רדוקציוניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רדוקציוניזם, כמונח בפילוסופיה, מתאר מספר תאוריות הגורסות, כי טבעם של דברים מורכבים יכול תמיד להצטמצם (או להיות מוסבר) לרעיונות בסיסיים או פשוטים יותר. הדבר אמור לגבי עצמים, תופעות, הסברים, תאוריות ומשמעויות.

  • רדוקציוניזם אונטולוגי: לפיו כל דבר אשר קיים מורכב ממספר קטן של תכנים בסיסיים אשר התנהגותם סדירה. ניתן להשוותו למוניזם. התפיסה של רדוקציוניזם אונטולוגי מיושמת בתיאוריות של מנהל עסקים והנדסת תוכנה.[1] רדוקציוניזם אונטולוגי מוצג לעיתים כמונח שאין עליו עוררין ומובן מראש על ידי חברי הקבוצות האלו.[דרוש מקור]
  • רדוקציוניזם מתודולוגי: לפיו הסברי כל הדברים, כגון הסברים מדעיים, צריכים להיות מופחתים באופן מתמיד לא לישות פשוטה יותר, כי אם לישויות הפשוטות ביותר בתכלית. תערו של אוקאם מהווה את הבסיס לסוג זה של רדוקציוניזם.
  • רדוקציוניזם תאורטי: הרעיון כי תאוריות או הסברים ישנים אינם מוחלפים בידי חדשים מהם, אלא מצומצמות או מעודנות מפרטיהם הרבים.
  • רדוקציוניזם מדעי: מתאר את כל הרעיונות לעיל בהקשר מדעי, אך לרוב משמש לתאר רעיון כי כל תופעה ניתנת לתיאור מצומצם של הסבר מדעי.
  • רדוקציוניזם בלשני: הרעיון כי הכול יכול להיות מתואר בשפה שבה יש ליבה בעלת מספר מוגבל של מושגים, תוך שילובם של המושגים האלה. לדוגמה בשפת טוקי פונה.
  • המונח רדוקציוניזם חמדני: נטבע בידי דניאל דנט כגינוי לצורות הרדוקציוניזם אשר מנסות להסביר יותר מדי באמצעות מעט מדי.
  • רדוקציוניזם אנליטי כדוגמת משנתו של קאנט הוא בסיס אפריורי לרדוקציוניזם אונטולוגי.

הניגוד לרעיונות הרדוקציוניזם הוא ההוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]