רבי יוסי בן קיסמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירון – מערת קבורה במירון המיוחסת לרבי יוסי בן קיסמא

רבי יוסי בן קיסמא היה תנא בדור השלישי של תקופת התנאים.

מתואר בגמרא[1] אירוע שבו התקיים ויכוח בין רבי אלעזר לבין רבי יוסי בבית כנסת בעיר טבריה.[2] הוויכוח היה חריף עד שבמהלך הוויכוח נקרע ספר תורה. ר' יוסי בן קיסמא שראה זאת אמר "תמיה אני אם לא יהיה בית כנסת זה בית עבודה זרה” ולסיום הגמרא מספרת שכך אכן היה.

גם בכל מה שנוגע לגזירות הרומאים באותה תקופה, הייתה דעתו מתונה יותר ביחס לחכמים אחרים. בהקשר לכך מתואר בגמרא[3] ויכוח בינו לבין רבי חנינא בן תרדיון, אחד מעשרת הרוגי מלכות, לגבי לימוד תורה כנגד איסור הרומאים על כך. לפני מותו ביקש מתלמידיו שיקברו אותו בעומק האדמה מחשש לחילול קברו על ידי העמים השונים[4]. הגמרא מתארת כי כשמת רבי יוסי בן קיסמא הלכו גדולי רומי לקוברו, וכשחזרו מקבורתו מצאו את רבי חנינא בן תרדיון כשהוא מלמד תורה ברבים, והוציאו אותו להורג בשרפה. במשנה[5] מובא מאמרו של רבי יוסי:

פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ואמר לי שלום, החזרתי לו שלום. אמר לי, רבי מאיזו עיר אתה? אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים וסופרים אנוכי. אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן לך אלף אלפים כסף וזהב אבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב אבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה! שכך כתוב בספר התהילים "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"

בגמרא מסופר ששאלו אותו תלמידיו "אימתי בן דוד בא". והשיב להם: ”לכשיפול השער הזה ויבנה, ויפול, ויבנה, ויפול, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא.”[6]

במספר מקורות[7] מובא שקברו הוא בהר מירון. הציון מזוהה כיום על "דרך בורמה א'"[8], לצד קברי רבי יהודה בן בתירא, רבי אלעזר חסמא, רבי בנימין בן יפת ורבי יוסי חטופא[9]. אגודת אהלי צדיקים טוענת שזיהויים אלו שגויים, וקברו נמצא במערת קבורה ביער הדרום-מזרחי למירון לצד קברו של רבי טרפון, על דרך העפר ליד ציונו של רב המנונא סבא, העולה מצומת כביש 866 ("דרך בורמה ב'") ל"דרך מהדרין" בדרום מירון[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קברי צדיקים בארץ ישראל בהוצאת כרטא - בערך יוסי בן קיסמא
  • הרב ישראל דנדרוביץ, אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם (על כך שלא היה בהצהרתו זו של ריב"ק משום נפש רחבה כבלעם), בתוך: ספר הנחמדים מזהב, ערד תש"ע, פרק יד, עמודים: 223–232.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ו, עמוד ב'.
  2. ^ המחלוקת עצמה הייתה בנוגע לעירוב והיא מופיעה במשנה מסכת עירובין, פרק י', משנה י' (שם מובא כי החכמים שחלקו היו רבי אליעזר ורבי יוסי ולא רבי אלעזר כפי שמופיע ביבמות).
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'
  5. ^ פרקי אבות פרק ו'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צח, א
  7. ^ "תוצאות ארץ ישראל" לתלמיד הרמב"ן, כתב יד מוסקבה, איגרת רבי שלמה בן שמעון דוראן, ספר החזיונות, איגרת השל"ה.
  8. ^ ראו בגוגל תצוגת רחוב.
  9. ^ ראו ב"אוצר מסעות", היברובוקס.
  10. ^ גוגל תצוגת רחוב.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.