רז שכניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רז שכניק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באפריל 1971 (בן 52)
מדינה ישראל
עיסוק עיתונאי
קישורים חיצוניים
טוויטר RazShechnik
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רז שֶכְניק (נולד ב-28 באפריל 1971) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדל בראשון לציון. השתתף כילד בפסטיבל שירי ילדים מספר 8 וביצע את השיר "לא רוצה לישון". למד בבית הספר היסודי "עין הקורא", ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר לקציני ים עכו במגמת אלקטרוניקה. בצבא שירת בסטי"ל אח"י חיפה כטכנאי מערכת נשק. במילואים צורף לצוות הווי חיל הים כמנהל מוזיקלי, זמר ושחקן.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה בתקשורת החל כעוזר שדר ספורט ברשות השידור, שם עבד לצד מאיר איינשטיין. ב-1994 הצטרף ככתב ספורט לעיתון "ידיעות אחרונות", סיקר בין השאר את קבוצות מכבי שעריים בכדורגל ומכבי רמת גן בכדורסל והחל לערוך במוסף. ב-1996 מונה לעורך במוסף "ממון" וערך את המגזין השבועי. בשנת 1998 החל לכתוב במוסף "7 לילות" ובין השאר ערך ראיון מעורר הדים עם חברי להקת הדג נחש שהצהירו אז כי יסרבו לעשות מילואים. ב-2004 מונה לכתב המדיה והתרבות של "ידיעות אחרונות" ושלוש שנים מאוחר יותר מונה גם לכתב המוזיקה בעיתון. כיום מכהן גם כסגן עורך מוסף "ממון", פרשן במוסף הספורט של העיתון ובעל טור אישי באתר ynet.

לאורך הקריירה חשף את פרשת הכדורים הפסיכיאטריים בתוכנית "האח הגדול" ואת פרשת הטיפולים הפסיכיאטריים של אילן רבינוביץ' (יחד עם העיתונאית גבי בר חיים), את פרשת שרון גל, מאבק הירושה על עיזבונו של דודו טופז, ההתעמרות במתמודד בן יהב נבט בתוכנית "הישרדות", פרשת השיר הפיקטיבי שהתקבל לפלייליסט של רשת ג', הניסיון למנות את ציפי פינס למנכ"לית הבימה, פרישתו המפתיעה של חיים יבין מהערוץ הראשון, פרישתה של מיקי חיימוביץ' מהגשת חדשות, עזיבתו של יעקב איילון את ערוץ 10, עזיבתו של יאיר לפיד מאולפן שישי לפוליטיקה, הניסיון של שרת התרבות מירי רגב להתערב בנעשה בגלגלצ וכן את הגעתו ההיסטורית של פול מקרטני להופעה בישראל בספטמבר 2008.

שכניק עמד מאחורי ראיונות מדוברים כמו זה של ג'קו אייזנברג (עם רביב גולן) לאחר זכייתו בכוכב נולד, הראיון עם אייל גולן בעקבות פרשת משחקי חברה, הראיון עם מרגלית צנעני לאחר מעצרה - וכן הראיונות עם יהודה פוליקר, צדי צרפתי, שי גבסו והראל סקעת שבהם יצאו מהארונות.

ברדיו: שידר בתוכנית הכדורגל של רדיו ללא הפסקה בשנים 1995–1996, הגיש ברדיו תל אביב תוכנית אקטואליה שבועית יחד עם אטילה שומפלבי. כיום מגיש את התוכנית השבועית "אלבומי המופת" ברדיו 103FM.

בשנת 2009 נודע כי היה ברשימת המותקפים העתידית של דודו טופז. נמנה בשנים האחרונות ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת של העיתון "גלובס".[דרוש מקור]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי ללילך גליקסמן ולהם ילד משותף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]