רכישת מערת המכפלה
.jpg)
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. ח וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר [...] וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
רכישת מערת המכפלה, הוא אירוע מקראי המופיע בפרשת חיי שרה בספר בראשית, פרק כ"ג. העוסק במכירתה של מערת המכפלה לאברהם מידי עפרון החתי לצורך קבורת שרה. אברהם מסרב לקבל את אחד מן הקברים באזור ללא תמורה כספית, ומתעקש לקנות בכסף את מערת המכפלה.
סיפור המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מות שרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרה מתה בקריית ארבע, ואברהם פונה לבני חת, תושבי המקום, כדי שימכרו לו אחוזת קבר בה יוכל לקבור את אשתו. המערה אמנם נרכשה לצורך קבורתה של שרה, אך במשך הזמן שימשה לקבורתם של האבות, האמהות מלבד רחל ולפי המסורת, גם אדם וחווה. אברהם מבקש להיפגש עם עפרון החיתי, נשיא בקהל בני חת אשר לו אחוזת קבר בקצה שדהו, אותה הוא מעוניין לרכוש.[1] נראה על פי הסיפור המקראי כי אין לאברהם מעמד של קבע בארץ כנען, ואין הוא יכול לקבור את מתיו היכן שיחפוץ, ואין הוא יכול לקנות קרקע מתושבי המקום, ע"פי החוק המקראי, למרות הכינוי אותו מייחסים החיתים לאברהם "נשיא אלוהים".[2] סיפור מות שרה משולב בסיפור קניית אחוזת קבר כדי להצדיק את הצורך בקניית מערת המכפלה.[3]
משא ומתן וקניית המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסוקי התורה[4] מופיע סיפור המשא ומתן במלואו, זאת כדי להדגיש את עיקרו ומגמתו של הסיפור.[5] המשא והמתן עם בני חת נפתח במילים: "וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ"[6] לאחר בואו של אברהם מהספד על שרה פונה אברהם אל בני חת. מילים אלו משמשות מעבר בין סיפור האבל האישי של אברהם לדיון המשפטי הבא אחריו.[7]
אברהם פונה אל החיתים, תושבי העיר, אך בדיון זה משתתפים גם "בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ"[8] ו"עַ֥ם הָאָֽרֶץ",[9] בעלי הזכויות – ונציגיהם שהם הגוף החוקי הרשאי לנהל ולאשר עסקות של מכירת קרקע, לאלה שאינם מבני המקום. לאחר דברי הנימוסין בין אברהם לאנשי חברון בהם הם מציעים לו לקבור את קרוביו בין קיברהם, וזאת כאשר מתקיים דיון על מחירה של אחוזת הקבר, מתנהל הדיון בין המוכר – עפרון החתי, לקונה – אברהם. תושבי העיר הם העדים לעסקה והם אלה שמאשרים אותה.
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.
המשא ומתן לקניית אחוזת הקבר משקף את דרכי רכישת הקרקעות אשר היו מקובלות במזרח הקדום בעת העתיקה. נוסח הסיפור המקראי משתקף בתעודות מכר בבליות כדיון משפטי בין המוכר והקונה.[10] בסיפור המקראי באים לידי ביטוי ביטויים, שמקורם בלשון המשפטית אשר הייתה נהוגה. חמשת חלקי הדיון שנערך בין אברהם לעפרון אף הם משתקפים בתעודות אלה אף על פי שאין אזכור למסמך כלשהו:[11] הצעת מחיר, הסכמת הקונה, שקילת הכסף, הודעה על העברת בעלות, העדים לטקס הקנייה והמכירה. משה ויינפלד כותב כי המקרא מאריך בדברים בבואו לספר על תהליך הקנייה והמכירה כדי לתת תוקף חוקי לבעלות על אחוזת הקבר לאבות האומה בפרט ולאומה בכלל.[10] עדות נוספת במקרא לקניה ומכירה ניתן למצוא בבראשית, לג, יח-כ, שם קונה יעקב את שכם מידי בני חמור.
מבנה הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור קניית מערת המכפלה הוא יחידה אחת בה מתנהל דיון במקום אחד, ואין מעברים בין מקומות אלא רק בין הדוברים. הסיפור מתקיים במסגרת תיאורית אחת שנושאה משא ומתן שמנהל אברהם עם החיתים. המשא ומתן מתקיים באותו מקום ועם אותן דמויות. הצגת המשא ומתן ביחידה סיפורית אחת מבקשת לתת דגש על הדיון המתחולל בין שני הצדדים. לדעת יאירה אמית לכל אחד מן הדוברים במשא ומתן קשה לסגת מרצונו. סיום המשא ומתן על ידי אחד מהצדדים תגרום לכל אחד להתעקש על עמדותיו ולכן שומה על הצדדים להמשיכו עד סיום המקובל עליהם. סיפור מות שרה משמש כמצג המבהיר את הרקע לסיפור: שרה מתה ועל אברהם מוטל לקבור אותה. לסיפור סיום מעגלי[12], פסוקים אלה דנים בקבורת שרה ועל קניית השדה והמערה אשר תהיה לאחוזת קבר. בין הפרולוג לבין האפילוג יש סצנה תיאורית אחת שנפתחת בבקשתו של אברהם לחיתים, בני המקום.[13]
מקבילות מקראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין סיפור קניית מערת המכפלה בידי אברהם לבין סיפור קניית גורן ארוונה בידי דוד[14] קיימים קווים מקבילים. שני הסיפורים מדווחים על עברי המבקש לרכוש מכנעני נחלה בארץ ישראל.[15] בשני הסיפורים מציע המוכר לקונה את הנחלה בחינם אין כסף.[16] בשני הסיפורים המוכר מסרב לקבל כסף ואילו הקונה מסרב לקבלה בחינם.[17] בשני הסיפורים מוזכר מחירה של הנחלה והתשלום עליה.[18] בסיפור קניית הגורן בידי דוד חוזר פעמים רבות השורש ק-נ-ה. השורש נ-ת-נ מופיע רק פעם אחת בסיפור זה אך מופיע בסיפור המקביל לסיפור גורן ארוונה בספר דברי הימים א', פרק כ"ה. בשני הסיפורים מסופר כי אחת הדמויות משתחוות. אברהם בפני עפרון בבראשית וארוונה בפני דוד בשמואל ב, וזאת כדי להדגיש את הבדלי המעמדות של האישים. הסיפור בספר שמואל ב', פרק כ"ד מדגיש את העובדה כי ממעמד של גרים (מעמדו של אברהם בבראשית) הפך עם ישראל בראשות דוד לשולט בארץ.[19] סיפור כרם נבות גם הוא דן ברצון לקנות נחלה, אך בשונה מסיפור קניית מערת המכפלה, אחאב ואיזבל משיגים את הקרקע בדרך לא חוקית.[20]
מקבילות חוץ מקראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחפירות של אוגרית (עיר כנענית מהמאה ה-13-12 לפנה"ס), שלושה מתוך שישה חוזי הנדל"ן שהתגלו היו בסך של 400 שקלים כסף, ותנאי המכירה שבהם היו מקבילים לתיאור המקראי של רכישת מערת המכפלה. ככל הנראה 400 שקל היו מחיר שכיח לעסקאות נדל"ן כנעניות בתקופה זו.[21]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי קנה את מערת המכפלה? אברהם נחשון קופרמן, דעת
- איך שילמו בכסף לפני המצאת המטבע? צילה אשל, התורה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים א'–ב'
- ^ יעקב גורן, קווים לתולדות ישראל בתקופת התנ"ך, תל אביב, הילל בן חיים, 2008, עמ' 90
- ^ יעל שמש, אבלות במקרא : דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית, תל אביב, ספריית הפועלים, 215, עמ' 128
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים ג'–ט"ז
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 342-338
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ג'
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 342-338
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י'
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י"ב
- ^ 1 2 משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 147
- ^ בספר ירמיהו, פרק ל"ב מסופר על קנייה באמצעות מסמך כתוב
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים י"ט–כ'
- ^ יאירה אמית, לקרוא סיפור מקראי, רענהה, משרד הביטחון, 2000, עמ' 59-58
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ד
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים ח'–ט', ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"א
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י"א, ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ב
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים י"ג–ט"ז, ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ד
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט"ז, ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ד
- ^ אמנון בזק, מקבילות נפגשות: מקבילות ספרותיות בספר שמואל, אלון שבות, הוצאת מכללת הרצוג, תשס"ו, עמ' 190-189
- ^ יאירה אמית, לקרוא סיפור מקראי, רעננה, משרד הביטחון, 2000, עמ' 61
- ^ Stieglitz, Robert R. “Commodity Prices at Ugarit.” Journal of the American Oriental Society, vol. 99, no. 1, 1979, pp. 15–23.