רונית תירוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונית תירוש
לידה 8 בדצמבר 1953 (בת 70)
ב' בטבת ה'תשי"ד
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה קדימה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
17 באפריל 20065 בפברואר 2013
(6 שנים ו־42 שבועות)
כנסות 1718
מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט ה־13
20012005
(כ־4 שנים)
תחת שרת החינוך לימור לבנת
עמירה חיים (מ"מ) ←
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונית תירוש (נולדה ב-8 בדצמבר 1953 בתל אביב) היא אשת חינוך שכיהנה כחברת הכנסת מטעם סיעת "קדימה" והייתה מנכ"לית משרד החינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תירוש שירתה בחיל המודיעין. היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בשפה וספרות ערבית ובפילוסופיה כללית מטעם אוניברסיטת תל אביב. בעלת תעודת הוראה בשפה הערבית ובעלת תואר שני במינהל החינוך וארגונו מטעם אוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. תירוש החלה בשנת 2000 לימודי דוקטורט אך הקפיאה את לימודיה עם מינויה למנכ"לית משרד החינוך באותה שנה.

תירוש, מורה במקצועה, הייתה מורה לערבית ומחנכת בתיכון עירוני ט' בת"א, החל משנת 1977. בשנת 1990 קודמה לתפקיד סגנית המנהל[1]. לאחר מכן כיהנה בין השנים 19881996 כמנהלת התיכון[2].

עיריית תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 מונתה לתפקיד מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו על ידי ראש העירייה, רוני מילוא. בתפקיד זה שימשה עד שנת 2000, אז הסתכסכה עם ראש העירייה החדש, מי שנחשב ליריבה הבכיר במערכת החינוך בתל אביב, מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה", רון חולדאי. במהלך שנים אלו ניסתה תירוש להתמודד למכרזי ניהול מחוזות תל אביב ומרכז במשרד החינוך ונכשלה.

משרד החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 מונתה לתפקיד מנכ"לית משרד החינוך על ידי שרת החינוך, לימור לבנת. בשנות כהונתה כמנכ"לית נולדה היוזמה לרפורמת דו"ח דברת ותירוש הייתה הממונה להוציאו לפועל. בשנות כהונתה כמנכ"לית בוצעו קיצוצי תקציב גדולים במשרד והיא שימשה כמגשרת בין השרה לבנת לבין ארגוני המורים שהיו מצויים בסכסוכים רבים עם המשרד והשרה. ביקורת קשה נמתחה עליה מצד המורים וגורמים אחרים לאחר הצהרתה ביחד עם לבנת, כי מורים שפוטרו בגל פיטורים גדול היו מורים לא טובים.

עם כניסתה של תירוש לפוליטיקה הארצית כחברה במפלגת קדימה היא נאלצה להתפטר מתפקידה כמנכ"לית משרד החינוך.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה של מפלגת "קדימה" הצטרפה למפלגה בעקבות הזמנתו של מייסדה, ראש הממשלה אריאל שרון. בעקבות הצטרפותה למפלגה נאלצה תירוש לפרוש מתפקידה כמנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט ויחסיה עם השרה לבנת, שהיו ממילא עכורים, התנתקו לגמרי[3].

בבחירות לכנסת ה-17 נבחרה תירוש לכנסת מטעם "קדימה". תירוש הייתה חברה בוועדות הכנסת: הכלכלה, קידום מעמד האישה וועדת החינוך, התרבות והספורט. שובצה במקום ה-16 ברשימת קדימה לכנסת ה-18 ונבחרה מחדש לכנסת. במסגרת תפקידה בוועדת הכלכלה, תירוש הייתה בין המתנגדים הבודדים (יחדיו עם ח"כ אורי אריאל) להחלטות ועדת ששינסקי וביקשה להוסיף שורה של הקלות לחברות האנרגיה[4].

בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום הרביעי ברשימת קדימה ולא נבחרה לכנסת. בדצמבר 2014 הייתה אמורה להיכנס לכנסת זו עד תום כהונתה לאור מינויו של חבר הכנסת ישראל חסון למנכ"ל רשות העתיקות והתפטרותו מהכנסת, וכיוון שהמוצב במקום שלישי ברשימה, חבר הכנסת לשעבר יוחנן פלסנר, התפטר מהרשימה כבר באוקטובר 2014 לטובת ראשות המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר התפטרות חסון הודיעה תירוש שגם היא מוותרת על התפקיד.

איגוד שופטי הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל ממרץ 2019, מונתה להיות יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, כשהחליפה את משה קראדי בתפקיד[5].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תירוש נשואה לאיש העסקים יוחאי תירוש[6], אם לשלושה ומתגוררת ברמת גן, בתה היא הדוגמנית רותם תירוש.

רונית תירוש - 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונית תירוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]