רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
קברו
קברו
תקופת הפעילות דור ראשון לתנאים
השתייכות בית הלל
תפקידים נוספים כהן גדול עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חנינא סגן הכהנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים קבר רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.[1] לפי תיאור דמותו בספרות חז"ל, היה רבי ישמעאל בן אלישע מראשי הדור הראשון של התנאים, ושימש ככהן גדול בבית המקדש השני. נזכר במקורות כאחד מעשרת הרוגי מלכות, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן.[2]

יש הנוטים לומר לפי דברי חז"ל[3] שגם אביו, אלישע, שימש בכהונה גדולה.[4] ואולם אין אזכור של כהן גדול בשם אלישע במקורות אחרים.

לפני ולפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישמעאל היה כהן גדול בסוף ימי בית המקדש השני, ובתלמוד מובאים דבריו, שבהם הוא מספר בתיאור ציורי על כניסתו לקודש הקודשים ("לפני ולפנים"), שנכנס אליו רק הכהן הגדול, ביום הכיפורים:

תניא: אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, בָּרְכֵנִי! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונִענע לי בראשו...

הוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבריו העידו בו כי ידע את השם המפורש וכי עלה בעזרתו לרקיע כדי לברר אם גזירת עשרת הרוגי מלכות נגזרה מן השמיים.

שמואל הקטן חזה את הריגתו מראש, וסיפר לסובבים אותו בשעת פטירתו: "שמעון וישמעאל לחרבא, וחברוהי לקטלא, ושאר עמא לביזא, ועקן סגיאן עתידן למיתי על עלמא".[5] בתרגום לעברית, על פי פירוש רש"י: רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול - ייהרגו בחרב, וחבריהם להריגה בשאר מיתות, ושאר העם לביזה, וצרות גדולות עתידות לבוא על העולם.

רבי ישמעאל כהן גדול הוצא להורג, יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן, על פי המסורת,[6] בתאריך כ"ה בסיון, בשנת ג'תתכ"ח[7] לבריאת העולם.

על יומו האחרון של רבי ישמעאל מספרים חז"ל, כי כאשר עמדו הרומאים להוציאו להורג בין שאר עשרת הרוגי מלכות, הביטה בו בת הקיסר וחמדה את יופיו, משום שהיה משבעת האנשים היפים שהיו בעולם, ופניו היו דומים לפני מלאך ה'. נתמלאה בת הקיסר חמדה וביקשה מאביה: תן לי בקשה אחת! אמר לה: כל מה שתאמרי אעשה חוץ מרבי ישמעאל וחבריו. אמרה לו ביתו: בקשה ממך, החיה אותו! השיב הקיסר: איני יכול, שכבר נשבעתי להרגם. אם כן, ביקשה הבת, צַווה ויפשיטו עור פניו כדי להסתכל בו במקום מראה. הסכים האב האכזרי לכך, וציווה להפשיט מעל רבי ישמעאל את עור פניו בעודו חי. ונפטר לאחר עינויים קשים. האגדה מראה עד היום חורבות של ארמון המיוחס לבת הקיסר, ומספרת שלאחר הוצאת רבי ישמעאל להורג חנטה בת הקיסר את עור פניו באפרסמון כדי שתוכל לראותו תמיד. לפי האמורא שמואל, ברומי יש להם חג מיוחד שחוגגים אחת לשבעים שנה ומלבישים עור פניו של ישמעאל על אדם אחד שלם שמרכיבים אותו על אדם חיגר, כדי לסמל שלטון בני עשו על בני יעקב.[8]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ואת נווי חטאתי

על פי המדרש והתלמוד, בנו ובתו של רבי ישמעאל נשבו בזמן החורבן ונהיו עבדים לשני אנשים שחיו בשכנות. מאחר שראו שהם יפים מאוד (ראו לעיל על יופיו של ר' ישמעאל), החליטו שני האנשים להשיאם זה לזה ולהתחלק בצאצאים. הכניסום לחדר אחד, וכל אחד מהם קונן על כך שהוא, בנו של הכהן הגדול יינשא לעבד. ובכו כל הלילה, בבוקר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה וגעו בבכייה עד שיצאה נשמתן,[9] ועל מאורע עתידי זה נתנבא ירמיה וקונן ”עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם”.[10] על מעשה זה נכתבה קינה לתשעה באב בשם "ואת נוי חטאתי השמימה". אמנם מההקשר הבבלי שבו מופיעה האגדה הזו נראה שהם ייחסו את המאורע הזה לר' ישמעאל בן אלישע השני, התנא שחי בדורו של ר' עקיבא, או שלא הבחינו בין שני האישים האלו.[11]

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "תוצאות ארץ ישראל" מתלמיד הרמב"ן שמחברו חי כ-1200 שנה אחרי רבי ישמעאל, מצוין מקום קבורתו בכפר סאג'ור (במקום הנקרא: "שיח' א-נבי יוסף", או "נבי יוסף").

מקור אחר, מאוחר יותר (ספר "יחוס הצדיקים", 1560) גורס כי הקבר נמצא בכפר כנא.

עוד מקור אחר מאוחר יותר, "איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי" (1741) מציין אפשרות שנקבר בכפר חנניה, וכלשונו: "הגענו לכפר גדול, נקרא כפר ענן… הלכנו משם (מקבר רבי חנניה בן עקשיא) כמו רביע פרסה והגענו למערה אחת סתומה ויש לה חלונות. איכא דאמרי (יש האומרים) רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, ואיכא דאמרי רבי ישמעאל כהן גדול ואיכא דאמרי נביא"

ביום ההילולה שלו, כ"ה בסיוון,[דרוש מקור] המונים פוקדים את קברו באירוע מאורגן שבו נוטלים חלק רשויות מהאזור, כולל ראש מועצת סאג'ור שמשתתף באופן מסורתי באירוע, עקב העובדה שגם הדרוזים, תושבי המקום, מכבדים את הקבר ומייחסים לו סיפורי ניסים.

יפיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש אלה אזכרה מסופר שהיה משבעה אנשים יפים שהיו בעולם, ופניו היו דומים למלאך ה' צבאות.

המדרש מספר שלאחר שנים רבות שרבי יוסי אביו[12] ואשתו היו חשוכי בנים, שאלה האישה את בעלה מדוע הם לא מצליחים להוליד ילדים כמו בני אדם אחרים? רבי יוסי ענה לה שכל הנשים שרואות "דבר שאינו הגון" בחזרתן מבית הטבילה, חוזרות לשם וטובלות שוב, ולכן מצליחות בזרען.

באותו יום האישה החליטה להיזהר בעניין זה, וטבלה עשרות פעמים (80 פעמים) מכיוון שבכל פעם שחזרה מהמקווה היא ראתה בעל חיים רע כגון כלב או חזיר. כשראה הקב"ה שהיא מתאמצת לקיים דין זה, אמר למלאך גבריאל לרדת ולהראות לה בדמות בעלה. גבריאל ירד וישב בפתח בית הטבילה, וכשיצאה האישה מבית הטבילה ראתה אותו וחשבה שהוא בעלה, ותפסה והוליכה לביתה.

המדרש מספר שבאותו לילה התעברה האישה, וילדה את רבי ישמעאל שנעשה יפה תואר ויפה מראה כדמות גבריאל. המדרש מסביר שבגלל סיפור זה, כשעלה רבי ישמעאל לרקיע הוא פגש דווקא את המלאך גבריאל.

קשר לרבי ישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רבי ישמעאל

ספר "סדר הדורות", וחוקרי-תנאים-ואמוראים נוספים, דנו בשאלת הקשר בין רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול לרבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים. אחת ההשערות היא שרבי ישמעאל היה נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.

רבי ישמעאל בן אלישע בחלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד במסכת ברכות אומר כי החולם חלום ורואה בו את ישמעאל בן אלישע, ידאג מן הפורענות. ומסביר רש"י במקום כי רבי ישמעאל שהיה מהרוגי מלכות, פשטו את עור קרקפתו בחייו, ועל כן מי שחולם עליו צריך לחשוש.[13]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סיפור שעובר מדור לדור במסורת יהדות טריפולי לוב, מסופר על רבי ישמעאל כהן גדול שגורש מבית המקדש לאחר חורבן בית שני והגיע לאפריקה. לרבי ישמעאל נולדו שלוש בנות צדיקות, אחת בשם ג'רייבה (על שמה בית כנסת ג'רייבה באי ג'רבה שבתוניסיה), השנייה אום שוויכה (על שמה בית כנסת בטריפולי) והשלישית הייתה בושאייף שעל שמה בית הכנסת בזיתן. האגדה מספרת שלבושאייף לא היו ילדים ובאחת מתפילותיה הובטח לה שהיא תזכה להיזכר על ידי העדה כולה.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לשאלת זהותו והתאמתה לדמויות היסטוריות בשם ישמעאל שידוע כי שימשו בתפקיד זה, ראו להלן "קשר לרבי ישמעאל".
  2. ^ אבות דרבי נתן פרק ל"ח, משנה ג'.
  3. ^ תוספתא חלה פ"א, שם מצוטט רבי ישמעאל כאומר: ”לבוש שלבש בו אבא וציץ שנתן בין עיניו”. אך אפשר ש"אבא" משמש ככינוי לאבות אבותיו עד אהרן הכהן.
  4. ^ הרב אהרן הימן, "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 819-817, באתר היברובוקס
  5. ^ מסכת סוטה, דף מ"ח, עמוד ב'
  6. ^ טור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ
  7. ^ סדר הדורות
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד ב'. ראו עוד פירוש "עץ יוסף" על עין יעקב שמביא אודות אחד שסיפר שהיה שם בשעת מעשה
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ח, עמוד א'
  10. ^ מגילת איכה, פרק א', פסוק ט"ז
  11. ^ Mohr Siebeck, From Martyr to Mystic: Rabbinic Martyrology and the Making of Merkavah Mysticism, 2005, p. 103
  12. ^ במדרש מוזכרים "רבי יוסי אביו ואשתו", אף על פי שע"פ מקורות אחרים שמו של אביו היה אלישע, דבר זה מוסיף לבלבול בזיהוי בינו לבין רבי ישמעאל בן אלישע, חברו של רבי עקיבא
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב', ורש"י במקום