רחוב האוסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחוב האוסטון
Houston Street
מידע כללי
על שם ויליאם האוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 2 מיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
עיר מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
רחובות מסתעפים רחוב אלן, השדרה הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°43′29″N 73°59′41″W / 40.7248°N 73.9946°W / 40.7248; -73.9946
(למפת מנהטן רגילה)
 
רחוב האוסטון
רחוב האוסטון
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רחוב האוסטון, מבט מזרחה מרחוב אורצ'רד
רחוב האוסטון ב-1974

רחוב האוסטוןאנגלית: Houston Street) הוא רחוב ראשי במנהטן תחתית, ניו יורק שעובר לכל רוחב האי בציר מזרח-מערב. הרחוב מהווה את הגבול בין שכונות איסט וילג', נוהו, גריניץ' וילג' ווסט וילג' מצפון, ושכונות לואר איסט סייד, נוליטה וסוהו מדרום. כך העניק הרחוב את שמו לשכונות על פי מיקומן ביחס אליו: נוהו, היא ראשי תיבות של "North of Houston Street" וסוהו היא "South of Houston".

מספור הרחובות של מנהטן שפותח בתוכנית חברי הוועדה (1811) מתחיל צפונית לרחוב זה, כלומר, רחוב מס' 1 הוא הרחוב הצפוני הראשון אחרי האוסטון. דרומית לו, נקראים הרחובות בשמות ולא במספרים.

אף על פי ששם הרחוב נכתב באנגלית באותה צורה כשמה של העיר יוסטון שבטקסס, שני השמות מבוטאים בצורה שונה. דבר זה נובע ממקורות שונים לשמות: בעוד הרחוב נקרא על שמו של ויליאם האוסטון (Houstoun)[1][2], העיר נקראת על שמו של סם יוסטון (Houston). בזמן כלשהו באמצע המאה ה-19, השתבש השם המקורי ונרשם בצורה זהה לזו של העיר, אם כי ההגייה נשארה[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהוקם הרחוב בתחילת המאה ה-19, הוא היה הרחוב הצפוני ביותר במנהטן שנע בציר מזרח-מערב ונבנה ברוחב התקני של 50 רגל. בשנות ה-20 של המאה ה-19, כשנבנו כנסיית תומאס וכנסיית הרפורמציה הגרמנית צפונית לו, גברה חשיבותו והוא היה ליעד אטרקטיבי בסמיכות להן ומחוץ לצפיפות של מנהטן תחתית. ב-1832, עם התפתחות הבנייה צפונה לכיוון רחוב 14, היה הרחוב לגבולו הדרומי של האזור החדש. בהמשך נבנו בתים אלגנטיים ומרווחים לאורך הרחוב וכן הכנסייה הפרסביטריאנית השלישית בפינת רחוב תומפסון.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם העבודות לבניית קו השדרה השישית, הורחב קטע הרחוב שבין השדרה השישית ורחוב אסקס. העבודות כללו הריסה של בתים משני צידי הרחוב ופינוי של 5,000 תושבים. חלק מהמגרשים נבנו מחדש או עברו לשימוש מסחרי, בעוד אחרים נשארו ריקים והפכו למגרשי משחקים וגינות עירוניות[3].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצהו המזרחי מתחבר הרחוב לכביש המהיר דרך פרנקלין רוזוולט סמוך לפארק איסט ריבר ובהמשך לכיוון מערב מצטלב הרחוב עם תחילתן של שדרה D והשדרה הראשונה, וחוצה את הרחובות באורי, לאפייט וברודוויי. ההצטלבות עם ברודוויי היא הגבול בין האוסטון-מזרח להאוסטון-מערב. הרחוב הוא רחב ודו-כיווני ומופרד באמצעות אי-תנועה עד למפגשו מערבה יותר, עם השדרה השישית, שם הוא הופך לחד כיווני כשהתנועה בו היא לכיוון מערב בלבד[4]. הרחוב מסתיים בכביש המהיר "רחוב המערב" סמוך לרציף 40 של נהר ההדסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחוב האוסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]