רצין מלך ארם-דמשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רצין היה האחרון במלכי ארם-דמשק, ושלט בשנים 750-730 לפנה"ס בקירוב.

רצין הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה ארכיאולוגית כדמויות היסטוריות[1][2].

הצורה המקורית של שמו היא "רצֿיַן".[3][א] שמו מופיע כ-ra-ḫi-a-nu ברשימות מעלי מס לתגלת פלאסר השלישי מלך אשור,[4] ופעם אחת גם כ-ra-qi-a-nu.[5] נוסח המסורה מתייחס לי' בשם כאם קריאה, אולם במקור היא היתה עיצורית, והופעה אחת של השם כ"רציאן" במגילת ישעיהו (א' ט:י) מלמד שבעת כתיבה המגילה עוד היתה ידועה בישראל מסורת ההגייה הנכונה.[6]

בשל רצח זכריהו, האחרון למלכי בית יהוא, ובמלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיו, נחלשה ממלכת ישראל ונפתח פתח לרצין למרוד. כך החזירה לעצמה ארם-דמשק את עמדתה החשובה כמרכז פוליטי. לאחר מכן ניצל רצין את העובדה שתגלת פלאסר היה טרוד והצטרף אל פקח, מלך ישראל, בברית אנטי-אשורית. משסירב אחז מלך יהודה להצטרף למרד, ניסו רצין ופקח לכבוש את ירושלים ולהמליך במקומו את בן טבאל כמלך אנטי-אשורי. אחז, שחשש לכסאו, העביר לתגלת פלאסר כשוחד את הכסף והזהב שהיו בבית המקדש ובאוצר המלך,[7] כדי שיתקוף את ארם וישראל, ואכן האשורים עלו על דמשק (732 לפנה"ס), כבשוה, הרגו את רצין, הגלו רבים מנתיניו וסיפחו את ארצו לממלכת אשור.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Purdue researcher verifies the existence of 53 people mentioned in the Hebrew Bible, בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת פורדו, אינדיאנה, ארצות הברית
  2. ^ רשימת הדמויות מופיעה בסוף מאמר זה
  3. ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392, הערה 13. בכתובות תגלת-פלאסר השלישי, שמו מופיע בצורות: Ra-ḫi-a-nu, Ra-qi-a-nu.
  4. ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 38, 46, 58-59, 63, 70, 76, 77-78, 131, 143
  5. ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 87
  6. ^ ישראל אפעל, על דרך הגייתם של שמת־עצם פרטיים אחדים, ארץ ישראל כו, 1999, עמ' 5
  7. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק ח'

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האות הפרוטו שמית ḍ (צֿ) נעתקה לאות צ' בעברית ולאות ע' בארמית, ולכן התעתיק האכדי ra-i-a-nu משקף את האות ע' ולא צ', כבעברית. בארמית קדומה נעתקה האות ל-ק' ולא ל-ע', מה שמסביר את ההופעה של השם באכדית גם כ-ra-qi-a-nu ראו בויקימילון: מעתק צ־ע
הקודם:
בן הדד השלישי
מלך ארם דמשק הבא:
אחרון מלכי ארם דמשק
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.