רווק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם. להלכה רווקות זה מצבו המשפחתי של אדם מרגע לידתו ועד לנישואיו, אך ההתייחסות העיקרית למצב זה היא רק משעה שאדם הגיע לגיל הנישואים.

בחברות שונות, הרואות בזוגיות את המצב המשפחתי הראוי, רווק השומר על מצבו זה שנים לאחר שהגיע לגיל הנישואים נחשב לחריג. דוגמה לכך היא האמור במסכת פסחים: "אמר רבי יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבדה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה".[1] בציבור החרדי האשכנזי, בחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית קרוי אלטער בחור. רווק הטרוסקסואל המעוניין בזוגיות נכלל בקבוצה הקרויה פנויים פנויות.

ביהדות האורתודוקסית יש מהאשכנזים הנוהגים להתעטף בטלית רק אחרי החתונה. לפי מנהג זה, רווק מתעטף בטלית רק במקרים מיוחדים, כגון שליח ציבור, עלייה לתורה, או ברכת כהנים. מקורו של המנהג, הוא לימוד מן סמיכות הפרשיות של "גדילים תעשה לך" ו"כי ייקח איש אשה".[2]

רווק המצוי בזוגיות מבלי שנישא קרוי ידוע בציבור, ולפי אחדים מחוקי מדינת ישראל דינו כנשוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]