רדא מנצור

רדא מנצור
رضا منصور
לידה	1965 (בן 59 בערך); עספיא, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד; הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת סלמנקה; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת חיפה ;
	2014–2016; (כשנתיים)
	→ רפאל אלדד יוסי שלי ←
	2018–2021; (כ־3 שנים)
תחת שר החוץ	נתניהו, כ"ץ, לפיד
	שגריר ישראל באקוודור; סגן השגריר בליסבון; קונסול ישראל לצפון-מערב ארצות הברית; קונסול כללי לדרום-מזרח ארצות הברית; נציג משרד החוץ במכללה לביטחון לאומי;
	שגריר ישראל באקוודור; סגן השגריר בליסבון; קונסול ישראל לצפון-מערב ארצות הברית; קונסול כללי לדרום-מזרח ארצות הברית; נציג משרד החוץ במכללה לביטחון לאומי;

רֶדַא מנצור (בערבית: رضا منصور; נולד ב-1965 בעספיא) הוא דיפלומט, משורר והיסטוריון דרוזי-ישראלי.

במסגרת עבודתו מילא שורה של תפקידים, ובהם: שגריר ישראל בברזיל, שגריר ישראל באקוודור, שגריר ישראל בפנמה, סגן השגריר בליסבון, קונסול ישראל לצפון-מערב ארצות הברית שמקום מושבו בסן פרנסיסקו, קונסול כללי לדרום-מזרח ארצות הברית שמקום מושבו באטלנטה, ונציג משרד החוץ במכללה לביטחון לאומי. בגיל 35 היה השגריר הצעיר ביותר בתולדות המדינה^[1].

רדא מנצור הוא חתן פרס מילר לשירה. סיפור קצר מפרי עטו, "ג'ונבלאט בא לנגב", נבחר כסיפור מומלץ בתחרות הסיפורים הקצרים של העיתון "הארץ" (1997).

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטור בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה (2009), מוסמך אוניברסיטת הרווארד במינהל ציבורי (1999) (במסגרת תוכנית קרן וקסנר) ומוסמך אוניברסיטת חיפה בהיסטוריה של המזרח התיכון. תחום מחקרו הוא ההיסטוריה האינטלקטואלית והמודרנית של סוריה. מנצור בוגר סמסטר מיוחד בספרדית באוניברסיטת סלמנקה שבספרד (2001) וסמסטר מיוחד באוניברסיטה העברית. בשנת 2012 נבחר לאחד מארבעים הבוגרים המובילים של אוניברסיטת חיפה בכל הזמנים. זאת לאחר ששנתיים לפני כן הופיע ברשימת המועמדים הסופית לתואר בוגר מצטיין של בית הספר קנדי באוניברסיטת הרווארד, יחד עם מזכ"ל האו"ם ונשיאי מקסיקו וליבריה.

פעילות דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 החל את עבודתו במשרד החוץ. בין התפקידים שכיהן בהם במטה בארץ: מזכיר שני באגף לארגונים בינלאומיים (1992), מזכיר ראשון באגף צפון אמריקה (1996), מנהל מחלקת המפרץ הפרסי במרכז למחקר מדיני (2003).

במסגרת עבודתו במשרד החוץ, בשנת 2005 הופקד לרכז את התוכנית החדשה במשרד החוץ: פיתוח קשרים בין קהילות יהודיות למוסלמיות באירופה במטרה להפחית את גילויי האנטישמיות. היוזמה באה בעקבות ריבוי גילויי האנטישמיות והתקפות הטרור מצד אזרחים אירופים ממוצא אסלאמי, ומטרתה לנסות להתקרב לקהילות המוסלמיות המקומיות. קירוב הלבבות נועד להפחית את המתח, לתמוך באסלאם המתון ובמקביל לעקוב אחר האיומים על גורמים אסלאמיים קיצוניים שמעוניינים להפר את מרקם החיים העדין. גורמים במשרד החוץ סברו שבתוך האסלאם יש חלקים שמעוניינים להתקרב למערב ואיתם כדאי לנסות וליצור קשר. מנצור ניהל דיאלוג עם אישים בולטים בקהילות המוסלמיות באירופה.^[2]

התחושה שלנו היתה ששומעים על הקיצונים ועל הטרור אבל לא עושים שום דבר עם הרוב הדומם של הקהילות, שבו יש קולות מתונים והוא מוכן להיחשף לפעילות ציבורית משותפת עם ישראל ועם היהודים

— רדא מנצור

בינואר 2007 קיבל הסנאט של מדינת ג'ורג'יה בארצות הברית החלטה בה הוא מציין את תרומתו של מנצור לקידום השלום ולקידום יחסי הכלכלה, התרבות והחינוך בין ישראל לארצות הברית. במרץ 2007 נשא חבר הקונגרס לינקולן דייוויס נאום במליאת הקונגרס בוושינגטון בו ציין את פעילותו של השגריר רדא מנצור לקידום הדיאלוג וההבנה בין העמים. במהלך 2007 העניק מושל מדינת טנסי פיל בראדסון אזרחות כבוד למנצור על פועלו להעמקת הקשרים בין המדינות.

בדצמבר 2009 קיבל את פרס גיבור הסחר העולמי מלשכת המסחר הבינלאומית של ג'ורג'יה על הצטיינותו בעבודה הדיפלומטית ועל מנהיגותו כדיקן הסגל הדיפלומטי באטלנטה.

ב-2014 מונה מנצור לשגריר ישראל בברזיל. ב-2016 סיים את תפקידו זה.

ב-2018 מונה לשגריר ישראל בפנמה ולשגרירי לא-תושב באקוודור^[3], ב-2021 סיים את תפקידו והוחלף על ידי איתי בר-דב.^[4]

דיאלוג בין העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצור החל את פעילותו לקידום השלום, הדיאלוג והבנה בין העמים בהיותו חניך ולאחר מכן יו"ר סניף ארגון נוער לנוער בעספיא. במסגרת זו פעל לקידום הקשרים בין הדרוזים ליהודים בישראל ואף השתתף כציר בוועידת הבינ"ל למען יהדות ברה"ב. לאחר מכן המשיך פעילות זו בארגונים כמו CISV, הבונים דרור בארצות הברית ובקנדה, וביחידה לגישור פערים באוניברסיטת חיפה.

הוא השתתף בוועידה השנייה לרבנים ואימאמים בספרד, בוועידה על אסלאם והמערב באוסטריה ובשתי וועידות שנתיות של הארגון הדרוזי-אמריקני ADS שנערכו בלוס אנג'לס ובדטרויט.

באפריל 2008 קיבל רדא מנצור את פרס גאנדי-קינג בשם ראש הממשלה יצחק רבין. הפרס ניתן על יוזמתו להקמת "יוזמת רבין - קינג" פרויקט המיועד לקדם את הקשרים בין הקהילה האפרו-אמריקנית לישראל ויהדות ארצות הברית. הפרס ניתן על ידי אוניברסיטת מורהאוס בה למד מרטין לותר קינג. מנצור גם צורף לחבר הנאמנים של האוניברסיטה כאות של הוקרה על היוזמה. בשנת 2012 הוענק פרס נשיא המדינה וראש הממשלה לשימור זכרם של נשיאי המדינה וראשי ממשול ישראל לשגריר מנצור על יוזמה זו.

פעילות תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדא מנצור השתתף בערבי שירה בעוספיא, תל אביב, ניו-יורק, סן פרנסיסקו, ליסבון, יוסטון, אל פאסו, סן סלבדור, מיאמי ועוד. ב-2005 השתתף בפסטיבל "שער" של עמותת הליקון לשירה אשר נערך ביפו וב־2007 פתח את הכנס הבינ"ל לשירה עברית של אוניברסיטת אמורי באטלנטה - ארצות הברית.

הוא קיים ערב שירה מיוחד בפסטיבל "ספוליטו" בצ'ארלסטון – דרום קרולינה ביוני 2008. הערב נערך ב-City Gallery היוקרתית שעל חוף האוקיינוס, לא הרחק מבית הכנסת הראשון שנבנה בארצות הברית. ספוליטו נחשב לפסטיבל התרבות החשוב ביותר בדרום ארצות הברית. בשנת 2008 נבחר למשורר בינלאומי אורח בסדנת מיצ'ם לשירה של אוניברסיטת טנסי.

רדא מנצור שימש כחבר הנהלה ב"אמנות לעם" ופעל לעידוד הגעת אמנות ישראלית ליישובי הפריפריה ולכפרי המיעוטים בישראל.

בשנים של התחלת תהליך השלום 1993–1995 ארגן אירועי תרבות יהודיים-ערביים רבים בסן פרנסיסקו כגון: ערב שירה של המשוררים נעים עריידי ומירה מאיר, ביקור של הסופרים סמי מיכאל וסלים ג'ובראן, ביקור משלחת נוער יהודית ערבית, הופעות של להקת "בוסתן אברהם" ועוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני איש החלומות - שירים (תל אביב: סער, תשמ"ח 1987)
משדות הקרב למרחבי החפש - שירים (תל אביב: סער, תשנ"ב 1991) עיצוב העטיפה הצייר אבנר כץ.
עלים רכים של מוסר - שירים (תל אביב: סער, תשס"ד 2004) עטיפה הצלם אלכס ליבק.
החלטות מועצת הביטחון של האו"ם - מקראה (ירושלים: משרד החוץ - 1991)
כוחות האו"ם לשמירת השלום - (ירושלים: הוצאת משרד החוץ - 1993)
השקט שבין המילים - שירים נבחרים בתרגום לאנגלית - (אטלנטה 2008)

חיבורים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בתפיסות החברתיות והפוליטיות בסוריה בעקבות הרפורמה הכלכלית, 1996-1990/ מאת: רדא מנצור ; בהדרכת: אמציה ברעם. [חיפה]: [חמו"ל], 2002 4, 280, VII ד’, [9] דפי לוחות: איורים, פקסימילים; 30 ס"מ.
עם המערכת מתוך המערכת - מאמר - מעריב - 11.5.1988.
שלושה דרוזים בשלוש משלחות - מאמר - "הארץ" - 30.1.1992.
דרוזים ויהודים - מאמר - "ג'רוזלם פוסט" - 29.1.1993 .
הקרב על ערבי ישראל – מאמר – "הארץ" - 4.10.1994.
הקהילה הערבית בקליפורניה - מאמר - "רישומים", 18, 1995.
תמורות בתפיסת הזהות, החברה והסביבה בשיח האינטלקטואלי בסוריה

בעשור השלישי ל"תנועת התיקונים" 2003-1988. עבודת ד"ר.