רויטל סויד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רויטל סויד
לידה 17 באוגוסט 1967 (בת 56)
חדרה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המחנה הציוני, העבודה, העבודה-גשר
חברת הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים ו־4 שבועות)
3 באוקטובר 201916 במרץ 2020
(23 שבועות ו־5 ימים)
כנסות 20, 22
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רויטל סויד (נולדה ב-17 באוגוסט 1967) היא עורכת דין ומגשרת ישראלית המתמחה במשפט הפלילי, ברגולציה ומשפט מנהלי, וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה. הייתה חברה בוועדה לבחירת דיינים,[1] בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. עמדה בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–ספרד. כעורכת דין בתחום הפלילי ייצגה את בני משפחת הפשע אבוטבול.[2]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סויד נולדה בחדרה ליוסף מימון שעלה מלוב, ולברוריה לבית קסטל, נצר למשפחה ירושלמית ספרדית ממייסדות העיר חדרה. בנערותה למדה באולפנת כפר פינס.

היא הייתה בשירות לאומי במחלקה הסיעודית של בית החולים הגריאטרי "פלימן" בחיפה ובקיבוץ לביא כמדריכה לנוער ממוצא אתיופי, זמן קצר לאחר שעלו ארצה במבצע משה.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. את התמחותה עשתה במחלקה הפלילית של פרקליטות מחוז תל אביב אצל עו"ד פנינה גיא, ובשנת 1994 ייסדה משרד עורכי דין עצמאי, בראשו עמדה עד כניסתה לכנסת בשנת 2015.

בתחילת דרכה בשוק הפרטי התפרסמה עקב ייצוג של בני משפחת הפשע אבוטבול - פליקס ובניו יוסי, אסי וצ'רלי. בנוסף ייצגה את מארי פיזם שרצחה את בתה. בשנת 2004 קיבלה החלטה עקרונית לא להמשיך ולייצג משפחות פשע.[3] ב-2009 שבה והצהירה על כך בסרט הדוקומנטרי "הפליליסטים" של דני ענבר.[4] בין השאר ייצגה נפגעי תקיפה מינית.

במהלך השנים שימשה בתפקידים שונים בלשכת עורכי הדין, בהם סגנית יו"ר מחוז תל אביב והמרכז, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז וחברה בוועדה המייעצת למינוי שופטים של מחוז תל אביב. הרצתה במכללת שערי משפט, ושימשה נציגת ציבור בוועדות בחינה לתפקידי עירייה ומכרזים, ויו"ר ועדת ערר ארנונה ברעננה.

לאחר מכן פעלה כבעלים של משרד עורכי דין המתמחה ברגולציה, משפט מנהלי וגישור. נכון לפברואר 2022 שימשה כיועצת המשפטית של איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, אותם ייצגה בדיון בכנסת.[5]

ב-19 באפריל 2023 הודיעה כי תתמודד לראשות לשכת עורכי הדין, אולם באמצע מאי 2023 הסירה את התמודדותה והודיעה על תמיכה בעמית בכר[6][7].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, במסגרת הבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, נבחרה סויד למקום ה-14 ברשימת המפלגה והוצבה ברשימת המחנה הציוני לכנסת.[8]

ביולי 2015 נבחרה בבחירות חשאיות לכהן בוועדה למינוי דיינים.[9] בנוסף הייתה חברת וועדת החוקה, חוק ומשפט, וועדת הפנים והגנת הסביבה. הצהירה כי היא מעוניינת לשנות את צביון בית הדין בעשורים הבאים באמצעות מינוי "דיינים ראויים, אשר ישמרו על זכויות הנשים, וידאגו לגישה שוויונית עבורן בבתי הדין הרבניים".[10]

ב-11 בספטמבר 2015 התכנסה לראשונה הוועדה ולאחר שבע שנים בהן לא מונו דיינים חדשים, מונו 22 דיינים, ביניהם כאלה המזוהים עם צוהר ובעלי הסמכת עורך דין.[11] ארבע הנשים בוועדה התאחדו ופעלו למינוי דיין דתי-לאומי נוסף, מעבר לנהוג.[12] ביולי 2016, לאחר 9 שנים בהן לא הצליחה הוועדה למינוי דיינים למנות דיינים לבית הדין הגדול, ובצל החלטת בג"ץ (6691/14) שהורה על סגירת שערי בית הדין הגדול החל מ-15 ביולי 2016 אם לא יהיו מינויים, התכנסה הוועדה למינוי דיינים ומינתה תשעה דיינים לבית הדין הגדול.[13]

סויד הקימה את השדולה ל"מיגור השיח האלים, הבריוני והמסית ברשת", שבהמשך נקראה השדולה "למרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות". במסגרתו יזמה חוקים הנוגעים לרשתות החברתיות, ביניהם מאבק באלימות ברשתות חברתיות בקרב בני נוער, מניעת הטיית בחירות באמצעות הרשתות החברתיות, שימור הפרטיות של משתמשי הרשתות החברתיות בישראל ומאבק בשימוש ברשתות החברתיות ככלי להסתה לטרור.[14]

נוכח ביקורת על בית המשפט העליון ייסדה סויד יחד עם חברת הכנסת קארין אלהרר את השדולה לביצור מעמדו של שלטון החוק.[15]

חוק שיזמה, שקבע שמי שקרובו נהרג מפעולת איבה, יהיה זכאי להוצאות קבורה, גם אם מקום הקבורה אינו במקום מגוריו של הנפטר, אושר בכנסת ב-2018.[16]

בעקבות הצעת חוק שהגישה ח"כ סויד, בסוף פברואר 2016 שמטרתה להכיר בזוגות חד מיניים כהורים שכולים ובבני זוג חד-מיניים כאלמן או אלמנה, יצא שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון בהצהרה תקדימית בדבר השוואת זכויותיהם של זוגות חד-מיניים בפני חוק השכול.[17] בעקבות הצעת חוק שהגישה ח״כ סויד אושר הסדר בין משרד האוצר למשרד הביטחון שמאפשר נסיעות חינם לחיילים בסדיר בסופי שבוע (שישי-שבת) ללא מדים.[18]

בבחירות לכנסת ה-21 שובצה במקום התשיעי ברשימת העבודה ולא נכנסה לכנסת. אך מספר חודשים לאחר מכן, בבחירות לכנסת ה-22 שובצה במקום השישי ברשימת העבודה וחזרה לכנסת לאחר שרשימת העבודה-גשר קיבלה 6 מנדטים. בהבחירות לכנסת ה-23 הוצבה במקום העשירי ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נכנסה לכנסת.

עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סויד חברה בוועד המנהל של עמותת יד דוד בן-גוריון, עמותה הפועלת להנצחת מורשתו של דוד בן-גוריון והקמת מפעלים לזכרו, לרבות מוסדות תרבות וחינוך, מכוני מחקר, מוזיאונים וספריות.

היא חברה בוועד המנהל של עמותת האות הבינלאומי לנוער ולצעירים - ישראל, המקדמת העצמה אישית ופיתוח כישורי חיים בקרב בני נוער וצעירים.[19]

כמו כן, הייתה חברה בוועדה המייעצת לשר התקשורת יועז הנדל, הוועדה לבחינת הרגולציה על רשתות חברתיות בישראל.[20]

חברה בוועד מנהל של ישראליז.[21]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם לארבעה, מתגוררת ברעננה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רויטל סויד בוויקישיתוף
מכתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי תובל, ניצחון לקואליציה בבחירת הח"כים לוועדה למינוי שופטים, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2015
  2. ^ שמעון איפרגן, ‏"לא הייתי ממליצה לילדים שלי ללמוד עריכת דין", באתר ‏מאקו‏, 18 בינואר 2015
  3. ^ אלה לוי-וינריב, ‏עו"ד רויטל סוויד: אני לא מאמינה שב-2009 עוד שואלים אותי 'איך את, כאישה, מסוגלת להגן על מארי פיזם?', באתר גלובס, 6 בנובמבר 2009
  4. ^ הפליליסטים/, באתר רשת 13
  5. ^ פרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות משק הגז הטבעי, 7 בפברואר 2022, באתר הכנסת, ‏7 בפברואר 2022 (ארכיון)
  6. ^ ח"כ לשעבר רויטל סויד תתמודד לראשות לשכת עורכי הדין, באתר ערוץ 7, ‏2023-04-19 (ארכיון)
  7. ^ רויטל סויד בראיון עם אמנון אברמוביץ, ערוץ 12
  8. ^ יהונתן ליס ורויטל חובל, הפתעת הפריימריז: רויטל סויד, עורכת הדין הפלילית שנכנסה בזכות יחימוביץ' ושפיר, באתר הארץ, 14 בינואר 2015
  9. ^ עמרי נחמיאס‏, מבוכה לקואליציה: מועמדת הליכוד לוועדה למינוי דיינים לא נבחרה, באתר וואלה!‏, 23 ביולי 2015
  10. ^ יפעת תמרי, רויטל סויד תכהן בוועדה למינוי דיינים, באתר www.netanyanet.co.il (באנגלית)
  11. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, הוועדה למינוי דיינים בחרה 22 דיינים, בהם שני קרובי משפחה של חבריה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2015
  12. ^ יוסף גרינבוים, נבחרו 22 דיינים חדשים לבתי הדין: רבני 'צוהר' נשארו בחוץ, באתר חרדים10, 11 בספטמבר 2015
  13. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, הוועדה למינוי דיינים בחרה תשעה דיינים לבית הדין הרבני הגדול, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
  14. ^ אריק בנדר, ‏ועדת השרים לחקיקה תדון בחוק "השיימינג" ברשתות החברתיות, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2015
  15. ^ שדולות בכנסת, באתר www.knesset.gov.il
    כתובת רוססה על קיר ביהמ"ש העליון: "לא הורסים בית כנסת", באתר גלובס, 4 בנובמבר 2015
  16. ^ אושר סופית: קרובי קורבן פעולת איבה, יוכלו לבחור את בית העלמין בו יובא הנפטר לקבורה, באתר הכנסת
  17. ^ חדשות 2, ‏יעלון: "לא מפלים משפחות שכולות חד-מיניות", באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2016
    חדשות 2, ‏מחאת המילואימניקים הגאים: "החוק מפלה", באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2016
    גאווה, ‏"תפנימו, גם הומואים נופלים במלחמות ישראל", באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2016
  18. ^ יוסי יהושוע, בקרוב: נסיעה חינם לחיילים, גם בלי מדים, באתר ynet, 13 בספטמבר 2017
  19. ^ צוות והנהלת הארגון, באתר עמותת האות הבינלאומי לנוער ולצעירים - ישראל
  20. ^ רועי ברגמן, הרגולציה על פייסבוק בדרך: הוועדה שתבחן את הפיקוח על רשתות חברתיות מתחילה לפעול, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2021
  21. ^ קצת עלינו, באתר עמותת ישראליז