רבי חמא בר עוקבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חמא בר עוקבא
לידה המאה ה־3
סוריה פלשתינה, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־4
סוריה פלשתינה, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראים
השתייכות אמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוסי בר חנינא, רבי יהושע בן לוי, ריש לקיש
תלמידיו אביי, רבי יונה, רבי יוסי בר זבידא, רבי ירמיה
בני דורו רבי זירא, רבי לוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חמא בר עוקבא היה אמורא ארצישראלי בדור השלישי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חמא בר עוקבא היה תלמידו של רבי יוסי בר חנינא[1], ומסר גם בשם רבי שמעון בן לקיש[2] ורבי יהושע בן לוי[3].

חבירו היו רבי זירא[4] ורבי לוי[5], ומסרו בשמו אביי[6], רבי יונה[7], רבי יוסי בר זבידא[8], ורבי ירמיה[9].

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תורתו של רבי חמא בר עוקבא הייתה בהלכה, אך בתלמוד ובמדרשים מובאות מספר מימרות בשמו גם באגדה.

במסכת סוכה הוא מסביר בשם רבו, מהי הסיבה לכך שכחלק ממצוות נטילת לולב יש לנענע את ארבעת המינים במאוזן ובמאונך: ”מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות. מעלה ומוריד - כדי לעצור טללים רעים” (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ב, עמוד ב').

בשיר השירים רבה מובא בשמו מאמר העוסק בחשיבותו וכוחו של לימוד התורה: ”דברי תורה מגבירין הם לכל מי שהוא עוסק בם כל צרכן” (שיר השירים רבה, פרשה ה', פסקה י"ב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]