רצון (פילוסופיה)
רצון הוא תכונה של התודעה ומאפיין של פעולות שהתבצעו בכוונה תחילה.
בפילוסופיה, המונח רצון אינו מתייחס לתשוקה מסוימת או שאיפה לדבר מסוים, אלא ליכולת הכללית לקיים רגשות מסוג זה ולקבל החלטות המבוססות עליהן לצורך פעולות עתידיות. פעולות שנעשו בהתאם לרצונו של האדם נקראות "פעולות רצוניות".
הרצון הוא מושג חשוב בפילוסופיה משום שהוא אחד החלקים המובחנים ביותר בתודעתו של האדם, כמו היגיון והבנה. לרצון יש חשיבות רבה גם במסגרת האתיקה, משום שהוא חייב להיות נוכח לצורך קיומה של פעולה מכוונת של האדם.
רצוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התכוונות (פילוסופיה)
התכוונות, רצוניות או אינטנציונאליות – מושג פילוסופי הבא להבחין בין החומרי לבין הרעיוני או רוחני כתופעות רגשיות או שכלתניות של המוח. לחומר ולמושגים פיזיים במציאות אין צורך ב'התכוונות', והם קיימים "כשלעצמם". בעוד שלמושגים אחרים – רעיוניים או שכליים – יש בהכרח ייחוס והתכוונות למשהו שמחוץ להם.
בפסיכולוגיה ההתכוונות מובדלת מתהליכים אחרים בכך שנדרשת פעולה כלשהי של רצון מודע ליצירתם[1].
ביטויים ומושגים הקשורים ברצון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במילה "רצון" נעשה שימוש במספר ביטויים ומושגים הקשורים אליה.
רצון חופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בחירה חופשית
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים. לפי תפיסה זו לאדם יש יכולת להחליט וחופש לבחור את מעשיו והלכי-רוחו, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו.
הרצון הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הרצון הכללי
הרצון הכללי הוא מושג מתוך הפילוסופיה הפוליטית של ז'אן-ז'אק רוסו, המופיע בספרו "על האמנה החברתית". מושגי המפתח "הרצון הפרטי" ו"הרצון הכללי" מייצגים את הבידול הקיים בין האינטרס של היחיד לאינטרס הכולל של החברה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצון, דף שער בספרייה הלאומית- משה מנשהוף, חופש הרצון - כיוונים חדשים בסוגיית הבחירה החופשית, כתב הוצאה לאור, 2020.
- על ההבדל בין רצון לצורך, אתר למשכיל
- הבנת הרצון העצמי, אתר למשכיל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.
