רלף בגנולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רלף בגנולד
Ralph Alger Bagnold
רלף בגנולד, 1941
רלף בגנולד, 1941
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 באפריל 1896
פלימות', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במאי 1990 (בגיל 94) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות הצבא הבריטי, חיל ההנדסה המלכותי, קבוצת המדבר ארוכת הטווח עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1915 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה בריגדיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • Sorby Medal (1978)
  • מדליית וולסטון (1971)
  • מדליית המייסדים (1935)
  • פרס וורן (1969)
  • מדליית פנרוז (1970)
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • מסדר לאופולד
  • עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רַלף אַלגֶ'ר בַּגנוֹלד (Ralph Alger Bagnold;‏ 3 באפריל 189628 במאי 1990) היה קצין צבא בריטי, מייסדהּ ומפקדהּ הראשון של קבוצת המדבר ארוכת הטווח במערכה בצפון אפריקה, חוקר מדבריות, גאומורפולוג וחלוץ חקר הפיזיקה של תנועת חולות.

קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רלף בגנולד הלך בעקבות אביו, ארתור הנרי בגנולד, שהיה איש חיל המהנדסים הבריטי,[1] התחנך באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' וב-1915, בגיל 19, התגייס לצבא. רלף בגנולד עבר שלוש שנים במלחמת החפירות בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, צוין לשבח ב-1917 וקיבל את "עיטור מסדר לאופולד" הבלגי ב-1919. אחרי המלחמה למד הנדסה בקיימברידג' ואחרי הסמכתו ב-1921 חזר לשירות הסדיר. שירת במצרים ובחזית הגבול הצפוני-מערבי של הודו (ח'ייבר פח'טונח'ווה, פקיסטן), וגם שם צוין לשבח. את חופשותיו בילה בסיורים במדבריות באזורים אלה, ובתוך כך אף נהג ברכב מהודו למצרים דרך מדבריות איראן, סוריה, עבר הירדן וסיני.

מסעות במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רלף בגנולד, 1929
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רלף בגנולד הוצב ב-1926 במצרים, ושם החל במסעות חקר במדבר לוב.[2] מסעו הראשון למדבר המערבי נערך ב-1927, ובו לא הדְרים מעבר לשקע קטארה ולנאת המדבר סיווה. במסע השתתפה חבורת קצינים להוטים כמותו שיצאו לדרך בעת חופשותיהם מהשירות ועל חשבונם.[3] בגנולד חזר למסעות בעומק המדבר המצרי גם אחרי שהוצב בהודו. אחרי שקרא את כתביו של אחמד חסנין, "נאות המדבר הנעלמות", על מסעו במדבר לוב ב-1921, ולאור מסעותיו של כמאל א-דין חוסיין במחצית השנייה של שנות ה-20, יצא רלף בגנולד ב-1929 בראש משלחת למדבר המערבי של מצרים, ברכב פורד דגם A (אנ') ושני טנדרים, בתקווה להגיע לזרזורה האגדית. מסעותיו הבאים נערכו בשנים 1930, 1932 ו-1938. במסעו ב-1930 חדר אל תוך ימת החול הגדולה. המסע של 1932 היה המקיף מכולם, ובמהלכו הרחיק מערבה מעווינאת עד הרי טיבטסי (אנ') בצ'אד ודרומה עד אל-פֿאשׁר בסודאן. מסעו ב-1938 לגילף כביר ולעווינאת נועד למחקר מדעי ונערך מטעם החברה לחקר מצרים.[4]

את פרטי מסעותיו וממצאיו פרסם בכתב העת של החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית שתמכה בו. סקירה שלהם מובאת בספרו מ-1935 "חולות לוב" (Libyan Sands: Travels in a Dead World), שנכתב בעת שירותו בסין.[5] החברה הגאוגרפית המלכותית זיכתה אותו באותה שנה ב"מדליית המייסדים" (אנ'). במסעות הללו ברכב ממונע באזורים צחיחים ובשטחי חולות פיתחו מיומנויות והתקנים שהיו חדשניים בזמנם, כגון השימוש במְעַבֶּה לקליטת אדי מים שהתנדפו מהרדיאטור ובסולמות חול ('שׁפּאלות') לחילוץ רכב ששקע וכן הממצא של הקטנת לחץ האוויר בצמיגים לצורך העבירות בחול. לזכותו של בגנולד נזקף שכלול מצפן שמש (כזה שאינו מושפע מעפרות ברזל בקרקע או מחלקי המתכת של כלי הרכב) שהוכח כחיוני בניווט מדברי.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג קבוצת המדבר ארוכת הטווח: עקרב משולב בגלגל וראשי התיבות של שם היחידה LRDG –

רלף בגנולד חזר והתגייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1940, והוא בן 44 שנים, הקים יחד עם גרעין מחבריו למסעות במדבריות מצרים ולוב את "קבוצת המדבר ארוכת הטווח" (LRDG) המהוללת, שפעלה מאחורי קווי האויב במערכה במדבר המערבי. הכרת השטח ומיומנויות הנהיגה בשטחים חוליים ובתנאי מדבר, שרכשו בגנולד ואנשיו (הראשונים לצלוח את "ים החולות הגדול" ברכב מנועי בתקופה שקדמה למלחמה), מילאו תפקיד חשוב במבצעי הצבא הבריטי בחזית צפון אפריקה. ביולי 1941 מונה בגנולד לתפקיד סגן קצין קשר ראשי של זירת המזרח התיכון, ולאות הוקרה על הקמת הקמא"ט עוטר בדרגת קצין במסדר האימפריה הבריטית (OBE). בקיץ 1944 פרש מהשירות הצבאי בדרגת בריגדיר.

מחקר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חוליות בגנולד" על המאדים במפת מסעו של רכב החלל "קוריוסיטי"

במסעותיו המדבריים הִרבה בגנולד להתעניין בתופעות של תנועת חולות, ובשובו לביתו ב-1935, אחרי השחרור מהשירות הסדיר, התמקד בחקר תהליכי הסעה והשקעה רוּחית במעבדות הקולג' האימפריאלי בלונדון, שם יצר מנהרת רוח לניסויו. ספרו הראשון בנושא זה, "הפיזיקה של חול נישא ברוח ושל חוֹליוֹת מדבריות" (The Physics of Blown Sand and Desert Dunes), שראה אור ב-1941, נחשב לספר יעץ בתחומו. בתום המלחמה חזר לעבודתו המדעית בתחום הגאומורפולוגיה של חוֹליוֹת (ובתוך כך אף הציע מודל ל"חולות המזמרים"). בשנות ה-50 וה-60 התרכז בחקירת תנועת סדימנטים בנוזלים. במהלך מחקריו אלה פיתח בגנולד את הנוסחה הקרויה על שמו – "Bagnold formula" (אנ'),[6] המשמשת בתחומים של מכניקת זורמים וגאולוגיה. דבֵקותו של בגנולד במחקר מדעי לא פחתה עם השנים, וגם בשנות ה-90 לחייו פרסם חיבורים מדעיים.

מומחיותו הועילה לסוכנות החלל האמריקנית בלימוד דיונות החול על המאדים; ב-1978, והוא בן 82 שנים, נקרא לייעץ לה. האזור במכתש גייל (האגף הצפוני-מערבי של הר שארפ, אאוליס מונס) שעל המאדים נקרא לכבודו בשם "דיונות בגנולד". כמחוות הוקרה על תרומתו לחקר המאדים הכריזה נאס"א על שנת 2016 כ"שנת בגנולד".

מחווֹת הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגנולד זכה בפרסים ובאותות כבוד רבים על הישגיו המדעיים. ב-1935 הוענקה לו "מדליית המייסדים" (אנ') של החברה הגאוגרפית המלכותית. ב-1944 צורף כחבר לחברה המלכותית (FRS). ב-1960 נקראה לכבודו לשון יבשה בארץ גרהאם שבחצי האי האנטארקטי בשם "נקודת בגנולד" (Bagnold Point).[7] ב-1969 קיבל את פרס ווֹרן (אנ') על הישגיו בחקר הגאולוגיה הפלוביאטילית מהאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. ב-1970 זכה במדליית פנרוז של החברה הגאולוגית האמריקאית ובמדליית סוֹרבִּי (אנ') של האגודה הבינלאומית לסדימנטולוגיה. ב-1971 העניקה לו החברה הגאולוגית של לונדון את מדליית וולאסטון (אנ'). באותה שנה נבחר כעמית בקולג' האימפריאלי. ב-1974 נבחר כחבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-1981 קיבל את פרס לינטוֹן (אנ') מהחברה הבריטית לגאומורפולוגיה. כמו כן קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות. זמן קצר לפני מותו ב-1990 הוענקה לו "מדליית יואינג" (אנ') מטעם מכון המהנדסים האזרחיים והחברה המלכותית. "מדליית בגנולד" מוענקת מדי שנה, מאז 2008, מאת האיגוד האירופי למדעי האדמה (אנ') למחקר מצטיין בגאומורפולוגיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וינס בייזר, "חול: סיפור של חדשנות, מלחמה ותהילה", Popular Science ישראל, מס' 295 (נובמבר 2018), עמ' 30–37
  • רלף א' בגנולד, המדבר הלובי – מסעות בשממה (עברית: גדעון השמשוני), הוצאת נרקיס, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטונים מסע הסקר של משלחת בגנולד ב-1929–1930 במדבר מצרים-לוב (49:12 דקות)

קטע קול רלף בגנולד – ראיון מוקלט מ-1987 (באנגלית) באתר ארכיון מוזיאון המלחמה האימפריאלי (IWM)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביו של רלף בגנולד השתתף ב-1884–1885 בכוח החילוץ להצלת הגנרל גורדון בח'רטום, סודאן
  2. ^ השם "מדבר לוב" יוחס באותה תקופה לחלקו המזרחי של מדבר סהרה, כולל מצרים שממערב לנילוס; הגבול המוסכם בין מצרים ללוב נקבע ב-1934
  3. ^ המסעות שאחרי 1929 נערכו בתמיכת החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית
  4. ^ הפסגה השנייה בגובהה בהר עווינאת (1,830 מ' מעל לפני הים) נקראת על שמו של בגנולד; קודם לכן, במיפוי האיטלקי של 1933, נקראה בשם "הר מוסוליני"
  5. ^ הספר הופיע בעברית בתרגומו של גדעון השמשוני בשם "המדבר הלובי – מסעות בשממה", הוצאת נרקיס, 2011
  6. ^ ראו גם: "מספר בגנולד" (אנ') המשמש לאפיון היחס בין מאמץ התנגשות גרעינים אל מול מאמץ ויסקוזי בזרימה של חומר מגורען כמו חול או דגנים
  7. ^ על ידי ועדת השמות הבריטית ליבשת אנטארקטיקה (אנ')