסרונותיה של רצפת העפר המהודק הן באי-עמידותה למים, שהרי בעוד שרצפות אחרות מתייבשות במהרה, בהנחת קיומה של מערכת ניקוז נאותה, רצפת העפר הופכת לבוצית, ברכותהּ היחסית, במיוחד במקום בו שכיחים כלי רכב, העשויים להשאיר חריצים ועקבות ברצפה, וכן באבק הנלווה אליה בהכרח. כמו כן, שיטת הריצוף מוגבלת למקומות עם סוג קרקע מתאים, ובמקומות בהן הקרקע אינה ניתנת להידוק, כגון מדבריות חוליים, נאלצים הבנאים לפנות לשיטות אחרות, או להישאר ללא רצפה מלאכותית, ולעשות שימוש בקרקע הטבעית.
בחפירה ארכאולוגית, מהווה רצפת העפר אתגר מיוחד, שכן ההבדל הנראה לעין בינה לבין שכבת העפר שמעליה הוא דק ביותר. לרוב, מאותרת הרצפה באמצעות זיהוי פריטים שמונחים עליה או מבני הבנויים על גבה. לעומת זאת, לעיתים מצב ההשתמרות הוא כה טוב, עד שניתן לזהות את רישומן של מחצלות על רצפות הבתים, כגון ביריחו.
ריצוף קשיח על גבי עפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור פתרון חלקי לחסרונות הקיימים ברצפת העפר, ניתן לצפותה בריצוף קשיח, כגון אבני חצץ, חלוקי נחל, או אפילו צדפים.
מרצפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימוש במרצפות (בלטות) לחיפוי שטח הרצפה הוא השכיח והמוכר ביותר בתקופה המודרנית. העיקרון של ריצוף זה הוא כיסוי השטח על ידי מרצפות בצורה קבועה, כמעט תמיד מלבן או ריבוע המיוצרות בנפרד ומורכבות בבניין. המרצפות יכולות להיות עשויות מאבן, חומרים קרמיים ואפילו בטון, אך עיקרון בנייתם וסידורם זהה.
ברצפת מרצפות מודרנית נוצק תחילה בסיס מבטון, מעל פני הבטון מפוזרת שכבה של חול אשר איתו ניתן בקלות לפלס את המשטח. החול מאפשר דינמיות בהנחת המרצפות. מעל שכבת החול מודבקות המרצפות אחת לצד השנייה על ידי מלט הנמרח תחתיהן. טרם התייבשות המלט, מתאם הרַצָף את המרצפות כך שתהיינה מתאימות בגובה אחת לשנייה בדיוק מקסימלי ושתהיינה אופקיות. החול מאפשר תנועתיות מסוימת של המרצפות לצורך התאמתן. נוסף על כך, בטרם פיזור החול, מותקנות על בסיס הבטון מערכות בניין כצנרת מים וחשמל. במקומות מסוימים כגון חדרי אמבטיה ורצפות של חללים פתוחים, מונחות המרצפות במכוון בשיפוע קל על מנת לגרום למים להתנקז לכיוון הרצוי. במרווחים הקטנים שבין המרצפות, המכונים "פוּגוֹת", נמרח לרוב חומר איטום "רוֹבּה".
תכנון הריצוף אינו דבר של מה בכך והוא מחויב בתכנון האדריכלי השלם. מלבד בחירת סוג הריצוף ומידותיו, תפקיד האדריכל לקבוע מאיזו נקודה תחל הנחת המרצפות מתוך הנחה כי רוחב החלל אינו כפולה מדויקת של רוחב המרצפת ובצד אחד יהיה צורך לחתוך את המרצפות. לעניין זה השפעה על האסתטיקה של הרצפה וכן על תהליך הבנייה ועיצוב הפנים.
פעמים רבות, כאשר מדובר בחללים לא ישרים, בין אם באופן מתוכנן ובין אם בגלל בנייה עתיקה או בלתי מדויקת, מונחות המרצפות בזווית אחרת לגמרי מכיוון הרצפה והקירות על מנת לטשטש את עקמומיות הבנייה אשר עלולה להיות מודגשת על ידי קווי הפוגות.
בהיקף הקירות מניחים שיפולים (פנלים) כדי לסיים את מישור הקיר בצורה יפה עם הרצפה וכדי למנוע מעבר מים לקירות.
רצפת עץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיקר בבנייה המסורתית במקומות שונים, בבנייה מעץ והן בבנייה מלבנים, נבנות הרצפות מקורות עץ צמודות אחת לשנייה היוצרות יחדיו את משטח הרצפה. הקורות עצמן מונחות על גבי קורות ראשיות יותר הנשענות על הקירות הסובבים. טכנולוגיה פשוטה יחסית זו יוצרת משטח גמיש המסוגל ליצור קירוי וריצוף ללא השקעה רבה נוספת. לרצפות עץ מסוג זה איכות אסתטית כשלעצמן ולכן נשארות כפי שהן פעמים רבות ללא חיפוי נוסף מלבד שטיחים. החסרונות העיקריים של סוג רצפה זו הם היותן רועשות כאשר דורכים עליהן, כמו גם רגישותן לאש.
בטון מוחלק[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצפת בטון מוחלק היא יציקה של בטון ברמת גימור גבוהה על גבי רצפת בטון קונסטרוקטיבית ברמת גימור נמוכה. הבטון המוחלק משמש כחומר גמר בלבד והוא אינו חלק מהבטון ששימש בשלב הראשון של הרצפה הקונסטרוקטיבית. יציקתו היא למעשה ציפוי רצפת הבטון המקורי במקום פיזור חול והנחת מרצפות. הבטון הדק הטרי מוחלק בשלב הראשון על ידי מכשיר "הליקופטר" המפלס אותו ולאחר שמתייבש נמרח על הרצפה חומר מבריק המקנה לרצפה מראה שלם וחלק. על אף שאין מדובר במרצפות ריבועיות, גם בבטון מוחלק נחרצים במכוון פוגות המחלקות את רצפת הבטון למעין מרצפות. תפקיד החריצים למנוע סדקים בזמן התייבשות הבטון ולאפשר לו מרחב התפשטות קטן עם שינויי טמפרטורה.
חומרים וציפויים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כעקרון, אין גבול למגוון החומרים המשמשים כיום לציפוי רצפות מסוגים שונים. חומר נפוץ מאוד הוא העץ, שלהבדיל מרצפת עץ הבנויה מקורות, משמש כחיפוי בלבד בצורה של קרשים דקים או פרקט. חומר ייחודי נוסף הוא הזכוכית. רצפות זכוכית הבנויות על בסיס שלד פלדה וזכוכית עבה המסוגלת לשאת את משקל הדורכים עליה ניתן למצוא במבני ציבור שונים. אך, לצד איכויות אסתטיות ושקיפות, קיימים לה חסרונות אדריכליים בולטים כגון לכלוך המתבלט עליה, בולטות של שריטות, פחד של אנשים לדרוך עליה כאשר תחתיה גובה רב ורתיעה מצד נשים הלובשות שמלות ללכת על רצפה שקופה אשר דרכן ניתן לראותן מלמטה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רצפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קומות, דף שער בספרייה הלאומית
| רכיבי בניין בסיסיים | ||
|---|---|---|
| ||
| אלמנטים אדריכליים נוספים • פורטל האדריכלות |
