רבי יוחנן הסנדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוחנן הסנדלר
לידה סוף המאה ה-1
אלכסנדריה, מצרים, האימפריה הרומית
פטירה 150 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מירון, ישראל
מדינה סוריה פלסטינה,האימפריה הרומית
תקופת הפעילות הדור הרביעי לתנאים
השתייכות תנאים
רבותיו רבי עקיבא
שם השושלת שושלת הלל הזקן, בית דוד
צאצאים רש"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציון הקבר שמעל למערה בהר מירון, בה נקבר לפי מסורת מהמאה ה-13

רבי יוחנן הסנדלר (נולד באלכסנדריה, מצרים;[1] נפטר ב-150) תנא בן המאה השנייה. מתלמידי רבי עקיבא. רבי יוחנן היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן.

כינויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעה המקובלת היא, שנקרא "הסנדלר", על שם מקצועו[2], כסנדלר[3] או כיהלומן[4].

יש שטוענים שנקרא כך על שם מוצאו, אלכסנדריה[5], או על שם הלכה בעניין סנדל שנאמרה מפיו[6].

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה תלמידו של רבי עקיבא[7], והיה משמשו[8]. בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה[9].

במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים"[10].

בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה, ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"[11].

פטירתו וקבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משוער כי רבי יוחנן נפטר סביב שנת 150 לספירה.

מסורת קברו בהר מירון מתועדת לראשונה בספר 'תוצאות ארץ ישראל' של תלמיד הרמב"ן, למעלה מ-1100 שנה אחרי פטירתו.

הציון נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר. במערה שלש גלוסקמאות.

רבים העולים אל הקבר ביום כ"ט בתמוז, יום פטירת צאצאו רש"י. בשנים האחרונות בתאריך זה, מתקיימת במקום הילולה גדולה.

במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.

ייחוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות ומיוחס לשושלת דוד המלך (תלמוד ירושלמי חגיגה ג' הלכה א'), דרך אב סבו הלל הזקן[12].

יש הטוענים כי רש"י הוא צאצאו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן "הר אדוני" שכתב ארי דה-לוקה מוזכר רבי יוחנן כדמות רוחנית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א': "אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא"
  2. ^ כנהוג בדורות קדומים, כגון רבי אבין נגרא ורבי ישבב הסופר
  3. ^ רבי נתן בן יחיאל מרומה, ספר הערוך, ערך סנדל, באתר היברובוקס
  4. ^ רבי אברהם בן שמואל זכות, ספר יוחסין, ערך רבי יוחנן הסנדלר, באתר היברובוקס
  5. ^ הרב צבי הירש חיות, דרכי משה, זולקווא תר"א, באתר היברובוקס
  6. ^ מאיר איילי, "ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 1(ד), 1982, עמ' 47, הערה 202 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד א'
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ה'
  10. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א.
  11. ^ ספרי על דברים יב כט
  12. ^ הרב יחיאל בן שלמה היילפרין, סדר הדורות, ה'תקכ"ט (1769)
תקופת חייו של הרב רבי יוחנן הסנדלר על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן