רימונים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 669 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 707 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.1% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   רימונים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
רימונים (רִמּוֹנִים) היא התנחלות ויישוב קהילתי חילוני באזור מזרח השומרון, בתחום מועצה אזורית מטה בנימין, כ-25 קילומטרים מירושלים. היישוב ממוקם על גבעה מזרחית לכביש אלון העובר מעל בקעת הירדן. מהגבעה יש תצפית על ירושלים מצד אחד, וים המלח מצד שני. בתחום היישוב בצד מזרח מצוי אתר עתיקות מהתקופה הביזנטית. גובה היישוב כ-690 מטרים מעל פני הים.
מהבחינה הארגונית היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
נכון לשנת 2013 מתגוררות ביישוב כ-180 משפחות, דתיים וחילונים. בישוב קיים כפר סטודנטים וש"ש השייכים לעמותת "קדמה". במקום ישנם מפעלי מזון, נגרייה, מסגרייה, מפעל לייצור שעוני מים, חוות סוסים ובריכה איזורית.
הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת היאחזות נח"ל רימונים אושרה בוועדת השרים להתיישבות ב-29 ביוני 1976[3] וחלוץ מגרעין אל-הב הגיע לנקודה ב-19 בינואר 1977. ב-8 בפברואר 1977 הגיעו שאר החיילים שאיישו את הנקודה וטקס העלייה על הקרקע התקיים ב-9 בפברואר 1977[4]. בתחילה התגוררו החיילים באוהלים ובחצי השני של 1977 הוקמו מבנים. בהיעדר תעסוקה במקום עבדו החיילים בעבודות חוץ במשואה ובאזור ועסקו בביטחון שוטף. במאי 1977 הועבר לנקודה בית מלאכה לתפירת גפות לנעליים בו עבדו חלק מהבנות. בהמשך נמסר לטיפול ההיאחזות גן ירק בשטח של 30 דונם בבקעה[5].
בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר[6].
ב-20 באפריל 1980 בקשה אמנה לאזרח את רימונים בגרעין של 25 משפחות שהיו מוכנים לעלייה על הקרקע בסוף יוני 1980. בקשתם נענתה בשלילה מפני שהנקודה הובטחה לגרעין של האיחוד החקלאי שהיה אמור לעלות לנקודה בינואר 1981. אולם בגלל הרצון של הנח"ל לאזרח את המקום והלחץ שאם לא יאוזרח יועבר לידי אמנה, הוקדמה העלייה על הקרקע ל-21 בספטמבר 1980, עת התקיים טקס צנוע והתושבים נכנסו לבתים החדשים[5]. לקראת ההתאזרחות כבר הוסף היישוב לרשימת יישובי הפיתוח של משרד החינוך[7].
שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם הוא באתר מקראי בנחלת שבט בנימין בשם "סֶלַע הָרִמּוֹן", הנזכר במעשה פילגש בגבעה[8], ואשר שמו השתמר בשם הכפר הערבי הסמוך ממערב "רמון", ובשם צוק הסלע הסמוך "קובת א-רומאנה"[9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רימונים באתר המועצה האזורית מטה בנימין
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ועידת השרים אישרה 5 האיחזויות בגדה, מעריב, 30 ביוני 1976
- ^ טובה צימוקי, גרעיני ה"עובד הציוני" הקימו היאחזות "רימונים" במדבר שומרון, מעריב, 17 בפברואר 1977
- ^ 1 2 לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 281-283
- ^ טובה צימוקי, גרעיני התיישבות של חצ"ב יעלו הקיץ על הקרקע, דבר, 12 בינואר 1979
- ^ איך נוספו 23 ישובים לרשימת המועדפים בתמריצים למורים, דבר, 17 בספטמבר 1980
- ^ ספר שופטים, פרק כ', פסוקים מ"ה–מ"ז.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 1051–1052.
| ||||||||||||||
