רונית מרוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונית מרוז
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט משה אידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט נטע סובול
פרסים והוקרה פרס גרשם שלום, פרס יצחק בן-צבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונית מֵרוז היא חוקרת קבלה ישראלית, פרופסור בדימוס בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב. זוכת פרס גרשם שלום לשנת 2022 ופרס יצחק בן-צבי לשנת תש"פ.

עיקר מחקרה עוסק בספר הזוהר. המאפיין המתודולוגי של מחקרה הוא הדגש על ביקורת נוסח הטקסט המובא על ידי המקובלים, וזאת על ידי הצלבתן של מתודולוגיות שונות ביחס לכל יחידה טקסטואלית - היסטורית, פילולוגית, וקודיקולוגית – בנוסף לעיון בתולדות הרעיונות. דגש מיוחד ניתן לניתוח הספרותי. כמו כן, עסקה רבות באמצעות מתודולוגיות אלו גם במחקרם של ספר יצירה, ספר הבהיר, קבלת האר"י, ושל חבורות המקובלים בצפת במאה ה-16.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידת יפו. בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית. בשנים 19781980 למדה לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. נושא התזה המסכמת (בהדרכת משה אידל) היה נבואה במחשבה הלוריאנית. ב-1988 סיימה את לימודיה לתואר דוקטור. נושא הדיסרטאציה שלה (שגם היא נכתבה בהדרכתו של אידל) היה גאולה בתורת האר"י.

בשנת 1995 הייתה אורחת בתר-דוקטורט במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה. וב-1999 הייתה חוקרת אורחת במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בקבוצת המחקר "ספרות הזוהר".

מרוז היא פרופסור בדימוס בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב, וכיהנה כראש החוג בשנים 20022004.

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרה המונומנטלי "חניכתו של ר' חייא – שתי גרסאות של סיפור מן הזוהר",[1] מהווה דוגמה לעבודתה הכוללת: מחקר פילולוגי-היסטורי דקדקני של כתבי יד רבים, מחקר מתוך נקודת מבט ספרותית וקריטריונים של תורת הספרות ושיבוץ המחקר בתוך תמונת-עולם רחבה הגורסת שספר הזוהר מורכב מרבדים רבים, בעלי קווי התפתחות היסטוריים, מגמות תאולוגיות ושכלול ספרותי נבדלים, שכתבו ונערכו פעמים רבות, לפני שהודפסו וזכו ליציבות טקסטואלית מסוימת.

מרוז היא יוזמת ומנהלת "פרויקט הזוהר", העוסק בחקר כתבי היד של הזוהר, במחקר ההיסטוריה, הפילולוגיה, הפואטיקה והתאולוגיה בזוהר במימון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרתו היא עורכת קטלוג מקיף של כל כתבי היד הידועים של ספר הזוהר, המהווה בסיס למהדורה מדעית עתידית של ספר הזוהר וכן שימשו את דניאל מט בהתקנת הכרכים הראשונים של "מהדורת פריצקר" (תרגום ספר הזוהר לאנגלית).[2] ספרה - 'הביוגרפיה הרוחנית של רשב"י - דיון ביסודותיו הטקסטואליים של הזוהר' (ירושלים תשע"ח) מציג כמה היבטים מן התיזה שלה. ספר זה זכה בפרס מתנאל לספר הטוב ביותר במדעי היהדות לשנת תשע"ט מטעם האיגוד העולמי למדעי היהדות. היבטים אחרים של התיזה שלה הוצגו בספרה משנת תשע"ט - 'יובלי זוהר - מחקר ומהדורה ביקורתית מוערת של זוהר, פרשת שמות'. ספר זה זכה בפרס יצחק בן-צבי עבור חקר קהילות ישראל במזרח וקהילות ספרד ופזורתן לשנת תש"פ.

מאז ראשית שנות השמונים עוסקת מרוז בהוראה וזוכה תדיר בפרסי הצטיינות בהוראה.[3]

בשנים 1998, 2002, 2005, ו-2010 זכתה לארבע קרנות מחקר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שהוענקו על מנת להוציא לפועל את מפעל מחקר של כתבי היד של הזוהר, ביוזמתה ובראשותה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונית מרוז נשואה לאילון ואם לשלושה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]