ריינג'ר 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריינג'ר 4
Ranger 4
ריינג'ר 4 בהכנות לשיגור
ריינג'ר 4 בהכנות לשיגור
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן JPL
תאריך שיגור 23 באפריל 1962, 20:50:00 UTC
משגר אטלס-אג'ינה B
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל
משימה
סוג משימה התרסקות על הירח תוך כדי צילומו
גרם שמיים הירח
אתר נחיתה 15°30′S 130°42′W / 15.5°S 130.7°W / -15.5; -130.7
תאריך נחיתה התרסקות – 26 באפריל 1962, 12:49:53 UTC
משך המשימה 64 שעות
מידע טכני
משקל 331.1 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 00280
מאגר המידע הלאומי 1962-012A

ריינג'ר 4אנגלית: Ranger 4) הייתה משימה ששוגרה על ידי נאס"א ב-23 באפריל 1962 על מנת לחקור את הירח במסגרת תוכנית ריינג'ר.[1] מטרת הגשושית הייתה לשדר תמונות של הירח במהלך 10 הדקות שקדמו להתרסקותה על פניו, לשחרר קפסולת סייסמוגרף אל עבר קרקע הירח, לאסוף מידע על קרינת גמא במהלך מסעה, לבחון פעילות מכ"ם על פני הקרקע הירחיים ולהמשיך בבחינת רכיבי גשושיות הריינג'ר על מנת לסייע בתכנון חלליות עתידיות לחקר הירח. תקלה במחשב הגשושית גרמה לכך שהלוחות הסולאריים ומערכות הניווט לא נפרשו, וכתוצאה מכך התרסקה הגשושית בצדו הרחוק של הירח בלי למלא את משימתה, ובלי ששידרה כל מידע. זו הגשושית האמריקאית הראשונה שפגעה בירח, או בעצם חוץ ארצי כלשהו.

מבנה הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינג'ר 4 הייתה מ"בלוק 2" של גשושיות הריינג'ר ודמתה מאוד לקודמתה – ריינג'ר 3. שקלה 331 ק"ג והייתה בגובה 3.1 מטרים. היא כללה קפסולה בקוטר 650 מ"מ שכוסתה בעץ בלזה לריכוך נחיתתה, מנוע לתיקון מסלול, מנוע ראשי שדחפו 22.6 kN ובסיס משושה ברוחב 1.5 מטרים עשוי זהב וכרום. אנטנת צלחת לטווח רחוק חוברה לבסיס. שני לוחות סולאריים דמויי כנפיים באורך 5.2 מטרים מקצה לקצה נפרשו משני צדי הבסיס זמן קצר לאחר השיגור. הלוחות הסולאריים טענו סוללה חשמלית במשקל 11.5 ק"ג שקיבולתה 1 קילו-ואט-שעה (kW·h). הגשושית נשלטה באמצעות מחשב, מערכת עיקוב ומערכת בקרה שנשלטה מכדור הארץ. הניווט בוצע באמצעות חיישני ארץ ושמש, גירוסקופים ורקטות קטנות. מערכת הטלמטריה כללה שני משדרים, האנטנה לטווח רחוק ואנטנה נוספת. בקרה תרמית הושגה על ידי צבע לבן, לוחות זהב וכרום ויריעת פלסטיק כסופה.

בין הכלים המדעיים שנשאה החללית נכללו:

הסייסמוגרף הונח בתוך הקפסולה יחד עם מגבר, משדר, מערכת בקרת מתח, אנטנת "קרוסלה" ו-6 סוללות שיכלו לספק אנרגיה חשמלית למכשירי הקפסולה למשך 30 יום. הקפסולה, ששקלה 42.6 ק"ג, אמורה הייתה להתרסק על הירח במהירות 130–160 קמ"ש. מטרת המכ"ם הייתה לבחון השתקפויות מפני הירח אך גם ליזום את היפרדות הקפסולה מהגשושית ואת הפעלת רקטות הבלימה של הגשושית במהלך התרסקותה.

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה תוכננה לשיגור על־גבי משגר אטלס-אג'ינה B, לבצע תיקון מסלול ולהתרסק על קרקע הירח תוך צילום פניו. בגובה 21.4 ק"מ מפני הירח הייתה הקפסולה משוחררת, ומתרסקת בנפרד על הירח כאשר רצועות עץ בלזה שציפו אותה מרככות את הנחיתה.

רייג'ר 4 שוגרה ב-23 באפריל 1962,[2] 20:50:00 UTC מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. עקב תקלה במחשב, פקודת פרישת הלוחות הסולאריים והפעלת מערכת הניווט לא ניתנה. הכלים חדלו לפעול לאחר כ-10 שעות טיסה והעיקוב אחריה נמשך רק בזכות המשדר הקטן שהיה בתוך קפסולת הגשושית. ריינג'ר 4 התרסקה בצדו הרחוק של הירח (15°30′S 130°42′W / 15.5°S 130.7°W / -15.5; -130.7) במהירות 9,600 קמ"ש ב-26 באפריל 1962 בשעה 12:49:53 UTC, אחרי כ-64 שעות טיסה.[3]

ריינג'ר 4 הייתה הגשושית האמריקאית הראשונה שהגיעה אל גרם שמיים אחר (מלבד כדור הארץ). למרות כישלון משימתה, משגר האטלס-אג'ינה B פעל כשורה לראשונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריינג'ר 4 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]