רבדים
 חדר האוכל בתכנון האדריכל שמואל מסטצ'קין
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | יואב |
| גובה ממוצע[1] | 79 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 830 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   רבדים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.revadim.org.il | |
רְבָדִים הוא קיבוץ בשפלה הנמוכה, כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לגדרה, בסמוך לכביש 3. הקיבוץ נמצא בתחום המועצה האזורית יואב ומהווה היישוב הצפוני ביותר בה. הוא משתייך לקיבוץ הארצי. שטח הקיבוץ כ-8,200 דונם.
בגוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ רבדים הוקם ב-11 בפברואר 1947 בגוש עציון על אדמות שנרכשו על ידי קק"ל מתושבי הכפר נחלין. המתיישבים הראשונים היו כ-65 חברי גרעין "צבר" של השומר הצעיר אליו אוחדו עוד קודם לכן חברי גרעין נחשונים. רובם ככולם של המייסדים היו ילידי ארץ ישראל, בעיקר מקריית חיים, תל אביב וירושלים[3]. היישוב נקרא בעת הקמתו, באופן זמני, "מִסֶּלַע", על פי הפסוקים "וינקיהו דבש מסלע" ו"וּמַיִם מִסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם"[4], אולם כבר בפברואר 1947 נזנח שם זה ונעשה שימוש בשם "רבדים".
במגילת העלייה לקרקע כתבו[5]:
- "הקשיבי נחלין! הקשיבי לקול בניך!
- הן באנו עדייך היום, למצוא בך מולדת ובית — עת מחופנו עוד אמש גורשו אחים נרדפים. אך תמול על שעריך התדפקו מאות ידיים, מאות עיניים נשאו אליך ומאות לבבות נשברו בחופיך.
- "מנגד תראה את הארץ" - זה צו השלטון המתנכר. "מנגד תראנה - ואליה לא תבוא"
- ואנו באנו! ...
- תקענו יתד בהרי יהודה. נחלין - יישוב יהודי חדש בחבל ארץ ש"הספר הלבן" גזר עליו שממה. נחלין עברית - חוליה חדשה בשרשרת יישובים עבריים חלוציים - ינחיתו מכה נצחת למזימות ביתור הארץ וחלוקתה."
כשבועיים לאחר העלייה על הקרקע, דרש מנהל העתיקות של ממשלת המנדט שהיישוב יועתק בגלל שהגבעה עליה הוא ישב הכיל ממצאים חשובים[6]. בסוף פברואר הועבר היישוב למרחק 400 מטר מהנקודה המקורית[7].
בחודשים הראשונים היה לקיבוץ סכסוך קרקעות עם תושבי נחלין[8], שהוסדר בהסכם בספטמבר 1947[9]. בתחילת אוקטובר 1947 עצרו חברי הקיבוץ ערבי מנחלין שאיים עליהם בנשק בעת שעסקו בעבודות ייעור[10] וזקני נחלין התנצלו על האירוע[11]. בנובמבר 1947 היו ברבדים כ-30 איש על 400 דונם[12].
כעבור שנה מהקמת היישוב הצטרפו לקיבוץ שני גרעיני השלמה של עולים ניצולי שואה מפולין ומבולגריה.
ב-29 בנובמבר 1947 לאחר שאושרה באו"ם תוכנית החלוקה, הוטל מצור על הגוש, והמצב הביטחוני החמיר. בתקופה זו התקיים מאבק על השליטה בצירי התנועה הראשיים, שיירות יהודיות וערביות הותקפו בידי כוחות חמושים, וכן נעשו מספר ניסיונות של כוחות ערבים בסיוע הצבא הירדני לכבוש את הגוש. בהתקפות אלה נהרגו שלושה מחברי הקיבוץ, וחברה נוספת נהרגה בתאונת מטוס. ב-14 במאי 1948 הסתיים הקרב על רבדים בהסכם כניעה בין חברי הקיבוץ לבין הלגיון הירדני, במסגרתו נלקחו החברות והחברים ששהו באותו זמן בקיבוץ לשבי הירדני[13]. הנשים שוחררו לאחר מספר שבועות, והגברים נותרו בשבי במשך 10 חודשים.
בדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 בנובמבר 1948 הקימו חברות וחברי הקיבוץ שנותרו מחוץ לשבי את הקיבוץ בשנית, על שרידיה של חוות שנלר הגרמנית (החווה שימשה כאתר להכשרה חקלאית עבור בית היתומים שהקימו הטמפלרים בירושלים), בסמוך לשרידיו של הכפר הערבי הנטוש אל-ח'ימה. באוקטובר 1949 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע שלו, כשני קילומטרים מצפון מערב לשנלר, בסמוך לכביש מספר 3.
בקיבוץ הוקם אתר הנצחה לנופלים בגוש עציון ובו פסל מעשה ידיו של הפסל אהרון אשכנזי.
בתל מקנה שבשטח הקיבוץ נתגלתה העיר הפלשתית עקרון. בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות, כולל כתובת עקרון. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.
בשנת 1991 עבר הקיבוץ מלינה משותפת ללינה משפחתית.
בשנת 1994 החל הקיבוץ במהלך של שינוי אופיו, לאופי עסקי יותר ובשנת 2005 הוא הופרט. בשנת 2006 החל תהליך של צמיחה דמוגרפית אשר כלל קליטה של כ-20 משפחות ובשנת 2013 הושלם השלב הראשון בפרויקט צמיחה דמוגרפית אשר כלל קליטה של כ-28 משפחות נוספות. 22 משפחות נוספות נקלטו בשנת 2019. בקיבוץ היום כ- 370 חברים וכ- 950 תושבים כולל ילדים.
בין השנים 2003 עד 2006 פעל במקום בית הספר האלטרנטיבי "באר" במתכונת "מיתר" מיסודו של דן לסרי, במרכז "חלומי" בניהולה של גליה שקולניק.
ב-2005 אירעה בקרבת הקיבוץ תאונת רכבת קטלנית ועל שמו נקראה "אסון רבדים".
ארכיב הניירת של בנק הפועלים היה בעבר באזור המסחרי של הקיבוץ.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דן הורוביץ, שנה בסוגריים: מגוש-עציון לשבי הלגיון, הוצאת ספרית פועלים/ספרי משלט, 1949. מהדורה מצולמת (של הספר שראה אור ב-1949) בעריכת אלי שילר, בתוספת הקדמה וכעשרים צילומים מקוריים ממחנה השבויים אום אל ג'בל, שרובם רואה כאן אור לראשונה. ירושלים, הוצאת אריאל, 2008
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רבדים- אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון - קיבוץ רבדים
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל בקיבוץ רבדים, באתר 'חלון אחורי', 21 באפריל 2015
- Revadim Archeological finds from Ekron - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר
- תמונות מאוסף קיבוץ רבדים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
רבדים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון רבדים, בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "מסלע" - יישוב חדש נאחז בהרי חברון, משמר, 12 בפברואר 1947
- ^ "מסלע" - ישוב רביעי הוקם בהרי חברון, הצופה, 12 בפברואר 1947
- ^ נחלין נחלה לעם, משמר, 13 בפברואר 1947
- ^ "מסלע" תועתק קצת ממקומה, הצופה, 25 בפברואר 1947
- ^ רבדים הועתקה, משמר, 28 בפברואר 1947
- ^ התנפלות על חברי קיבוץ "רבדים", משמר, 16 ביוני 1947
- ^ שושנה שרירא, בהרי חברון, הַבֹּקֶר, 5 באוקטובר 1947
- ^ נעצר ערבי מאיים בנשקו, הצופה, 5 באוקטובר 1947
- ^ זקני כפר נחלין מביעים צערם על איומי בריון, משמר, 7 באוקטובר 1947
- ^ הנקודות העבריות המנותקות, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947
- ^ גוש עציון, הצופה, 21 במאי 1948
| ||||||||||||||||
