רב ראשי
רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר. הרב הראשי מקביל למה שהיה החכם באשי באימפריה העות'מאנית, ונקבע - היסטורית, לראשונה באנגליה. לאחר מכן נקבעה משרה זו במדינות נוספות, אך לא בכל המדינות בהן ישבו יהודים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד הרב ביהדות התפוצות התפתח במהלך הדורות ממעמד של מורה, למומחה לפסיקה היהודית, ועד לדיין ומנהיג קהילתי. היעדרה של סמכות מרכזית יצרה מצב בו כל רב נהייה אוטונומי בקהילתו. בקהילות היהודיות שפט הרב בסיועם של שני פרנסים או דיינים ולא הייתה אפשרות לערער על פסיקות בית הדין, אלא לסמכות החילונית של השלטונות המקומיים. עם התפתחות המדינה המודרנית, השלטונות השונים ניסו להסדיר גם את חיי המיעוט הדתי היהודי וליצור מנגנון מרכזי, דוגמת הקונסיסטוריה, שיקל עליהם את הדיאלוג איתם. עם יצירת ארגונים המאחדים את כל הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, נוצר גם הצורך בפסיקה הלכתית אחידה, שתינתן על ידי "רב ראשי". הרב הראשי נזקק להסכמת השלטונות למינויו, ולעיתים אף נכפה על הקהילה היהודית, כשהשלטון מעדיף רב פלוני על פני האחרים, מתוך שיקולים זרים לחלוטין ליהדות.
לא בכל מדינה נוצר תפקיד של רב ראשי. באימפריה האוסטרו-הונגרית, בגרמניה שלפני השואה, באימפריה הרוסית, באיטליה, בארצות הברית ובקנדה מעולם לא היה רב ראשי. בחלק מהמדינות בהן לא היה רב ראשי דה יורה, דוגמת איטליה ורוסיה, הרב הגדול (מרא דאתרא) של עיר הבירה נחשב לרב הראשי דה פקטו.
מהות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב הראשי יכול להיות, אך לא חייב להיות, הסמכות הרבנית הדתית הגבוהה ביותר באותה מדינה והוא הנציג הבכיר ביותר של הקהילה הדתית היהודית במגעיה עם הסמכות החילונית, במדינה המארחת את המיעוט. בחלק ממדינות אירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה, הנושא בתפקיד הרב הראשי התמנה מתוקף תפקידו גם לבית המחוקקים של המדינה. במדינות בהן יש הכרה של המדינה בזרמים היהודיים השונים תיתכן תופעה של מספר רבנים ראשיים, אחד לכל זרם, אך ללא הסמכויות והמעמד הנלווה לתואר הרב הראשי של אותה מדינה.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל נושאים בתואר "רב ראשי", עוד מתקופת המנדט הבריטי, ראשי הרבנות הראשית (הרב הראשי הספרדי מכונה, בנוסף, גם הראשון לציון).
הרבנים הראשיים לישראל הם: הרב הראשי הספרדי – הרב יצחק יוסף (בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב עובדיה יוסף); הרב הראשי האשכנזי – הרב דוד לאו (בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו).
בערים שונות בארץ מקובל התואר של רב ראשי של העיר – כשהכוונה היא לרב הבכיר, שסמכותו עולה על סמכות הרבנים האחרים הפועלים באותה עיר (כיוון שביהדות יש זרמים רבים, לא תמיד מקובלת סמכותו של הרב הראשי על בני כל הזרמים באותה עיר). בחלק מערים אלו יש גם "רב ראשי אשכנזי" וגם "רב ראשי ספרדי", אם כי הנטייה היא למנות לעיר רק רב ראשי אחד לכולם.
נכון לשנת 2023 בישראל רבנים הראשיים נבחרים באספה המונה 150 אנשים מתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור כגון ח"כים וראשי ערים ומועצות כמו גם עשרה אנשי ציבור שממונים על ידי שר הדתות. הרבנים שזוכים בתואר "רב ראשי" ולכהונה של 10 שנים.[1]
רב ראשי לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל ישנו רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי, הרב הראשי האשכנזי הוא הרב דוד לאו הרב הראשי הספרדי הוא הרב יצחק יוסף ברוסיה ישנו רב מטעם פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה – הרב מטעם האיגוד הוא הרב ברל לזר ורב מטעם קונגרס הקהילות היהודית הדתיות והארגונים הדתיים של רוסיה - הרב מטעם הקונגרס הוא הרב אדולף שייביץ', בבריטניה הרב הראשי הוא הרב אפרים מירוויס, בארגנטינה מכהן הרב גבריאל דוידוביץ' בתפקיד הרב הראשי, בנורווגיה כיהן בתפקיד הרב הראשי הרב מיכאל מלכיאור ובדנמרק מכהן בנו הרב יאיר מלכיאור, בהולנד הרב הראשי הוא הרב בנימין יאקבאס, בצרפת הרב הראשי הוא הרב חיים קורסיה.
בישראל יש רבנים לערים:
הרב הראשי לירושלים: הרב שלמה משה עמאר.
הרב הראשי לראשון לציון הוא הרב יהודה דוד וולפא.
הרב הראשי לפתח תקווה הוא הרב מיכה הלוי.
הרב הראשי לבת ים הוא הרב יעקב רוז'ה.
הרב הראשי לנשר הוא הרב יצחק לוי.
הרב הראשי לחולון הוא הרב אליהו יוחנן גוראריה.
הרבנים הראשיים לבני ברק הם הרבנים חיים אייזיק לנדא ושבח צבי רוזנבלט.
הרב הראשי של העיר לוד הוא הרב שמעון ביטון.
הרב ראשי של באר שבע הוא הרב יהודה דרעי.
הרב הראשי של אור יהודה הוא הרב ציון כהן.
בגרמניה, רוסיה, וישראל ישנם גם רבנים ראשיים לצבא, הרב של צבא גרמניה הוא הרב מרדכי אליעזר ביאללא, ברוסיה מכהן בתפקיד הרב אהרון גורביץ', בישראל מכהן בתפקיד הרב אייל קרים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', נוכחויות רבניות במרחב הרומני, הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גלעד רובינשטיין, חילונים, ההתעלמות מהבחירות לרבנות היא טעות, באתר ynet, 15 במאי 2023
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |