רב פעלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב פעלים
מידע כללי
מאת רבי יוסף חיים מבגדאד
סוגה שו"ת
קישורים חיצוניים
היברובוקס רב פעלים, באתר היברובוקס

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי. בספר זה הוא משיב לשואליו מארצות שונות ורבות כסינגפור, הודו, ארץ ישראל ואף וילנה. ישנם ארבעה חלקים על סדר השולחן ערוך.

כרבים מספריו של רבי יוסף חיים, גם שמו של ספר זה לקוח מפסוק בספר שמואל, המתאר את בניהו בן יהוידע. הסיבה לכך היא שרבי יוסף חיים ביקר בקברו של בניהו בן יהוידע, והרגיש שם הארה מיוחדת. והבין שנשמתו קשורה לנשמת בניהו בן יהוידע והחליט לקרוא לספריו על שמו.

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הראשון יצא לאור בירושלים בדפוס הרי"ד פרומקין בשנת תרס"א, וזאת כחלק ממאמציו של רבי יוסף חיים לחזק את ארץ ישראל.[דרוש מקור] בחלק א' אין תשובות על חושן משפט[1]. חלק שני - תרס"ג. חלק שלישי - תרס"ה בסוף הכרך נוסף קונטרס בית תפילה סדר חנוכת בית הכנסת שעשה הגביר מנשה מאיר בסינגפור.. החלק הרביעי יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תרע"ב. בסוף כל כרך נכתב קונטרס "סוד ישרים", ובו שאלות בתורת הסוד (בחלקו האחרון של הספר לא נכתב קונטרס "סוד ישרים", אולם המו"ל שהיה תלמידו של רבי יוסף חיים, רבי בן ציון חזן קיבץ שאלות שונות של רבינו, והדפיסן בסוף הכרך, וקראן גם כן "סוד ישרים").

מהדורה השנייה יצאה על ידי "קרן להוצאת כל ספרי רבני בבל", במהדורה זו קונטרס בית תפילה הושמט, בסוף חלק ד' יורה דעה נוספה תשובה מכתב יד, והוסרה התשובה על גילוח הזקן. בשנת ה'תש"ם הוצאת שיח ישראל, הוציאה מהדורה אשר בה חידשו את הכתב וחילקו את התשובות לפי סדר השולחן ערוך, כלומר, כל החלקים א-ד שעוסקים בענייני אורח חיים רוכזו בכרך אחד שנקרא "רב פעלים - אורח חיים". כל התשובות של יורה דעה לכרך אחד וכן על זה הדרך.

בשנת תשע"ב פרסם הרב יוסף חיים מזרחי מהדורה חדשה ומתוקנת עם תוספות מכתב יד, כמו כן הם החזיר את הספר למתכונתו הישנה. בנוסף, המוציאים לאור ציינו בהקדמתם כי מצויים בידם תשובות נוספות בכתב ידו של הבן איש חי והם עתידים להוציא לאור חלק חמישי[2].

דרך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף חיים היה נשאל שאלות בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ובכל שטחי החיים. השואלים היו רבים ומגוונים, מחכמי בבל הן הזקנים והן הצעירים, דיינים ועוד.

חכם אפרים הכהן, מגדולי מקובלי בבל בדור האחרון, העיד כי כאשר היה רבי יוסף חיים כותב תשובה, היה פותח מאות ספרים ומעמיק בהלכה, אמנם בתשובה לא הביא מקורות רבים, כדי לא להלאות את המעיין, ומפני סיבות נוספות.[דרוש מקור] הרב מרדכי אליהו הוסיף על דבריו ואמר כי הצמצום והמיצוי של הבן איש חי בתשובותיו ברב פעלים הן תכונה של גדלות ושליטה מלאה בחומר כולו[3].  

גם כאשר רבי יוסף חיים לא חש בטוב ולא היו בקו הבריאות לא השיב את פני השואלים שאלות נחוצות ריקם, וכך הוא כותב להם: "שאלה ותשובה של מעלת כבוד תורתכם שהביאה אלי השמש שלכם בזה היום בצהריים ואמר שרצונם להשיב דבר בזה היום, כי בעל המעשה רוצה למעבד עובדא בזה היום. הנה היום הזה בעוונתי הרבים שיני כאיב לי ולא יכולתי לעיין בזה העניין כראוי, ולא פתחתי רק ספרי המגינים עם פתחי תשובה וכו', ועל כן אשיב למעלת כבוד תורתכם בקיצור נמרץ על השאלה הראשונה בלבד"[4].

הפתיחה לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הספר כתב הבן איש חי פתיחה בה הוא מורה את דרכי פסיקתו, ראשית מביא את דרך חכמי אשכנז, אשר אינם מביאים את הפוסקים האחרונים אלא רק מדייקים מגמרא ומספרי הראשונים, לאחר מכן מביא את דרך חכמי עדות המזרח שמביאים קודם כל את ספרי האחרונים ואחר כך דנים, וכותב שהדרך כחכמי עדות המזרח, מפני שעדיף לסמוך על שכל האחרונים שקדמו לנו מאשר לסמוך על שכלינו, על דבריו אלו סמכו רוב הפוסקים הספרדים כיום, הבולט מהם הוא הרב עובדיה יוסף.

חשיבות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר רב פעלים הוא אחד הספרים החשובים במסורת פסיקת ההלכה הספרדית[5] בעקבות כך הקדיש הרב עובדיה יוסף תשובה בת מאה עמודים, אשר בה הערות והארות על הספר.[6] לפני שנים אחדות היה אברך שחיבר ספר ובו טען כי נעלמו מהרב פעלים דברי הפוסקים, הוא בא עם ספרו לרב מרדכי אליהו, הרב אליהו הוכיח שלא נעלמו ממנו והוא הזכירם בתשובה אחרת, ואף סירב לתת לו הסכמה לספרו בעקבות לשונו החריפה נגד הרב פעלים[7].

הספר סוכם ויצא גם לאור כפסקי הלכות, בשם הריח הטוב.

לבד מעצם השאלות והתשובות, יש בספר חומר חשוב המעיד על מנהגי בבל ואגפיה.

סוד ישרים חלק ד סימן ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסימן זה ישנה תשובה המתירה גילוח זקן גם על פי הקבלה. היו שאמרו שתשובה זו הוכנסה לספר בטעות, וכך נקטו הרב נסים כדורי, הרב עזרא עטייה, והרב מרדכי אליהו[8], ואכן תשובה זו הושמטה ממהדורה שנייה ואילך. במהדורת תשכ"ב אף שינו את ציוני השאלות שבעמוד זה, והפכו את סדר הסימנים.

הרב בן-ציון אבא-שאול והרב עובדיה יוסף נקטו שתשובה זו יצאה מתחת יד המחבר והקפידן על אלו שפקפקו על הרב בן ציון חזן, כמו כן, כך העידו הרב סלמאן מוצפי ונכד הבן איש חי הרב דוד חיים, [9] בעקבות כך החליט הרב יוסף חיים מזרחי עורך המהדורה להכניס תשובה זו.

תשובות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התר אמירת חצי פסוק,[10] התר נהיגה באופניים בשבת,[11] דין אתרוג עורלה שנערב באתרוגים כשרים,[12] איסור תרגום הזוהר,[13] תשובות לאפיקורס,[14] אמירת חשמונאי בחיריק,[15] זיהוי שואל בתשובת אבקת רוכל,[16] באור ענייני גן עדן,[17] אמירת תהלים בלילה,[18] הכנסת לימודי חול לבית מדרש,[19] קבלת הוראת מרן בתשובותיו.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהקדמה לחלק א הסביר שאין בידו כסף להוצאות הספר ועל כן לא הדפיס לחושן משפט
  2. ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, הרב יוסף חיים מזרחי (ע), רב פעלים חלק א, ירושלים: סאלם ספרים, תשע"ב, עמ' 17
  3. ^ מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול, עמ' שפד-שפה.
  4. ^ רב פעלים, חלק ב, יורה דעה, סימן כז בהערה.
  5. ^ כך לדוגמה בתשובה שכתב הרב אליהו בעניין פפאיה, אם זה אילן או ירק, כתב על הרב פעלים: "הראשון שדיבר בנושא הפאפייא היה הגאון האדיר רשכבה"ג ח"ר יוסף חיים זלה"ה בספרו רב פעלים ח"ב או"ח סי' ל' וכידוע היה כותב דבריו ותשובותיו בקיצור ולא היה מאריך הרבה ומציין מספר מועט של ספרים המחזיק את המרובה. וברגליו אעבורה שכן כל מה שכתבו הרבנים הבאים אחריו בעניין זה היה לקיים דבריו או לדחותם או לדלות מדבריו ממנו דבריהם לוקחו והרחיבו והסבירו דלו והשקו וכאמור אנקוט בשיפולי גלימיה" (שו"ת מאמר מרדכי, חלק ג, או"ח סימן י).
  6. ^ יביע אומר חלק י' או"ח ס' נ"ה   
  7. ^ מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול, עמ' שיז.
  8. ^ הרב יעקב משה הלל בספר "הדר יוסף" שבסוף ספר הוד יוסף.
  9. ^ הרב ראובן שרבאני, דרש החכמה עמוד תקז - תיקח
  10. ^ א או"ח יא
  11. ^ א או"ח כה
  12. ^ א או"ח לה
  13. ^ א יו"ד נו
  14. ^ א סוד ישרים א וב
  15. ^ ד או"ח לא
  16. ^ ד סוד ישרים ב
  17. ^ ב או"ח א
  18. ^ ב או"ח ד
  19. ^ ב או"ח כב
  20. ^ ב חו"מ ב