רבי יונתן בן אלעזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יונתן בן אלעזר
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ראשון אמוראים
רבותיו רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא
תלמידיו רבי שמואל בר נחמני, רבי מנחם
בני דורו רבי חנינא בר חמא, רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבנה סמוך לקיבוץ בית גוברין המיוחס לקברו של ר' יונתן דבית גוברין

רבי יונתן בן אלעזר (מוזכר בתלמוד לרוב בפשטות: רבי יונתן) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הראשון של האמוראים. עסק בעיקר באגדה ונחשב לבר סמכא בתחום.[1] כונה בחשיבות "שר הבירה".[2]

רבו המובהק היה רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא,[3] וייתכן כי גם למד אצל רבי חייא.[4] היה חבר של רבי חנינא בר חמא ורבי יהושע בן לוי,[5], אך צעיר מהם, והיה בידידות גם עם רבי יוחנן שהיה צעיר ממנו.[6] תלמידו היה רבי שמואל בר נחמני - גם הוא עסק בעיקר באגדה.

רבי יונתן מוזכר בירושלמי תמיד ללא שם אביו, ורק בתלמוד הבבלי הוא מוזכר עם שם אביו רבי יונתן בן אלעזר. אהרן הימן משער שהוא היה מטבריה[7]. לעומת זאת, יעקב שמואל צורי מזהה את רבי יונתן בן אלעזר עם רבי יונתן מבית גוברין, המוזכר עם ציון מקומו רק במקורות ארצישראליים, וטוען שרבים ממשליו של רבי יונתן מתבססים על סדרי בית המרחץ, דבר התואם את בית המרחץ הגדול של בית גוברין[8].

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום עיסוקו העיקרי של רבי יונתן בן אלעזר היה אגדה, ונחשב לבר סמכא בתחום,[1] כך גם נודע כדרשן. במאמריו סינגר על כמה אישים מקראיים שחטאו, לכאורה, וקבע: ”כל האומר... חטא - אינו אלא טועה”; כך הוא אומר על ראובן, בני עלי הכהן, דוד המלך, שלמה המלך ויאשיהו.[9]

כך גם נמצא כי בכמה מקומות הוא מתווכח עם פורשים מהיהדות המסורתית - המינים והשומרונים.[10] על טענת המינים המסיקים מהכתוב ”נעשה אדם” (ספר בראשית, פרק א', כ"ו) כי אלוהים אינו יחיד,[11] דרש את המדרש הבא: ”בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיוון שהגיע לפסוק "ויאמר אלהים נעשה אדם", אמר לפניו (משה לאלוהים): ריבונו של עולם! מה אתה נותן פתחון פה למינים? אמר לו (אלוהים למשה): כתוב, והרוצה לטעות - יטעה.” (בראשית רבה, פרק ח', ח'.)

מדרש נודע נוסף דרש על קריעת ים סוף: ”באותה שעה (שהמצרים טבעו בים) בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, אמר להן הקב"ה: מעשי ידיי טובעין בים - ואתם אומרים שירה לפני?!” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ט, ב'.)

אמרה נוספת שאמר והפכה לעיקרון אמוני אצל חלק מהוגי הדעות היהודים: ”תיפח רוחם של מחשבי קיצין.” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, ב'.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 כך לדוגמה מבקש ממנו רבי שמלאי, שבעצמו היה גדול בענייני אגדה, ללמד אותו אגדה (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ג'); וכן היה רבו של רבי שמואל בר נחמני, שהיה "בעל אגדה" (מדרש תנחומא, פרשת בחוקותי, ד').
  2. ^ בראשית רבה, פרשה צ"ה, פסקה ג'.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ב', הלכה ה'; ובתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'.
  4. ^ שכן הוא אומר לרבי חייא דבר בשם רבו - רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא; תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ג', הלכה ד'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ג', הלכה ג'; ובתלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ו', הלכה ד'.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ה'.
  7. ^ הרב אהרן הימן, "רבי יונתן בן אלעזר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 700, באתר היברובוקס
  8. ^ יעקב שמואל צורי, ר' יונתן בן אלעזר מבית גוברין רבו של ר' שמואל בר נחמני, דואר היום, 25 בינואר 1923
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, ב', ובדף נ"ו, ב'.
  10. ^ בראשית רבה, ל"ב, י'; ובפ"ב, ט'.
  11. ^ דבר הנוגד את אחד מעיקרי היהדות; ראו: עיקרי האמונה היהודית.