רוברט פטרסון

רוברט פטרסון
Robert Patterson
	רוברט פטרסון
לידה	12 בפברואר 1891; גלן פולס, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
נהרג	22 בינואר 1952 (בגיל 60); אליזבת, ניו ג'רזי, ארצות הברית
שם מלא	רובטר פורטר פטרסון
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הלאומי ארלינגטון
השכלה	יוניון קולג' (1912); בית הספר למשפטים בהרווארד (1915) ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	27 בספטמבר 1945 – 18 ביולי 1947; (שנה ו־42 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית	הארי טרומן
	→ הנרי סטימסון קנת' רויאל ←
	16 בדצמבר 1940 – 27 בספטמבר 1945; (4 שנים ו־40 שבועות)
תחת נשיאי ארצות הברית	פרנקלין דלאנו רוזוולט ; הארי טרומן
	קנת' רויאל ←
	21 במרץ 1939 – 30 ביולי 1940; (שנה ו־18 שבועות)
	21 במרץ 1939 – 30 ביולי 1940; (שנה ו־18 שבועות)
	13 במאי 1930 – 22 במרץ 1939; (8 שנים ו־44 שבועות)
	13 במאי 1930 – 22 במרץ 1939; (8 שנים ו־44 שבועות)
פרסים והוקרה
	כוכב הכסף

רוברט פורטר פטרסון האב (באנגלית: Robert Porter Patterson Sr.;‏ 12 בפברואר 1891 – 22 בינואר 1952) היה תת-מזכיר המלחמה של ארצות הברית בממשלו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט ומזכיר המלחמה בממשלו של הנשיא הארי טרומן. הוא היה שופט פדרלי בבית המשפט לערעורים וקודם לכן שופט מחוזי בבית המשפט של המחוז הדרומי של דרום ניו יורק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט פטרסון נולד ב-12 בפברואר 1891 בגלן פולס שבמדינת ניו יורק כבנם של צ'ארלס רוברט ולדיס עדנה (לבית פורטר) פטרסון. ב-1912 הוא קיבל תואר ראשון מיוניון קולג' שבסקנקטדי וב-1915 תואר ראשון במשפטים מבית הספר הרווארד למשפטים. הוא החל לעסוק בעריכת דין בניו יורק בין השנים 1915 – 1916 במה שכיום ידוע כמשרד עורכי הדין "פטרסון, בלקנאפ, ווב וטיילר". בין השנים 1916 – 1917 הוא שירת במשמר הלאומי של מדינת ניו יורק. לאחר מכן, ועד 1919 הוא שירת בצבא ארצות הברית, והגיע לדרגת מייג'ור. על מעשי גבורה שהפגין בצרפת הוא עוטר בצלב השירות המצוין ובכוכב הכסף. פטרסון שירת ברגימנט הרגלים ה-306 שהוצב תחת פיקודה של דיוויזיית הרגלים ה-77. ב-1919 הוא שב לעבודתו כעורך דין בניו יורק עד לפרישתו ב-1930.

שופט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באפריל 1930 מונה פטרסון על ידי הנשיא הרברט הובר כשופט בבית המשפט של המחוז הדרומי של ניו יורק, תפקיד שהתפנה על ידי תומאס תאצ'ר שמונה אז כפרקליט המדינה של ארצות הברית. ב-13 במאי אושר מינויו של פטרסון על ידי סנאט ארצות הברית ובאותו יום נכנס מינויו לתוקף. כהונתו בתפקיד זה הסתיימה ב-22 במרץ 1939 לאחר שמונה כשופט פדרלי.

ב-9 בפברואר 1939 מינה הנשיא רוזוולט את פטרסון כשופט בבית המשפט לערעורים לאחר שהתפנה מושבו של השופט מרטין תומאס מנטון. ב-20 במרץ אישר הסנאט את מינויו שנכנס לתוקף למחרת. פטרסון התפטר מתפקידו ב-30 ביולי 1940.

במחלקת המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון שימש במשך כשבועיים בשנת 1940 כעוזר מזכיר המלחמה ומאז ועד 1945 הוא שימש כתת-מזכיר המלחמה. הוא תרם מאוד לתהליכי הגיוס והמוכנות של הכוחות המזוינים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. ב-1945 מינה אותו הנשיא הארי טרומן כמזכיר המלחמה. בתחילה שקל טרומן להציע לו מושב בבית המשפט העליון של ארצות הברית שהתפנה עקב פרישתו של השופט אוון רוברטס, אך עם התפטרותו של מזכיר המלחמה הנרי סטימסון, מונה פטרסון במקומו. פטרסון דחף לאיחוד הזרועות של הצבא והצי תחת פיקוד אחד. הצעדים לקראת מהלך זה החלו בחקיקת "חוק הביטחון הלאומי של 1947" (National Security Act of 1947) ששונה מספר פעמים עד לנוסחו הסופי כחוק גולדווטר-ניקולס משנת 1986.

פטרסון פעל כדי לקדם את השתתפותם וקידומם של האפרו-אמריקאים בצבא, במיוחד בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. הוא סייע מאוד להקמת כוח לחימה של השחורים שנודע כטייסי טסקיגי. בעוד שהוא חש אהדה כלפי רגשות ההתמרמרות והשאיפות של השחורים הוא היה מודאג מכך שהשינוי הרדיקלי הזה עלול יהיה להכשיל את המוכנות למלחמה. לאחר המלחמה "ועדת השימוש בכוח אדם שחור" (ועדת גיליאם) פרסמה באפריל 1946 דוח שנקרא "מדיניות ניצול כוח האדם השחור לאחר המלחמה". דוח זה נחתם על ידי פטרסון ובו הומלץ על המשך מדיניות ההפרדה, באותו אופן בו הייתה מדיניות זו נהוגה מחוץ לצבא, אך על כך שהצבא ייתן הזדמנות שווה, כאופן הטוב ביותר לניצול כוח האדם הצבאי. פטרסון כיהן בתפקידו כמזכיר המלחמה עד 1947.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שדחה הצעה של הנשיא טרומן לשוב לכס השיפוט הקודם שלו, שב פטרסון לעיסוקו בעריכת דין באופן פרטי בניו יורק בין השנים 1947 – 1952 ובהמשך היה לנשיא לשכת עורכי הדין של ניו יורק ונשיא מועצת יחסי החוץ.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 1920 נשא פטרסון לאישה את מרגרט טרלטון וינצ'סטר. לשניים נולדו ארבעה ילדים. בנם הבכור רוברט פורטר פטרסון הבן היה גם הוא שופט בבית המשפט של מחוז דרום ניו יורק כמו אביו עד למותו ב-2015.

רוברט פטרסון נהרג ב-22 בינואר 1952 בהתרסקות מטוס בטיסה 6780 של אמריקן איירליינס בדרכו מפגישה עם לקוח. המטוס התרסק לקראת נחיתתו בנמל התעופה הבינלאומי ניוארק ליברטי. הוא היה בן 60 במותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רוברט פטרסון בוויקישיתוף