רפורמה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנעד של דוגמאות ספציפיות מדי או כלליות מדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנעד של דוגמאות ספציפיות מדי או כלליות מדי. | |
רפורמה (באנגלית: Reform, בלטינית:Reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן. נהוג להבחין בין רפורמה למהפכה: מהפכה משמעותה שינוי יסודי, מיידי ורדיקלי, ואילו רפורמה מביאה לשינוי איטי יותר והדרגתי. רפורמה יכולה לבוא בעקבות חילופי שלטון במהפכה. מקורה של המילה "רפורמה" במילה האנגלית Reform, שמשמעותה תצורה או עיצוב מחדש (שינוי צורה) של דבר מה (Re-formation).
רפורמה אגררית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפורמה אגררית היא חלוקה מחדש של האדמות בין האזרחים. רפורמה כזו באה הרבה פעמים אחרי החלפת השלטון בידי מי שמייצגים אינטרסים המעמדות הנמוכים. במסגרת רפורמה כזו, עשויה להיות הלאמת אדמות או חלוקת אדמות אצולה ואדמות כנסייה לאנשים פשוטים. עשויה להיות גם חלוקה של אדמות למשפחות אנשי הצבא הכובש.
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפורמציה הפרוטסטנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרפורמציה הפרוטסטנטית
בתחום הדת, התנועה הרפורמית הגדולה ביותר הייתה הרפורמציה הפרוטסטנטית. התנועה, שפעלה באירופה במאה ה-16, קראה לשינוי ערכי ומוסדי בכנסייה הקתולית, במסגרת הדת הנוצרית. בתחילת דרכה הנהיג את התנועה הנזיר האוגוסטיני הגרמני מרטין לותר. תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית קמה בתגובה לטענות על שחיתות בממסד הקתולי, ולמה שנתפס על ידי דורשי השינוי כחוסר גמישות הגותית. התנועה הביאה לפיצול בעולם הנוצרי וליצירתם של זרמים ומוסדות עיקריים, ביניהם הנצרות הפרוטסטנטית ותת-זרמים נוספים.
יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – יהדות רפורמית, יהדות קונסרבטיבית
בראשית המאה ה-19 פנו חלק מהמשכילים בגרמניה לערוך תיקונים בנוהגי הדת המקובלים, שהוגבלו בתחילה למישור האסתטי. ב-1818 נעשה בהמבורג לראשונה שינוי עקרוני, והושמטו חלק מהתפילות לחידוש עבודת הקורבנות ולקיבוץ גלויות. כעבור דור, בשנות ה-40 של המאה ה-19, התגבשה מגמה זו בהנהגת אברהם גייגר ועמיתיו, שזנחו את הראייה המסורתית של חוקי הדת כנגזרים מהתורה שניתנה בסיני והחליפו אותה בתפישה של יהדות מתפתחת היסטורית בהשראה אלוהית תמידית. על בסיס זה הם הצדיקו שינויים נרחבים, שאמנם לא יושמו ברובם בקהילות הגרמניות השמרניות יחסית אלא על ידי ממשיכיהם בארצות הברית. בנוסף לרפורמים פעלו הקונסרבטיבים המוקדמים, שהטיפו לכך שחוקי ההלכה הושפעו תמיד מהעולם החיצון וקראו לגמישות רבה יותר בפסיקתה; ראייתם את המשנה כפרי יצירה אנושית במידה רבה הביאה להוקעתם על ידי האורתודוקסים ככופרים. בהמשך התפתחו מתנועה זו הרקונסטרוקטיבים, בהנהגת מרדכי קפלן, שכלל לא האמינו בכך שההלכה או כל ציווי אחר באים ממקור אלוהי, וראו בחוקי הדת את מורשת העם היהודי שראוי לשמר רק בשל כך.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנועה הצ'רטיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת התנועות המשמעותיות ביותר שפעלו למען רפורמה פוליטית היא התנועה הצ'רטיסטית (Chartism) בבריטניה. התנועה הצ'רטיסטית הייתה תנועת עובדים שפעלה בשנים 1838–1848, והייתה תנועת העובדים ההמונית הראשונה בעולם. הצ'רטיסטים שאפו להכניס רפורמות בשיטת הממשל בבריטניה על מנת להפוך אותה לדמוקרטית יותר. שמה של התנועה נגזר מ"הצ'רטר העממי" (אנגלית: People's Charter), הצהרת עקרונות שפורסמה בשנת 1838 והעלתה את הדרישות הבאות:
- מתן זכויות הצבעה אוניברסליות לזכרים;
- התקנת שיטת הצבעה חשאית;
- ביטול דרישות הרכוש מחברי פרלמנט;
- תשלום משכורת לחברי פרלמנט (כך שעניים יוכלו להיות חברי פרלמנט);
- אזורי בחירה בגודל שווה;
- בחירות שנתיות לפרלמנט.
על אף שהתנועה הצ'רטיסטית לא הובילה באופן ישיר ליצירתם של רפורמיות פוליטיות, היא הייתה תקדים רב משמעות ופתחה פתח שאיפשר לארגונים ואינדיבידואלים שבאו אחריה להיאבק למען רפורמות.
רפורמות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים משרי החינוך של מדינת ישראל הכריזו על רפורמות נרחבות, שבסופו של דבר יושמו באופן חלקי. היוזמה לרפורמה המשמעותית ביותר הייתה של שר החינוך בשנות השישים זלמן ארן. בסופה הוקמו חטיבות הביניים לתלמידי כיתות ז-ט. החטיבה העליונה לתלמידי י-י"ב. בית הספר היסודי שרת רק את תלמידי א'-ו', במקום א'-ח' קודם לרפורמה. כמו כן החוק שונה כך, שכל ילד זכאי לחינוך חובה חינם עד סוף כיתה ט' במקום עד סוף ח'. אחת המגמות המרכזיות של הרפורמה הייתה לקבץ תלמידים משכבות חברתיות שונות לבתי ספר משותפים.[1]
בשנת 2009 נערכה בישראל רפורמה במערכת ההוצאה לפועל שכללה עריכת שינויים נרחבים בחוק ההוצאה לפועל, ביטול זמני של צווי המאסר נגד חייבים והכנסת הגבלות מסוגים חדשים.
בשנת 2010 קידמה הממשלה הצעת רפורמה בחוק התכנון והבנייה, שמטרתה לקצר את הליכי האישור של תוכניות בניה. הצעת הרפורמה ספגה ביקורת מצד ארגוני איכות הסביבה בישראל, אשר סברו כי היא הועברה במחטף וכי הפעלתה תביא להשלכות קשות על הסביבה.[2]
בשנת 2011 קיבלה הממשלה החלטה מספר 3993 על רפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק גרינברג, זלמן ארן והרפורמה במבנה החינוך - פריצת הדרך באמצע שנות השישים, 2015
- ^ רנית נחום-הלוי, הממשלה אישרה את הרפורמה לחוק התכנון והבנייה, 14 במרץ 2010
- ^ שיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, החלטות ממשלה - החלטה מס' 3993, 18 בדצמבר 2011
