רחוב המסגר (תל אביב)

רח' **המסגר**
HaMasger ‎St.
	מראה הרחוב לכיוון צפון ולעבר בית נצבא
	מראה הרחוב לכיוון צפון ולעבר בית נצבא
מידע כללי
על שם	מסגר, אוּמן המתמחה בעיבוד מתכות
מיקום
מדינה	ישראל
עיר	תל אביב-יפו
רובע	6
שכונה	אזור תעשייה ומלאכה. בין השכונות מונטיפיורי, הרכבת ומתחם חסן ערפה
קואורדינטות	32°03′53″N 34°47′10″E / 32.06468333°N 34.78606389°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) רחוב המסגר רחוב המסגר רחוב המסגר מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

רחוב המסגר הוא רחוב ראשי באזור התעשייה הישן של תל אביב.

רחוב המסגר הוא המשכו של רחוב החרש, החל בנקודה בה השניים נפגשים עם רחוב הרכבת ורחוב לה גוארדיה בצדו הדרומי. שם גם עובר רחוב המסגר מעל למנהרת לה-גווארדיה, שנחנכה בשנת 2008. משם נמתח רחוב המסגר צפונה עד שהוא מסתיים בצומת עם דרך בגין ורחוב החשמונאים. רחוב המסגר תוחם את שכונת מונטיפיורי בצדה המערבי. בחלקו הדרום-מערבי נמצאת שכונת הרכבת שנקראת כך בשל קרבתה אל מסילת הרכבת מיפו אל ירושלים. בצדו הצפון-מערבי נמצא מתחם חסן ערפה, שנקרא על שם הפרדס ששכן שם, בבעלותו של חסן סלים ערפה, מעשירי יפו.^[1] לאחר קום המדינה הפך חלקו הגדול לאזור מוזנח של בתי מלאכה קטנים ושל מוסכים, והיום מבנים בו מגדלים. רחוב המסגר מקביל לנתיבי איילון ולחלקה הדרומי של דרך בגין.

רחוב המסגר הוא עורק מרכזי לתחבורה ציבורית היוצאת מהתחנה המרכזית החדשה לכיוון צפון, ולזו הבאה אליה מצפון. עקב כך הוקצה לכל אורך הרחוב נתיב תחבורה ציבורית, בכל אחד מכיווני הנסיעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם הקמת תל אביב, התקיימה דרך עפר בתוואי הרחוב. באמצע המאה ה-19 שכנה בדרומה של דרך זו חווה חקלאית שהוקמה על ידי פרוטסטנטים אמריקאים ונקראה "הר התקווה". הדרך עברה בין השדות צפונה לכיוון "פרדס מונטיפיורי" והמושבה הטמפלרית שרונה. על שטח הפרדס הוקמה שכונת מונטיפיורי ועל שטח החווה קם בשנות ה-40 בית הספר התיכון שבח מופת, הפועל במקום עד היום.

בשנות ה-30' וה-40'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחותה של העיר, עוד טרם הקמת המדינה, ולאחר נטישתו של מתחם חסן ערפה, התפתח אזור רחוב המסגר כאזור התעשייה הראשי של העיר בגלל קרבתו אל אפיק נחל איילון ובגלל העובדה שהיה אז בקצה הדרום-מזרחי של העיר. לאחר בריחתם של תושבי הכפר הערבי עברו למקום תושבים יהודים והקימו בו שכונת צריפים. לצידם הוקמו בו גם בתי תעשייה זעירה ובעיקר בתי מלאכה קטנים ומוסכים שעברו אליו מאזור יפו. רבים מהם נאלצו להעביר למקום את המפעלים בגלל הקרבה אל אזורי הקרבות שהתרחשו במלחמת העצמאות באזור יפו. תוכנית מתאר מסודרת לפינוי המתחם והפיכתו לאזור תעשייה הוכנה עוד בשנת 1940 ואושרה מייד לאחר הקמת המדינה, אולם לא בוצעה עד לשנות האלפיים. הוקמה "עמותה שיתופית" של בעלי העסקים באזור שמטרתה היא פינוי ובינוי מסודר של המתחם.

בשנות ה-60', ה-70' וה-80'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 החלו לקום באזור גם מועדוני לילה רבים, בהם הופיעו זמרים ישראליים מפורסמים ולהקות ישראליות שכונו באותה התקופה בשם "להקות הקצב". לצד המועדונים פעלו גם מסעדות ואולמות אירועים רבים שהיו מפורסמים באותה התקופה, וביניהם אולם האירועים הנודע מחולות תימן, בפינת רחוב המלאכה, בו צולם הסרט הישראלי: "כאסח" בשנת 1984.

בשנות ה-90'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנות ה-90' ובתהליך הנמשך גם כיום מפונים בתי המלאכה והמוסכים יחד עם בתי הכפר הערבי, לטובת בנייני משרדים. בין המגדלים שהוקמו בולט בית נצבא (לשעבר מגדל הביטוח הלאומי) שהוקם על חורבותיו של מוסך ראש פינה שהיה בבעלות חברת אגד. המוסך, שדכן בפינת רחובות המסגר ויצחק שדה, שימש בתור מרכז הרחיצה והשטיפה הארצי של כל כלי הרכב של החברה. בנוסף נבנו ברחוב גם "בית ישראכרט" בפינת רחוב בית עובד, ו"בית הפרמידה" בפינת רחוב ריב"ל, שגובהו למעלה מעשרים קומות. אופיו של הרחוב השתנה בהדרגה ובתי המלאכה הישנים פינו את מקומם לטובת אולמי תצוגה למכוניות ושימושים מסחריים. הרחוב היה מפורסם בכל הארץ בגלל סוכנויות הרכב הרבות ששכנו בו באותה התקופה לצד המוסכים הרבים הפועלים באזור ולצד חנויות של חלקי חילוף עבור רכב.

לאחר שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שאחרי שנות ה-90' החל אופיו של הרחוב להשתנות פעם נוספת והפעם לטובת בנייני משרדים, דירות להשכרה ששימשו בעבר מפעלים קטנים, ומכללות פרטיות. מחסן החלפים המרכזי של חברת אמקור ששכן בפינת רחוב יד חרוצים נהרס לטובת הקמתו של בית אמקור. הבניין של "אולמי תל אביב" נהרס אף הוא לטובת הקמתה של לשכת ההוצאה לפועל של מחוז תל אביב. הרחוב עבר תהליך של שיפוץ הכולל הוספת נתיבי תחבורה ציבורית.