רוברט קרפט
.jpg) | |
| לידה |
20 באוקטובר 1923 קינגסטון, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 2015 (בגיל 92) Gulf Stream, מחוז פאלם ביץ', ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רוברט קרפט (אנגלית: Robert Lawson Craft; 20 באוקטובר 1923 - 10 בנובמבר 2015) היה מנצח אמריקאי ומחבר ספרים בנושאי מוזיקה. קרפט נודע בעיקר הודות לקשרי העבודה והידידות ההדוקים שלו עם איגור סטרווינסקי, שתרמו לעולם מספר הקלטות וספרים.
קרפט נולד בקינגסטון, ניו יורק, ולמד בבית הספר למוזיקה ג'וליארד. הוא גילה עניין מיוחד במוזיקה עתיקה וביצירותיהם של קלאודיו מונטוורדי והיינריך שיץ, ובמוזיקה בת זמננו משל מלחיני האסכולה הווינאית השנייה ואחרים.
קרפט פגש את סטרווינסקי ב-1948 ומאז ועד מות המלחין בשנת 1971 המשיך לעבוד לצד סטרווינסקי בתפקידים רבים ושונים. הקשר, שבראשיתו הקצה לקרפט תפקיד צנוע למדי, התפתח בהמשך לשותפות אמנותית מלאה. קרפט כתב את הליברית לאופרת הטלוויזיה "המבול" והתגורר עם משפחת סטרווינסקי, תחילה בקליפורניה ואחר בניו יורק. קרפט נשאר בקשר עם אלמנת המלחין, ורה, עד מותה בשנת 1982.
אחרי מות סטרווינסקי המשיך קרפט להופיע בקונצרטים ולכתוב. ספרו משנת 2002, An Improbable Life מתאר את חייו לפני, במשך ואחרי ידידותו עם סטרווינסקי. ספר הזכרונות מספר בהרחבה על ההשפעה שהייתה לסטרווינסקי על חייו.
כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרפט עבד בשיתוף פעולה עם סטרווינסקי על שישה כרכים, הנושאים אופי פולמוסי ודידקטי: Conversations with Igor Stravinsky (N.Y., 1959); Memories and Commentaries (N.Y., 1960); Expositions and Developments (N.Y., 1962); Dialogues and a Diary (N.Y., 1963); Themes and Episodes (N.Y., 1967); Retrospections and Conclusions (N.Y., 1969) . קרפט, שלא ראה בעין יפה את ההתייחסות אליו כאל מקבילו המוזיקלי של ג'יימס בוזוול, הביוגרף של סמיואל ג'ונסון, טען בתוקף, שקשרי העבודה שלו עם סטרווינסקי היו דומים יותר לאלה שבין האחים אדמון דה גונקור וז'יל גונקור, פעולה ותגובה הדדית לנושא העולה לדיון, כשסטרווינסקי שולה מנבכי זכרונו סיפורים עתיקי יומין באנגלית הזהירה או בצרפתית השוטפת שלו, מתובלים בעלבונות שלוחי רסן כלפי עמיתים למקצוע בזירה האמריקאית, וקרפט מעשיר את החומר בתערובת משובחת של אזכורים ספרותיים, פסיכולוגיים, פיזיולוגיים וקולינריים, ליצירת דיאלוג רהוט וערוך כהלכה.
ניצוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרפט היה מנצח עטור פרסים, שניצח על רוב התזמורות החשובות בארצות הברית: הפילהרמונית של ניו יורק, תזמורת פילדלפיה, התזמורת הסימפונית של שיקגו, תזמורת קליבלנד, התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, תזמורת סנט לואיס ותזמורת מינסוטה. כן הופיע עם תזמורות בעולם הרחב, בקנדה, באירופה, רוסיה, יפן, קוריאה, מקסיקו, דרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד. קרפט היה האמריקאי הראשון, שניצח על "וויצק" ועל "לולו" של אלבן ברג. כן ניצח על ביצועי הבכורה של יצירות המופת המאוחרות של סטרווינסקי: "ממרומי שמיים", "אגון", "המבול", "אברהם ויצחק", "וריאציות", "אינטרואיטוס" ו"מזמורי רקוויאם".
לצד הקלטת כל המוזיקה של סטרווינסקי, ניצח קרפט על הקלטות של יצירות שנברג, וארז, וברן ואחרות משל מלחינים בני זמננו. קרפט לא נחשב למנצח מבריק ותוסס, אך הוא נודע בפרשנויותיו המדויקות הן טכנית והן מוזיקלית. רוברט קרפט זכה פעמיים ב"גראנד פרי די דיסק" הצרפתי כמו גם בפרס אדיסון על הקלטות מוזיקה משל וארז וסטרווינסקי.
ביקורת ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרפט ידע גם ביקורת במהלך חייו. היו שראו בו חסיד שוטה או מלחך פנכה בכל הנוגע לסטרווינסקי. אחרים האשימו אותו בהובלת סטרווינסקי אל "אדמות הבור" של הסריאליזם בשנות ה-60'. כמתעד חיי סטרווינסקי ומורשתו, יש הטוענים, שמעמדו לא איפשר לו, בכל הפשטות, לשמש משקיף נייטרלי למלחין. ברור, שהאפשרות לגבש השקפה צלולה ומשוחררת מדעות קדומות לגבי איגור סטרווינסקי נתקלת בקשיים, לנוכח הקשרים האינטימיים והאישיים הכרוכים לאין הפרד בהשקפותיו ובכתביו המוזיקולוגיים של רוברט קרפט.
ואולם, לקרפט הייתה גם מורשת משל עצמו. הוא שמר על תפקידו כחלוץ ומחדש ביחס לאמנות המאה העשרים לכל אורך חייו, כמנצח וכמוזיקולוג. מלבד עבודתו על בסיס אינטימי עם אחד המוזיקאים הדגולים במאה העשרים, חיבר קרפט כרכים של כתבים אקדמיים ואישיים על סטרווינסקי ועל מלחינים אחרים. בשנת 2002 קיבל קרפט פרס בינלאומי בפסטיבל המוזיקה בקאן.
קרפט נפטר בפלורידה ב-10 בנובמבר 2015.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסומיו של רוברט קרפט כוללים:
- דעות קדומות במסווה Prejudices in Disguise (ניו יורק, 1974)
- סטרווינסקי בתצלומים ותעודות Stravinsky in Photographs and Documents (עם ורה סטרווינסקי; לונדון, 1976; ניו יורק, 1978)
- אמונות מקובלות: השקפות וסקירות Current Convictions: Views and Reviews (ניו יורק, 1977)
- זוויות ראיה נוכחיות Present Perspectives (ניו יורק, 1984)
- סטרווינסקי: הצצות לחיים Stravinsky: Glimpses of a Life (ניו יורק, 1992)
- בנתיב של פליאה Down a Path of Wonder (נורפוק, אנגליה, 2006)
רוברט קרפט גם תרגם וערך את סטרווינסקי, מבחר ממכתביו (2 כרכים, ניו יורק, 1982, 1984)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט קרפט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט קרפט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוברט קרפט, באתר ספוטיפיי
רוברט קרפט, באתר AllMusic (באנגלית)
רוברט קרפט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט קרפט, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
