רבי שמעון בן אליקים
| תקופת הפעילות | שני ושלישי דור שני ושלישי לאמוראים בארץ ישראל |
|---|---|
| רבותיו | רבי יוחנן, ריש לקיש |
| בני דורו | רבי אלעזר בן פדת וחבריו |
  | |
רבי שמעון בן אליקים הוא אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.
הוא למד בישיבת טבריה, אם כי ישנן סתירות בקשר למעמדו, אם היה חברו או תלמידו של רבי יוחנן, או תלמיד תלמידיו. במסכת סנהדרין[1] הוא מוזכר שעמל לסמוך את רבי יוסי ברבי חנינא, מי שהיה חבירו של רבי יוחנן, לעומת זאת, אנו מוצאים שריש לקיש מתייחס אליו כתלמיד. בתלמוד הירושלמי מובאת גרסה הפוכה, כי רבי יוסי ברבי חנינא עמל לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, וכדי ליישב את הסתירות, מעדיף בעל הערכי תנאים ואמוראים גרסה זו.
במסכת חולין[2], הוא מוזכר במחלוקת הלכתית יחד עם רבי יוחנן ותלמידיו, ”מחט שנמצאה בריאה, רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי, רבי שמעון בן לקיש רבי מני בר פטיש ורבי שמעון בן אליקים טרפי”.
הוא דן עם רבי אלעזר בן פדת בהלכה[3], מזכיר רבות הלכות בשמו[4], הוא היה גם תלמידו[5], והיו שניהם ידועים, כהיחידים מבין תלמידי רבי יוחנן שדנו דיני דגרמי[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
