רצ'יצה

**רצ'יצה**
**Рэчыца**
סמל רצ'יצה סמל רצ'יצה	דגל רצ'יצה דגל רצ'יצה
מדינה	בלארוס
מחוז	הומל
ראיון	רצ'יצה
גובה	128 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	65,213 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות	52°21′N 30°23′E / 52.350°N 30.383°E
אזור זמן	UTC+3
	http://rechitsa.by/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה רצ'יצה

רצ'יצה (בבלארוסית: Рэчыца; בפולנית: Rzeczyca) היא עיר מחוז במחוז הומל שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראשית היישוב באתרה של רצ'יצה היא במאה ה-9 לפני הספירה. רצ'יצה נזכרת בשמה לראשונה בשנת 1213, ובמחצית הראשונה של המאה ה-14 סופחה בידי הדוכסות הגדולה של ליטא. בשנת 1561 הוענקו לרצ'יצה זכויות עיר.

באמצע המאה ה-17 נפגעה העיר קשות מפשיטות הקוזקים. בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1793, נכללה העיר בתחום האימפריה הרוסית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אין התייחסות לתעשיית הנפט.

יהודי רצ'יצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1897 נמנו בעיר 5,334 יהודים, כ-60% מתושביה. בין מלחמות העולם פעל בעיר בית ספר יידי, וערב מלחמת העולם השנייה נמנו בה 7,237 יהודים. עם פרוץ מבצע ברברוסה הספיקו חלק מיהודי העיר להימלט ממנה.

ב-23 באוגוסט 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בביצוע מעשי התעללות ורצח ביהודיה, תוך הטלת גזירות שונות עליהם, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב וחובת תשלום סכומי כופר. בתחילת ספטמבר 1941 נרצחו בין 200 ל-300 יהודים מהעיר, לאחר שנאמר להם שהם נלקחים לעבודות כפייה. בד בבד, ביצעו בלארוסים מקומיים מעשי שוד ורצח של שכניהם היהודים.

בסוף נובמבר 1941 רוכזו יהודי העיר הנותרים בגטו מגודר שהוקם בה, אליו צורפו יהודים נוספים מהסביבה. בגטו שררו תנאי צפיפות קשים ביותר, תוך מגורי 40 איש בכל חדר, ויושביו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה. כחמישה ימים לאחר כינון הגטו, נרצחו כ-300 מיושביו מחוץ לעיר. עד דצמבר 1941 נרצחו כל יושבי הגטו שבעיר.

אולגה אנישנקו התגוררה בעיירה ועל פעילותה במהלך מלחמת העולם השנייה קיבלה הכרה כחסיד אומות העולם.