רוני וייס
 | |
| רוני וייס - פברואר 2016 | |
| לידה |
28 באפריל 1953 (בן 70) תל אביב |
|---|---|
| מוקד פעילות |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1971 |
| עיסוק |
מלחין מעבד מוזיקלי מנצח |
| סוגה |
זמר עברי רוק פופ |
| דף הבית | |
רוני וייס (נולד ב-28 באפריל 1953) הוא מלחין ומעבד מוזיקלי, מנהל מוזיקלי ומנצח על הפקות רבות בישראל ומחוצה לה החל משנות ה-70 של המאה ה-20.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייס נולד בתל אביב, ושנות ילדותו עברו עליו ברמת גן בבית הספר היסודי "יהלום" ובבית הספר התיכון "אוהל שם". בגיל 5, החל ללמוד נגינה בקונסרבטוריון "אנזאגי" ובגיל 13 למד מוזיקה אצל המוזיקולוג ד"ר צבי קרן. בגיל 17, התפרסם ברדיו שירו הראשון "זר כדי לומר שלום", בביצוע עומסי זכריה בפסטיבל הזמר תל אביב (1970).[1] בשירות הצבאי שימש מנהל מוזיקלי ומעבד של להקות צה"ל, (דבר שהיווה תקדים באותה עת). הלהקה הראשונה, שאיתה עבד רוני וייס הייתה להקת פיקוד הצפון בתוכנית "רוח צפון" (1972), במאי הלהקה היה שמעון ישראלי. תוך כדי העבודה עם שמעון ישראלי, הציע הלה לוייס, לשמש גם כמנהל המוזיקלי של תוכניתו "ציפורים בראש"[2] (1973). מאותו הזמן, החלה הקריירה המוזיקלית האזרחית שלו לפרוח. תוך כדי השירות הצבאי עבד בשוק הפרטי, ברדיו, בתיאטרון ובהקלטת תקליטים. במקביל, למד באוניברסיטת תל אביב מוזיקה ומוזיקולוגיה, לימודי קולנוע וב.א. כללי.
כשהיה בן 20 פנה אליו מוטי קירשנבאום והציע לו להצטרף לצוות יוצרי תוכנית הטלוויזיה "ניקוי ראש", כמלחין, מעבד ומנהל מוזיקלי. ב"ניקוי ראש" בוצעו בעיבודו למעלה מ-70 שירים ופרודיות, כאשר יותר ממחציתם הולחנו על ידו (הקטע הידוע מכולם הוא הפרודיה על פסטיבלי הזמר "רק ירושלים 02"). התוכנית זכתה בפרס ישראל.[3]
רוני וייס נשוי לאירית ומתגורר במושב שפר.
שנות ה-70 וה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייס הלחין שירים רבים ללהקות ולזמרים רבים, שימש כמנהל מוזיקלי לאמנים, הרכבים שונים וניצח על מבחר רב של תזמורות בישראל ומחוצה לה.
הלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1974 (תשל"ד), השתתף לראשונה בפסטיבל הזמר של רשות השידור בשיר "לא אוותר" (מילים: אבי קורן) בביצוע הזמרת מיכל טל. שירים נוספים שלו באותה תקופה: "הידוק החגורה" (מילים: דן אלמגור, עיבוד והלחנה: רוני וייס), בביצוע שמעון ישראלי. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים (14 במרץ 1975); "רַנְדֶּווּ בתל אביב" (מילים: יורם טהרלב) בביצוע ציפי שביט - פסטיבל הזמר שהתקיים ביום העצמאות תשל"ה (1975); "המשיח" (מילים: יואל ריפל, עיבוד: מתי כספי) מבצעת שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק". השיר זכה במקום שני בפסטיבל דרור - "למנצח שיר מזמור", פסטיבל בסגנון עדות המזרח;[4] "בתחנה המרכזית", ביצוע אבי טולדנו (מילים: משה בן שאול, עיבוד ולחן: רוני וייס). השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הבירה בשנת 1975; "זה טוב זה טוב" (מילים: אליעוז רבין, עיבוד: רוני וייס), השיר בביצוע שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", היה מועמד לייצג את ישראל באירוויזיון בשנת 1976. השיר צעד 13 שבועות במצעד הפזמונים, מתוכם היה 3 שבועות בראש המצעד;[5] "הלילה עבר" (מילים: אליעוז רבין, עיבוד והלחנה: רוני וייס), ביצוע אלי גורנשטיין, פסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1977; "בשמלה הלבנה" (מילים: אהוד מנור, הלחנה ועיבוד: רוני וייס), ביצוע מיקי קם (מצעד הפזמונים 24.2.77); "גיל נסע לחו"ל" (מילים: אריק לביא, הלחנה ועיבוד: רוני וייס), ביצוע אריק לביא (מקום ראשון במצעד הפזמונים 6.2.78);[6] "הנה הלילה" (מילים: אליעוז רבין), ביצוע אילנית, היה מועמד לייצג את ישראל באירוויזיון בשנת 1977.
בשנת 1978 המשיך רוני וייס להלחין ולעבד שירים לאמנים שונים: הלחין את להיטיה של הזמרת שרי, שהייתה תגלית שלו ושל המפיק צבי כגן. אחד השירים בביצועה, "Let's Go Wild" (מילים: Jean Rabin), היה פופולרי במצעדי הפזמונים באנגליה וברזיל; השיר "למה לא" (מילים: אליעוז רבין) בביצוע הזמרת, הגיע למקום הרביעי בפסטיבל הזמר והפזמון, בהצבעה באולם זכה ברוב קולות, ולראש מצעד הפזמונים הגיע השיר ב-15 יוני 1978; שירה "זה הרגע לאהוב" (מילים: אליעוז רבין) זכה להצלחה, והוא מזוהה עד היום עם הזמרת. צעד במקום ראשון בגלי צה"ל ושידורי ישראל (12 בינואר 1978); השיר "לעולם בעקבות השמש", בביצוע שרי (מילים: אהוד מנור), השתתף בפסטיבל הזמר בשנת תשל"ט, וזכה במקום החמישי. בשנת 2019, פנה הזמר עומר אדם לרוני וייס בבקשה לקבל את אישורו לביצוע השיר. השיר משמש לעומר אדם שיר קאבר (Cover version, נקרא גם גרסת כיסוי).[7]
בשנת 1978, זכה השיר ששרה מרינה פיינגולד, "ילדיסקו" (מילים: אליעוז רבין), בפסטיבל שירי הילדים ה-9.[8] שירים נוספים: השיר "ציפורים" בביצוע דודו זכאי (מילים: אליעוז רבין) זכה במקום ראשון מצעד הפזמונים 13.7.78; לקראת האירוויזיון 1981, הלחין וייס את השיר "סביב כל העולם" (מילים: אליעוז רבין) בביצוע מייק בורשטיין; השיר "מלודי" (מילים: לאה לופנפלד) שנכתב עבור להקת איזולירבנד, שרוני וייס היה בין מייסדיה, הולחן לקראת תחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1982 והגיע לראש מצעדי הפזמונים; בשנת 1983, הופיעה הלהקה בקדם-אירוויזיון עם השיר "כל מי" (מילים: עמי פרנקל ורוני וייס); הלהקה הופיעה בשנת 1986, בקדם-אירוויזיון בשיר ההומוריסטי "קפה או תה" (מילים: אבי קורן). שירים נוספים של הלהקה שהצליחו היו "חג על הגג" (מילים: לאה לופנפלד) ו"לורליי" (מילים: ירון לונדון). הזמרת שולה חן הופיעה אף היא בתחרות הקדם - אירוויזיון בשנת 1986, עם שיר של הצמד אבי קורן ורוני וייס - ושרה את השיר "גיטרה"; בשנת 1987, השתתף הזמר דודו פישר בקדם-אירוויזיון עם השיר "כינור" (מילים: אהוד מנור).
בנוסף, הלחין רוני וייס מוזיקה לסרטים ביניהם ניתן למנות את "הצילו את המציל" (1977), סרט שהופק כאשר אורי זוהר היה כבר בתהליך של חזרה בתשובה,[9] והיה סרטו האחרון בעולמו החילוני; "סרט וארוחת בוקר" (1977); "בלפר" (1978), שיר הנושא בסרט "אתה מבטיח" (מילים: אפרים סידון) היה בביצועה של שרי. הוא הלחין מוזיקה להצגות תיאטרון, ביניהן ניתן להזכיר את הסאטירות "יורדים על השבוע" (אפרים סידון), עם רבקה מיכאלי, טוביה צפיר, ירון לונדון ומוטי קירשנבאום; "אגדות האחים גרימברג" (דני רווה) עם ספי ריבלין (1980); "ערוץ 2" עם ספי ריבלין ומוטי קירשנבאום; מופע יחיד של רבקה מיכאלי "בת 26 פעם שנייה" ועוד. רוני וייס הלחין מחזות זמר ושימש כמנהל המוזיקלי שלהם: "היפה והחיה", "עליסה", "רובין הוד", "אוליבר טוויסט", "סינדרלה", "בילבי", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה", "יוסף וכותונת הפסים המשגעת"; בשנת 1985, כתב את המחזמר "ספינת החלומות" עם יורם טהרלב, השיר מתוכו "ים בלילה ים ביום" בביצוע יזהר כהן זכה להצלחה רבה.
עיבוד והפקה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייס עיבד והפיק מוזיקלית עשרות תקליטים ושירים לאמנים ישראלים: אילנית, הגשש החיוור, אבי טולדנו, צביקה פיק, אריק לביא, דורית ראובני, רוחמה רז, גידי גוב ורבים אחרים. כמו כן היו לו הפקות בולטות: "אין לי רגע דל" עם רבקה מיכאלי ועיבוד "חלומות" של רוחמה רז; שנת 1977 עיבד עבור ג'קי אלקיים את "שיר המנון למכבי תל אביב" (השיר זכה במקום ה-9 בדרוג 20 שירי הספורט הגדולים בישראל).[10]
הוא הלחין והפיק עשרות תשדירי פרסום. בשנת 1984 הפיק את תשדירי הבחירות ברדיו לכנסת ה-11, של מפלגת "המפד"ל", עם הזמריר שהלחין "בלי אבל".
מנהל מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיהן כמנהל מוזיקלי של פסטיבלי הזמר והפזמון, פסטיבלי ילדים, פסטיגלים ותחרויות קדם - אירוויזיון; שימש כמנהל המוזיקלי של אילנית, רבקה מיכאלי, עופרה חזה, אריק לביא ודודו פישר;[3] בשנת 1982 הקים את להקת "איזולירבנד" במיוחד לכבוד הקדם-אירוויזיון,[11] נמנה עם חבריה וכתב את שיריה.
ניצוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף להיותו מלחין, מנהל מוזיקלי, מעבד ומפיק מוזיקלי הופיע וניצח על תזמורות בישראל ומחוצה לה, בפסטיבלים ובאירועים מיוחדים. בין הופעותיו ניתן למנות את הניצוח על התזמורת בפסטיבלי הזמר לשירי ילדים - פסטיבל מספר 9, 16 ו-17 (1987,1985,1978);[12] עיבודים וניצוח על תזמורת מwren לLondon Symphony Orch ועשרות משתתפים באולם רויאל אלברט הול (Royal Albert Hall of Arts and Sciences) (1988); ב-1989, ניצח על תזמורות שונות בעולם: התזמורת הסימפונית של פסטיבל טוקיו בשעה שצפו מאות מיליוני צופים. השיר "אם ננעלו" בביצועה של עופרה חזה ובעיבודו, זכה במקום הראשון בפסטיבל;[2] ערך קונצרט עם עופרה חזה בהפקת בצלאל אלוני ב-Palladium New York, בקונצרט פתיחה של פסטיבל מוזיקה; ניצח על קונצרט הפתיחה של המרכז היהודי במוסקבה, בהשתתפות דודו פישר, וכן ניצח על התזמורת בקונצרט במרכז האומנויות ברביקן (London Barbican) עם דודו פישר וזמרים נוספים.
שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 של המאה ה-20, המשיך וייס בפעילותו רבת ההיקף במוזיקה:
מנהל מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניהל מוזיקלית את הפקדת הגרסאות העבריות של סרטי וולט דיסני הקלאסיים כמו במבי, ספר הג'ונגל, היפה והחיה, אלאדין, מלך האריות, בת הים הקטנה, פוקהונטס, צעצוע של סיפור, הגיבן מנוטרדאם, הרקולס, אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה ועוד.[13] שימש כמנהל המוזיקלי של פסטיבלי הזמר ברשות השידור, פסטיבלי הילדים, פסטיגלים, פסטילדינו ופסטיזמר.
ניצוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1990, התקיים בברלין פסטיבל Anna & Hanna - יצירה מקורית לתזמורת ושתי שחקניות, ההלחנה והניצוח על The Berliner Simpohnietta היו של רוני וייס; ובאותה שנה - עיבודים וניצוח על תזמורת ה-The Berliner Simpohnietta וזמרים ב-Opening Concert Berlin Festival of Jewish Culture; בשנת 1994, עיבד וניצח על קונצרט מיצירותיו של גרשוויין ב-Royal Festival Hall London בביצוע The Festival Concert Orchestra ובכיכובה של הזמרת האנגלייה Ruth Henshall; בשנת 1998, הופיע בסדרת הופעות ב-11 בתי אופרה בגרמניה במסגרת Israel Feirt Jubilium; וכן עיבודים וניצוח על הסימפונית של לונדון, זמרים ומקהלות באצטדיון ומבלי Wembley London – The Spirit of Israel.[3]
במקביל להיותו מנהל המוזיקלי, ניצח על הפסקול הווקאלי של הגרסאות שהופקו בעברית לסרטי וולט דיסני.
וייס מנהל את הכנסֿ "מי אני שיר ישראלי", אשר מתקיים מדי שנה במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, טקס הענקת פרס התיאטרון, ומופעי יובל לערים שונות.
עיבוד למחזות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010, עיבד מוזיקלית את ההצגה המוזיקלית המקורית "כוכבים נוצצים" ("ליכטיק ווי די שטערן"),[14] ההצגה זכתה באותה שנה בפרס התיאטרון;[3] "סיפור הפרברים", בתיאטרון הספרייה - בית צבי, (מיכה לבינסון) (2010);[15] "צבא השמיים" ֿ חג המחזמר 2017 (אורי פסטר);[16] "חבילות מאמריקה" (הלל מיטלפונקט) - תיאטרון הקאמרי (2021).[17]
ניהול מוזיקלי וניצוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002, הוצג המחזמר "גבירתי הנאווה" על ידי משה יוסף הפקות והאופרה הישראלית, וייס שימש כמנהל המוזיקלי של המחזמר; [18] בנוסף, שימש כמנהל מוזיקלי ומנצח לפסקול הגרסה העברית של הסרט "נסיך מצרים" (חב' דרימוורקס - DreamWorks); ניהל תחרויות קדם-אירוויזיון, אחת מהן בשנת 2005;[19] ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים במסגרת פסטילאדינו (2005);[20] בשנת 2006 ניצח על סימפונט רעננה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל;[21] ניהל מוזיקלית את ערב המחווה והמופע למרדכי זעירא, בפסטיבל "ימי זמר" בחולון (2011);[22] בשנת 2012, ניהל מוזיקלית את מופע "40 שנה לאירוויזיון" של רשות השידור בהנחיית יגאל רביד ולוסי אהריש.[23] שנת 2014 - ניצוח על התזמורת הסימפונית ירושלים, בקונצרט מיוחד של יצירות ממחזות מוזיקליים בעיבודו;[24] וייס שימש כמנהל המוזיקלי של מופע סיום הכנס "מי אני שיר ישראלי" באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2014, כאשר הוענק ליוצרת רחל שפירא אות הוקרה על מפעל חיים מטעם נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל הרשקוביץ;[25] בשנת 2015, חזר וייס לעבוד עם מוטי קירשנבאום בהלחינו את המוזיקה להצגה "רואים את הסוף", הצגתו האחרונה של קירשנבאום; הוא ניהל מוזיקלית גם "מי אני שיר ישראלי" באוניברסיטת בר-אילן בשנים 2016 ו-2021;[26] ניצח בשנת 2016 במופע נוסף המצדיע לפסטיבל הזמר והפזמון של הערוץ הראשון שהתקיים בטלוויזיה;[27] בשנת 2017, ניצח בערב גאלה על התזמורת הסימפונית של ויניפג (Winnipeg Symphony Orchestra), קנדה. הזמרים בערב זה היו שלומית אהרון ויבגני שפובלוב;[28] השנה, שנת 2021, ניהל מוזיקלית ועיבד את מופע המחווה לאבי קורן בחולון.[29]
פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
● בשנת ה-70 למדינת ישראל (2017), העלו רוני וייס והזמרת אילנית, שאותה הוא מלווה שנים רבות, מופע מרגש, שכלל את להיטיה הגדולים של אילנית. המופע התקיים במסגרת "פסטיבל צלילים במדבר 20".[30]
● רבקה מיכאלי - "פסטיבל אישה", 2021 (ניהול מוזיקלי).[31]
מפגשים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחרונה (2021), יצא רוני וייס עם תוכנית משלו בשם "זה הרגע". תוכנית שהיא ערב שירים, סיפורים, הומור וסאטירה. ערב שבו מגישים רוני ואורחיו את שיריו: "לעולם בעקבות השמש", "מלודי", "זה הרגע לאהוב", וכן שירים הומוריסטיים וסאטיריים שכתב לתוכניות רבות, להצגות ולאמנים רבים.[32]
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב הוקרה נערך לכבודו בראש העין.[33]
חברות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת ההפקות "הפקות 2001 בע"מ" (החברה עסקה בהפקת תקליטים בארץ); ניהול חברת ההפקות "פיקדילי מיוזיקל" בלונדון (עסקה בהפקת תקליטים); ניהול חברת "גספר ש. וייס", חברה משפחתית אשר ייצגה בארץ חברות בתחום טכנולוגיה והנדסה כללית ותעופתית; ניהול חברת הסטארט-אפ MEDIA.U.R; כיהן כחבר דירקטוריון אקו"ם במשך 6 שנים וייצג את אקו"ם באיגוד המלחינים העולמי CIAM; שימש ראש קרן הרווחה של אקו"ם.[3]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוני וייס 156 שירים וקטעים המקובצים ב-9 תקליטורים, הכוללים אוספי להיטים, שירי תיאטרון, שירי "ניקוי ראש", שירי ילדים וקטעים אינסטרומנטליים. האוסף הועבר לתחנות הרדיו ולתקשורת בלבד. לדברי וייס, הקהל אינו קונה היום אלבומים, ואפשר למצוא הכל באינטרנט.[2]
תקליטים בחו"ל:[3]
● "London Symphony Orchestra Musical Highlights,"Showstoppers - הוקלט בלונדון.
● "Ruthie Henshall Sings Gershwin - "Love is here to stay הוקלט בלונדון.
● "Let's sing together"-American Classics - הוקלט בניו יורק.
● "Standing where you are", דודו פישר – הוקלט בתל אביב.
תקליטים בארץ:
● אוסף שירי ניקוי ראש - חלק א'.
● אוסף שירי ניקוי ראש - חלק ב'.
● רוני וייס ותזמורת "עלי כותרת" (1978).
● ישן וגם נחר (1983) - להקת "איזולירבנד".
● אוסף הקטעים האינסטרומנטליים (האוסף הוקדש לזכרו של עמי פרנקל ז"ל).[3]
● אוסף שירי התיאטרון.
● רוני וייס, 45 שנות יצירה (20 השנים הראשונות, 1990-1970).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוני וייס
רוני וייס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוני וייס, באתר Discogs (באנגלית)- רוני וייס, דף שער בספרייה הלאומית
- רוני וייס, בארכיון הבימה
- רוני וייס באתר שירונט
- רוני וייס, באתר "הבמה"
- רוני וייס, הקלטות שירים בהלחנתו, עיבודו וניצוח באתר "הספרייה הלאומית"[34]
- יעקב בר-און, משושנה דמארי ועד עפרה חזה: מסע לתחנות חייו של המנהל המוזיקלי של "ניקוי ראש", באתר מעריב אונליין, 24 באפריל 2023
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
זר בכדי לומר שלום, סרטון באתר יוטיוב, אוגוסט 1970
- ^ 1 2 3 יעקב בר-און, היוצר רוני וייס מספיד את קדם־האירוויזיון והפסטיגל, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2016
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 רוני וייס, באתר רוני וייס
- ^ שוקולד מנטה מסטיק, באתר האתר של מתי כספי
- ^ זה טוב זה טוב, באתר פיזמונט
- ^ גיל נסע לחו"ל, באתר פיזמונט
- ^ דודי פטימר, מלחין הלהיט של עומר אדם ("לעולם בעקבות השמש") חושף דעתו על הביצוע, באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2019
- ^ דודי פטימר, הסיפורים שמאחורי השירים: כוכבי פסטיבל שירי הילדים חוזרים אחורה בזמן, באתר מעריב אונליין, 9 בינואר 2021
- ^ רועי רוזנטל, פרומו, קול מן העבר, באתר nrg, 12 בספטמבר 2007
- ^ השיר שלנו: 20 שירי הספורט הגדולים בישראל, באתר ערוץ הספורט, 18 במאי 2019
- ^ ישראל מחוברת, רוני וייס שר ומארח בשידור חיי מבית היוצר, באתר פייסבוק
- ^ נוסטלגיה מוזיקלית, פסטיבל הזמר והפזמון, באתר המועצה לקידום המורשת הישראלית
- ^ ירעם נתניהו, רוני וייס, המעבד המוזיקלי של סרטי דיסני, מספר על העבודה לצד שפרירה זכאי; ואלון אופיר בסיפור קנאה, באתר youtube, 12 אוגוסט 2021
- ^ "כוכבים נוצצים" ("ליכטיק ווי די שטערן"), באתר תיאטרון היידיש שפיל (ביידיש)
- ^ מרב יודילוביץ', ורדי ולבינסון עושים את "סיפור הפרברים", באתר ynet, 3 באוקטובר 2010
- ^ דינה גלוכמן, חוזר ובגדול: פסטיבל חג המחזמר חוגג חמש, באתר פרוגי, 3 דצמבר 2017
- ^ מפגש של יוצרי קולנוע ומוסיקאים מהגליל עם רוני וייס, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- ^ מיכאל הנדלזלץ, האדרת הנאווה, באתר הארץ, 16 ביולי 2002
- ^ איתי שטרן, התפנה לה מקום, באתר nrg, 25 בדצמבר 2005
- ^ ה"פסטילאדינו" יוצא לדרך, באתר וואלה!, 7 בספטמבר 2005
- ^ חנה כהן, טקס הדלקת המשואות תשס"ו - תוכניה
- ^ אור ברנע, מחוות לרחל שפירא ומתי כספי ב"ימי זמר", באתר ynet, 15 במרץ 2011
- ^ רועי יולדוס רוזנצוייג, 40 שנה לישראל באירוויזיון: דנה היתה חביבה, יזהר כהן הקפיץ, באתר מאקו, 2 במאי 2012
- ^ רוני וייס והתזמורת הסימפונית ירושלים - מחזות זמר (חלק א'), באתר YouTube, 19 נובמבר 2014
- ^ מחווה לנעמי שמר, הוקרה לרחל שפירא, באתר ynet, 12 ביוני 2014
- ^ "ושוב נצאה אל הדרך", הכנס השבעה-עשר "מי אני? שיר ישראלי!", באתר אוניברסיטת בר אילן
- ^ ברק חננאל, ימי פסטיבלי הזמר והפזמון (2016), באתר אישים
- ^ The Winnipeg Symphony Orchestra 2017 NEGEV GALA, שלומית אהרון העמוד הרשמי, 17 מאי 2017
- ^ באביב את תשובי חזרה מופע מחווה לאבי קורן, באתר עירית חולון, 39 מרץ 2021
- ^ פסטיבל צלילים במדבר 20 (תוכנייה), באתר רמת הנגב, שדה בוקר, מרכז בן גוריון, 16-13 דצמבר 2017
- ^ פסטיבל אישה, באתר תיאטרון חולון, 13-8 מרץ 2021
- ^ רוני ויס - "זה הרגע", באתר בית היוצר
- ^ ערב הוקרה מרגש למלחין והמוזיקאי רוני וייס ובהשתתפותו, באתר עירית ראש העין
- ^ רוני וייס, באתר הספרייה הלאומית
