רנה דה סולה
רנה דה סולה (בספרדית: René De Sola; נולד בשנת 1919) הוא מדינאי ומשפטן יהודי-ונצואלי[1].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה סולה נולד בשנת 1919 בקראקס. הוא קיבל דוקטורט בלימודי פוליטיקה ומדעי החברה מהאוניברסיטה המרכזית של ונצואלה (אנ'), תואר המקביל היום ללימודי משפטים, בשנת 1943[2]. בשנת 1944 הוא ייסד משרד עורכי דין עם שותף. בשנת 1947 הוא מונה לשופט. הוא לימד משפטים באוניברסיטאות שונות בוונצואלה והיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנטה מריה (אנ')[3]. בשנת 1958 לאחר הדחת מרקוס פרס חימנס, הדיקטטור של ונצואלה, כיהן דה סולה כשר המשפטים[4], כנציג מקצועי של לשכת עורכי הדין של ונצואלה, בממשלה הזמנית שפעלה תחת החונטה השלטת וכללה 17 חברים[5]. בתפקיד זה ייסד את משטרת מערכת המשפט (אנ') של ונצואלה. בסוף מאי 1958, לאחר ביקורו של ריצ'רד ניקסון בוונצואלה בה הוא נתקל בהמוני מפגינים, התפטרו שניים מחברי החונטה ודה סולה מונה לשר החוץ[6]. דה סולה החזיק בתפקיד שר החוץ עד פברואר 1959, עת כוננה ממשלה חדשה לאחר הבחירות[3]. בנובמבר 1958 הוא הכריז על הקמת נציגות דיפלומטית בישראל[7]. בניגוד לקודמו בתפקיד, פעל דה סולה להסגרתם של ראשי המשטר הקודם לידי ונצואלה ובראשם את הנשיא המודח מרקוס פרס חימנס. הוא דאג לשלול מהם את הדרכונים הדיפלומטיים שניתנו להם בידי קודמו ונאבק לצמצם את ההגדרה של עבירות פוליטיות שחסינות מפני הסגרה[8].
בשנת 1964 ושוב בשנת 1966 הוא סירב להיות שופט במשפטו של מרקוס פרס חימנס לאור טיפולו בנושא הסגרתו בשנת 1958[9].
דה סולה היה פרופ' למשפט מסחרי באוניברסיטה המרכזית של ונצואלה וכתב בנושא ספרים שנחשבו לאוטוריטה בתחומם.
בשנים 1969–1974 הוא היה הנציג הקבוע של ונצואלה באונסק"ו. בשנת 1979 מונה דה סולה לשופט בבית המשפט העליון של ונצואלה ובשנת 1987 היה לנשיא בית המשפט העליון[10], תפקיד בו החזיק את פרישתו בשנת 1989. באותה שנה קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- René De Sola, praelegal
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נאמנים לישראל ונצמדים לרכושם, למרחב, 28 בספטמבר 1962
- ^ Desola, Rene, Encyclopedia Judaica, 1974 Year Book, page 226
- ^ 1 2 ד"ר ר. דה־סולה לביקור בארץ, דבר, 30 במרץ 1959
- ^ Robert H. Michel, TThe Venezuela Story, Congressional Record: Proceedings and Debates of the Congress, June 4, 1958
- ^ William Arceneaux, The Venezuelan Experience: 1958 and the Patriotic Junta, 1969, page 207
- ^ ביום ה' פגישת ג' מאיר - דאלס, הַבֹּקֶר, 30 בספטמבר 1958
- ^ ונצואלה תקים נציגות בישראל, למרחב, 17 בנובמבר 1958
- ^ Judith ewell, The indictment of a dictator : the extradition and trial of Marcos Pérez Jiménez, 1981, page 49
- ^ Judith Ewell, The indictment of a dictator : the extradition and trial of Marcos Pérez Jiménez, 1981, pages 120-121, 131-132
- ^ Venezuela, page 277
- ^ Honorary Doctor of Philosophy, tel Aviv University