רצה (ברכת המזון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצה והחליצנו

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ, לִשְׁבָּת־בּוֹ, וְלָנוּחַ בּוֹ, בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ.
(וּ)בִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ.
וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶךָ, וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת

(נוסח אשכנז)

רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים". כמו כן ישנו נוסח מקוצר שתיקנו להוסיף בברכה מעין שלוש.

משמעות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות הברכה היא בקשה מהבורא, שירצה ויזרז אותנו במצוותיו, ובפרט במצוות שמירת שבת. המילה "החליצנו", המוזכרת בתחילת הברכה, היא מלשון "זריזות" בלשון הקודש[1].

דיני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל תיקנו[2] לומר בכל ברכת המזון הנאמרת בשבת תפילה מיוחדת הפותחת במילים "רצה והחליצנו", כדי להזכיר את השבת בברכת המזון. תוכן התפילה הוא בקשה על קיום מצוות המנוחה בשבת בשלמות.

אדם שבירך ברכת המזון בשתי הסעודות הראשונות ושכח להזכיר את תפילת רצה, צריך לחזור שוב ולברך ברכת המזון מתחילתה, שכך דין כל הזכרת יום בברכת המזון כשחובה לאכול בו סעודת פת (כגון ימים טובים); לעומת זאת בסעודה השלישית, שבה לרוב הדעות אין חיוב לאכול פת ויוצאים בדיעבד אף במזונות, אינו חוזר ומברך.

אם נזכר לפני שהתחיל את ברכת הטוב והמטיב יכול להזכירה על ידי ברכה מיוחדת שנתקנה ובה מוזכרים עיקרי הדברים המובאים בתפילת רצה: ” בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת”.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רש"י בספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק כ"ה: חלוצי צבא... וי"א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו, וכן רש"י בתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ל"ט, עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח, עמוד ב'.
ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.