רמת הכובש
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 61 מטר |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,206 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.9% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   רמת הכובש  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.rmk.org.il | |
רָמַת הַכּוֹבֵשׁ הוא קיבוץ בשרון הדרומי, 7 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר סבא, בתחום המועצה האזורית דרום השרון. הקיבוץ עלה על הקרקע באוגוסט 1932, לאחר שבע שנות הכשרה בפתח תקווה וכפר סבא. ב-2020 גרו בו כ-1129[3] נפשות ומתפרנס מתעשייה, גן אירועים, חקלאות, יזמות זעירה ועבודת חוץ של חלק נכבד מחברי המשק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חיפוש הנשק ברמת הכובש
רמת הכובש נוסד על ידי קבוצת "הכובש", שהוקמה בגרעין וילנה של תנועת "החלוץ" והייתה "קיבוץ העלייה" הראשון של התנועה. שם הקבוצה מבטא את רעיונות כיבוש העבודה העברית וכיבוש עצמי לעבודות כפיים. פלוגה ראשונה של כ-20 עולים מקבוצה זו עלתה ארצה באוגוסט 1925 והגיעה לפתח תקווה (עמק השבע). לאחר עלייה זו המשיכו לעלות פלוגות נוספות, וכעבוד חודשים אחדים מפאת מחסור במקומות עבודה נשלחו חלק מהחברים להקים פלוגה נוספת של הקיבוץ בכפר סבא. עד תום השנה הראשונה לקיומו גדל קיבוץ "הכובש" והגיע לכ-140 נפש. באוגוסט 1927 היה קיבוץ "הכובש" בין הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ המאוחד, ובעקבות זאת אוחדו פלוגותיו לפלוגה אחת בכפר סבא. קשיי הסתגלות ומחיה גרמו לעזיבה רבה ולצמצום הפלוגה מחד, ומאידך כמעט ופסקה העלייה מגליל וילנה וסביבותיה, ובעקבות זאת הוחלט לצרף אליה את קיבוץ העלייה "שחריה" של "החלוץ".[4]
בשנת 1932 כאשר הוברר סופית כי פלוגת קיבוץ "הכובש" בכפר סבא, לא תיכלל בתוכנית "התיישבות האלף" הוצע לחברי הפלוגה להתיישב על שטח של כ-500 דונם בסמוך לכפרים הערביים טירה ומיסכה והעיירה קלקיליה. הקרקע נקנתה מערביי הסביבה על ידי המוסדות המיישבים, תוך השתתפות של חברי הפלוגה בכסף ובשמירה על השטח שנרכש - פעולה שבשפת הימים ההם נקראה "כיבוש". אנשי הפלוגה נענו לאתגר מאחר שהובטח להם כי בהמשך יועמדו לרשותם שטחים נוספים שיאפשרו התבססות כלכלית במקום (הבטחה שקוימה במלואה רק בשנת 1948). אחד המאבקים בשרון, בהם בלטו אז חברי פלוגת "הכובש" ובהמשך חברי רמת הכובש היה המאבק לכיבוש העבודה "עבודה עברית". הקיבוץ המשיך לגדול ולהתפתח בזכות קבוצות עולים נוספות בעיקר מהכשרת "גרוכוב" בפולין, וקבוצת עולים גדולה מגרמניה (הייקים).
במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936- 1939) (המרד הערבי הגדול) סבלה רמת הכובש רבות מהתקפות ירי והתנכלויות מצד כנופיות לאומניות מבין תושבי הכפרים הערבים השכנים, קלקיליה, טירה ומיסכה (מיסקי), וספגה אבדות רבות[5] ובסך הכל איבדה 16 חברים ומתנדבים וספגה נזקים כבדים ברכוש.[6] בשלוש שנים אלו הותקפה רמת הכובש יותר מכל יישוב אחר בארץ, והייתה סמל לעמידה של ההתיישבות היהודית.[7] אחד האסונות הקשים אירע ב-4 באוגוסט 1938, אז נהרגו שבעה מחברי המשק ואדם נוסף כאשר מכוניתם עלתה על מוקש[8] בדרכם חזרה הביתה מפרדסי האזור בהם עבדו, בסיום יום העבודה.
במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-16 בנובמבר 1943 - עת שרתו רבים מחברי וחברות הקיבוץ בהתנדבות בצבא הבריטי ובהמשך בבריגדה - ערכו שלטונות המנדט חיפוש נרחב בקיבוץ אחר נשק בלתי חוקי וחיילים יהודים שערקו מצבא אנדרס. בתגרה המונית שפרצה לקראת סוף החיפוש, בו לא נמצא דבר, עצרו הבריטים 35 איש, רובם ממחלקת פלמ"ח ששהתה בקיבוץ ופצעו 14 אנשים, שאחד מהם, חבר הקיבוץ, מת מאוחר יותר מפצעיו.[9] מהלך החיפוש ותוצאותיו יצרו הד תקשורתי עצום והזדהות כללית של כל היישוב עם חברי רמת הכובש. הבריטים, בתגובה, השביתו את כל העיתונות היומית של היישוב למשך 11 ימים.
במאי 1948 מנה הקיבוץ 675 איש, בתוכם 238 חברים, 239 ילדים ו-15 הורים לחברים. הגיל הממוצע היה 39. ענפיו המרכזיים של המשק היו גידולי שדה (בעל ושלחין) לול, רפת, מאפייה מסחרית ופרדסים.[6] במהלך מלחמת העצמאות הותקפה רמת הכובש מאות פעמים - ירי והפגזות לסירוגין - על ידי ערביי הסביבה, כוחות "צבא ההצלה" והחל מה- 30 במאי, כוחות מחיל המשלוח של צבא עיראק. רבים משטחיה החקלאיים הוחזקו על ידי האויב. עשרות חיילי צה"ל, מתנדבים, ומגינים ביניהם 12 מחברי הקיבוץ נהרגו ורבים נפצעו. ילדי הקיבוץ שפונו ממנו ערב הכרזת העצמאות (14 במאי 1948) חזרו אליו רק לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק עם מדינות ערב. מבנים רבים ורוב ענפי החקלאות של הקיבוץ נפגעו וחלקם נהרסו בתקופה זאת. [10][11][12][13][14][15][6]
עם שוך קרבות מלחמת העצמאות נותר הקיבוץ ישוב ספר והמשיך לסבול משכניו הערבים, בתוך תחומי קווי שביתת הנשק ומחוץ להם. לרוב היו אלה גנבות וחבלות חקלאיות. המצב השתנה עם הקמתם של שני הקיבוצים אייל וניר אליהו (ב-1949 וב-1950 בהתאמה) מציאות שיצרה רצף התיישבות יהודית והקשה מאוד על הסתננויות ערבים מצדו המזרחי של הקו הירוק.
בשנת 1952, במהלך הפילוג בתנועת הקיבוץ המאוחד, פרשו מהקיבוץ משפחות וחברים שתמכו פוליטית במפלגת מפא"י, סך הכל כ-100 איש אישה וילד, והקימו את קיבוץ עינת יחד עם פורשי קיבוץ גבעת השלושה.
רמת הכובש היה בין הקיבוצים הבודדים שלא הסתבך במשבר חובות הקיבוצים במהלך שנות השמונים. הקיבוץ נחשב מבוסס, החל בתהליכי הפרטה בשנות ה-90 של המאה העשרים ועבר תהליך התחדשות משמעותי יותר בשנת 2006, מה שגרם לרבים מבניו ומשפחותיהם לשוב לקיבוץ. הקיבוץ מתפרנס מענפי חקלאות שונים, ממפעל תעשייתי (דורם) ומעבודת חוץ של חברי הקיבוץ. בקיבוץ מבני ציבור בין השאר: בית הספר היסודי האזורי "יחדיו". יד-למגינים וחדרי הנצחה. אולם ספורט, ובית תרבות (מועדון לחבר),
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מבנה המקלחות המשותפות בקיבוץ -
חדר האוכל בקיבוץ -
פנים חדר האוכל -
שדרת העצים המרכזית החוצה את הקיבוץ -
בית מגורים טיפוסי בקיבוץ -
בית התרבות -
חזיתו הראשית של בניין בית התרבות -
-
חדר האוכל -
אולם ספורט
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמת הכובש, תעודות ורשימות, הוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות, תל אביב, תרצ"ז
- גרשון ריבלין, ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ רמת הכובש, באתר 'חלון אחורי', 29 בפברואר 2020
- מיכאל יעקובסון: סיבוב באולם הספורט בקיבוץ רמת הכובש עם קיר האמנות של יחזקאל קמחי, באתר 'חלון אחורי', 11 בינואר 2020
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במקלט תת-קרקעי ממלחמת העצמאות בקיבוץ רמת הכובש, באתר 'חלון אחורי', 14 ביולי 2023
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיבוץ רמת הכובש, באתר המועצה האזורית דרום השרון
- סיפור מקומי רמת הכובש - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן, תמונות, מסמכים וזכרונות
- רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי בעקבות לוחמים, מודן, 1988)
- אתר קיבוץ רמת הכובש
רמת הכובש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נתוני הלמ"ס, 2015
- ^ "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300
- ^ ירו אל רמת הכובש, דבר, 11 במרץ 1936
הלילה היו יריות על רמת-הכובש, דבר, 24 באפריל 1936
רמת הכובש, דבר, 27 במאי 1936
400 עצים נעקרו ברמת-הכובש, דבר, 29 במאי 1936
רמת הכובש תחת אש מרצחים, דבר, 12 ביוני 1936
רמת הכובש באש יריות ביום ובלילה, דבר, 19 ביוני 1936
ההתקפה שלא הייתה כדוגמתה על רמת-הכובש, דבר, 19 ביולי 1936
לווית חנה פרוינד ברמת הכובש, דבר, 19 באוגוסט 1936
ההתקפה על רמת-הכובש שלא היה כמוה, דבר, 29 באוגוסט 1936
דניאל לוין הובא למנוחות, דבר, 25 ביולי 1938 - ^ 1 2 3 מרדכי בר און ומאיר חזן (עורכים), עם במלחמה, יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 263
- ^ רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי "בעקבות לוחמים")
- ^ אסון מחריד ברמת הכובש, דבר, 5 באוגוסט 1938
הלוויה ברמת הכובש, דבר, 7 באוגוסט 1938
בדמיך חיי!, דבר, 19 באוגוסט 1938 - ^ מעשה התעללות בישוב העברי התנפלות המשטרה על רמת הכובש, דבר, 28 בנובמבר 1943
10 שנים לחיפוש הנשק במשק רמת הכובש, דבר, 23 בנובמבר 1953 - ^ הותקף שומר השדות של רמת הכובש, דבר, 12 בינואר 1948
10 אנשי כנופיה נהרגו ורבים נפצעו בהתקפה בשרון, דבר, 30 במרץ 1948
מגיני רמת-הכובש עמדו שני ימים במערכה, דבר, 1 באפריל 1948 - ^ קרב פנים-אל-פנים ליד רמת-הכובש, דבר, 21 באפריל 1948
- ^ נהדפה התקפה קשה על רמת הכובש, דבר, 11 במאי 1948
- ^ א. ש., רמת הכובש במערכה, דבר, 27 ביוני 1948
- ^ כפר טירה בשרון - פורע שוב, דבר, 30 ביולי 1948
צלפים לעבר רמת הכובש, דבר, 9 בנובמבר 1948
יעקב ויסברד, דבר, 9 במרץ 1949 - ^ אלישע, רמת הכובש וילדיה במבחן הימים., דבר, 4 באוגוסט 1949
| ||||||||||||||
