רבי יהודה בר טיטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יהודה בר טיטס (או טיטוס, טיטם וסוטס) היה אמורא ארצישראלי בדור הרביעי המוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה מדפוסי התלמוד הירושלמי מופיע שם אביו כ"טיטוס". רבי חיים בנבנישתי טוען שלא ייתכן שיהודי ייקרא בשמו של טיטוס מחריב המקדש, ולכן גורס ששם אביו היה "אנטיגנוס"[1]. הרב אהרן היימן משער שהשם המקורי היה "סיטוס", משום שצורה דומה מופיעה בירושלמי[2], ומחמת הדמיון הגרפי התחלפה הס' בט'.

אמנם, בכתב יד ליידן ובדפוס הראשון של הירושלמי (דפוס ונציה), השם מופיע תמיד כ"טיטס". בדפוס וילנה מופיעה פעם אחת הגרסה "טיטם"[3].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה מסר משמם של רבי אחא בר חנינא[4] ורבי יהודה בן פזי[5].

ייתכן שהרביץ תורה בקיסריה שכן "רבנן דקיסרין" מסרו כמה פעמים בשמו[6].

רבי יהודה רצה לנסוע לרומא, ולכן נסמך על תנאי שיחזור לארץ ישראל ולא ישתקע ברומא[7], משום שאין ממנים חכמים אלא בארץ ישראל. מרדכי מרגליות סובר שעשו כך משום החשש שיוקם מרכזי תורני בתפוצות ש"יתחרה" עם המרכז הארצישראלי, בדומה למרכז הבבלי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]