רן יגיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רן יגיל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוגוסט 1968 (בן 55)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר
משורר
מבקר ספרות
עורך ספרותי
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה עברית
תקופת הפעילות מ-1987
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2004)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רן יגיל (נולד ב-26 באוגוסט 1968) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגיל שירת בלהקה צבאית במפח"ש ולאחר מכן בלהקת פיקוד צפון. את הקריירה הספרותית שלו החל כמשורר והשתייך לקבוצת "עכשיו 55" על שם מספר גיליון כתב העת "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד שבו הופיעו כל חברי הקבוצה.

רן יגיל הוא בנו של הבדרן והשחקן גדי יגיל ונכדו של שחקן התיאטרון הקאמרי והמטאטא משה חורגל. הוא הופיע עם אביו בסרט קצר בן 25 דקות בשם "איש הלטאה".

בשנת 2004 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. מאז 1995 הוא עורך שותף של כתב העת "עמדה" ביחד עם המשורר עמוס אדלהייט, כותב דרך קבע ועורך לשוני במוסף לספרות של מעריב ובעל טור בעיתון "שיר והערה".

יגיל כתב שבעה ספרים וערך יחד עם ירון אביטוב אנתולוגיות סיפורים בנושאים שונים. בין אלה נמנה קובץ שירים של המשורר נח שטרן, "אגרוף גורלו המר", שיגיל אף כתב עליו את הרומן הביוגרפי "נקישות ורמזי אור". יגיל ייסד את 'יְקוֹד', כתב-עת לספרות עברית, ישראלית ויהודית, במשותף עם ד"ר חן יסודות.

במשך שנים כתב באתר מעריב ובמספר בלוגים. משמש כמבקר הספרות של עיתון "הארץ".

במרץ 2024, החל לכתוב במוסף הספרות של ישראל היום.

הוא מתגורר ברעננה, נשוי ואב לשלושה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מות סנדלרים. תל אביב, עקד, 1987. ספר שירים.
  • מחשבה אחת קדימה. רמת גן, ליריק, 1988. מותחן העוסק ביחסי יהודים ערבים.
  • ארז כמעט-יפה: וסיפורים אחרים. תל אביב, גוונים, תשנ"ו 1996. קובץ סיפורים בעלי נופך אוטוביוגרפי מובהק ועוסק בחייו כבנו של גדי יגיל. בספר גם מופיע הסיפור "מפנקסו של שחקן", שהוא עיבוד ליומנים של סבו משה חורגל ומתאר את ראשית ימיו כשחקן בישראל המנדטורית.
  • ז'אק, תל אביב, גוונים, תשנ"ח 1998 ISBN 9654112566. רומן ביוגרפי המגולל את סיפורו של השנסוניונר הבלגי-צרפתי ז'אק ברל. בספר פורט יגיל לפרקים את חייו של ברל מילדותו ועד מותו ומתאר את הופעתו האחרונה על הבימה בשנת 1967, כשלראשונה בחייו נתן מונולוג בן שעה וחצי על חייו. יגיל אף המחיז את הספר במופע בו גיל מדבר ושר, בבימויה של הלנה קורקין וניהולו המוזיקלי של רפי קדישזון.
  • סוף הקומדיה: תריסר סיפורים. תל אביב, ביתן-עמדה, תשס"א 2001. קובץ סיפורים ביוגרפי. באחד מהם מתוארים יחסיו של אביו גדי יגיל עם קומיקאי גוסס, הוא שייקה אופיר. בסיפור אחר מתאר חיי להקה צבאית, ויגיל הרי היה מפקד להקה צבאית. סיפור נוסף המתרחש בשנות השלושים הוא על סבו משה חורגל וארגון ההגנה בימי המכביה הראשונה והוא שזור בהומור.
  • נקישות ורמזי אור - מדינת ישראל נגד נח שטרן: רומן. תל אביב, עמדה/"ביתן", תשס"ג 2003. הספר שוטח פרשה נשכחת מראשית ימיה של המדינה. בחור צעיר בשם דוד עמית, המתעניין בספרות עברית, מוצא בחנות ספרים את תיק המשפט של נוח שטרן, סקרנותו ניצתת והוא מחליט לנבור במקרה. נוח שטרן סיים לימודי ספרות באוניברסיטת הרווארד, התגייס לבריגדה היהודית, אך משהשתקע בישראל נהפך למשורר שוליים ו"הפרשה" היא ניסיון רצח לא ברור מצידו, שלאחריה נאסר, אושפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש והתאבד.
  • הרביניסט האחרון, בני ברק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006. מספר על טייס בדימוס בחיל האוויר הישראלי המתכנן להתנקש ביגאל עמיר רוצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין.
  • אני ואפסי, סדרת עמדה, הוצאת כרמל, 2008
  • שישה סיפורים, דחק - כתב עת לספרות טובה, עמדה, 2010
  • סיפור של יום | הכל שפיט, עמדה, 2014. שבעה סיפורים קצרים ונובלה
  • קאמי, הוצאת טוטם ספרים, 2023. ביוגרפיה של הסופר הצרפתי אלבר קאמי

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצעיף האדום / יעקב שטיינברג, בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל. תל אביב, גוונים, תשנ"ח 1997
  • בואי כלה: סיפורי חתונה. ירושלים, כרמל, תשס"א 2001. בשיתוף ירון אביטוב
  • טעם החיים: אנתולוגיה של סיפורי אוכל. ירושלים, כרמל, תשס"ב 2002. בשיתוף ירון אביטוב
  • הקשב! אנתולוגיה של סיפורי צבא. תל אביב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ה 2005, בשיתוף ירון אביטוב
  • פסטיבל הספר המזרחי / דוד ברבי, עמדה, תשפ"ד, 2024. עריכה משותפת עם רוני סומק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]