ראש סגל הבית הלבן

ראש סגל הבית הלבן
White House Chief of Staff
איוש נוכחי	ג'ף זיינטס
תאריך כניסה לתפקיד	8 בפברואר 2023
תחום שיפוט	ארצות הברית
כפוף	נשיא ארצות הברית
מושב המשרה	האגף המערבי של הבית הלבן
ייסוד המשרה	1946
איוש ראשון	ג'ון סטילמן

ראש סגל הבית הלבן (באנגלית: White House Chief of Staff) הוא עוזרו הבכיר של נשיא ארצות הברית והאחראי על כל הסגל הנשיאותי. ראש הסגל עובד בצמוד לנשיא על בסיס יומיומי, ועוצמה רבה מרוכזת בידיו כתוצאה מקרבה זו.

ראש הסגל עומד בראש המשרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית.

ראש הסגל הנוכחי הוא ג'ף זיינטס.

תולדות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד ראש הסגל נוצר ב-1946 ונקרא אז "עוזר נשיא ארצות הברית". הצורך בתפקיד עלה עם יישום מסקנות ועדת בראונלאו ב-1939 והקמת הסגל הנשיאותי העומד לרשות הנשיא ומדווח לו ישירות. התואר שונה ל"ראש הסגל של הבית הלבן" ב-1961.

נשיאים שונים יצקו תוכן שונה לתפקיד ראש הסגל. בדרך כלל הוא אחראי על ניהול כל אנשי הסגל שמתחתיו, קביעת לוח הזמנים של הנשיא וניטור הגישה הישירה אליו. היכולת לקבוע מי זוכה להיפגש עם הנשיא ומי לא זוכה לכך מעניקה לראש הסגל עוצמה פוליטית רבה. בדרך כלל נבחר לתפקיד אחד מיועציו הפוליטיים הקרובים של הנשיא, על פי רוב חבר אישי שהלך עם הנשיא כברת דרך פוליטית.

לא כל נשיא בוחר לאייש את תפקיד ראש הסגל. לקנדי לא היה ראש סגל וגם לא לקרטר עד שלהי כהונתו. ניקסון לא רצה למנות ראש סגל במקום בוב הולדמן שהתפטר, אולם שינה את דעתו כשראה כמה קשה להתמודד עם הניהול היומיומי הישיר של הסגל כולו, ומינה במקומו את אלכסנדר הייג.

לרוב הנשיאים היה יותר מראש סגל אחד, בעיקר משום שהלחץ הרב הכרוך בתפקיד גורם לזמן כהונה ממוצע של פחות משנתיים וחצי. כהונתו של ג'ון סטילמן (1946–1952) הייתה הארוכה ביותר עד כה.

ראשי סגל היו על פי רוב פוליטיקאים לפני שנכנסו לתפקיד וכמה מהם המשיכו מתפקיד זה למשרות בכירות אחרות בממשלים מאוחרים יותר. הייג היה למזכיר המדינה, דיק צ'ייני, שהיה ראש הסגל של ג'רלד פורד, כיהן בהמשך כסגן נשיא ארצות הברית תחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. גם מזכיר ההגנה לשעבר דונלד רמספלד היה ראש הסגל של הנשיא פורד.

לעיתים בחרו נשיאים להותיר בידי ראשי הסגל שלהם את כל הפרטים של ניהול הממשל, להתוות בקווים כלליים מדיניות ולהתרחק מפרטי יישומה בפועל. במקרים כאלה נוצרת דינמיקה שמזכירה את תפקידו של ראש ממשלה במשטרים נשיאותיים כגון אלה של צרפת ורוסיה. דוגמה לכך היא התפקיד שמילאו ג'יימס בייקר ודונלד ריגן תחת הנשיא רונלד רייגן, במה שכונתה לעיתים "נשיאות קיסרית". בצד השני של הסקאלה מצויים נשיאים שבחרו לשקוע בפרטים רבים ככל האפשר ולתקשר באופן ישיר עם חברי הקבינט. ביל קלינטון וג'ורג' ווקר בוש נחשבים לנשיאים כאלה, ועל כן עוצמתם הפוליטית של ראשי הסגל שלהם לא הייתה רבה.

ראש הסגל בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן ג'ון ספנסר גילם במשך שש שנים את ראש הסגל הדמוקרטי ליאו מקגרי בסדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים "הבית הלבן". מבקרי טלוויזיה ופוליטיקאים כאחד שיבחו את הנאמנות של התפקיד שגילם לזה שבמציאות. בעונה השישית הוחלף מקגרי בסי ג'יי קרג, בגילום השחקנית אליסון ג'אני. במציאות לא כיהנה מעולם אישה בתפקיד ראש הסגל.
בסדרה "השורד המיועד" אדן קנטו גילם את אהרון שור, ראש סגל אשר קיבל את התפקיד בלית ברירה לאחר פיגוע המוני בקפיטול שהרג 1,000 מאנשי הממשל ובהמשך אמילי רודס (איטליה ריצ'י), לאחר התפטרותו של שור ועד חזרתו לתפקיד. בעונה השלישית הוחלף שור במארס הרפר בגילומו של אנתוני אדוארדס.
בסדרת הטלוויזיה "24" משחקים מספר שחקנים את תפקיד ראש הסגל, ובהם ג'וד צ'יקוללה.
בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" משחקת סקינה ג'פרי את ראש סגל הבית הלבן.
בסדרת הטלוויזיה "מזכירת המדינה" מגלם את ראש הסגל ראסל ג'קסון השחקן זליקו איבנק על כל עונותיה. ג'קסון מוצג כפוליטיקאי קר ואכזר והאדם המשפיע ביותר על הנשיא (לצד מזכירת המדינה).
בסדרת הסאטירה הפוליטית "ויפ" משחק קווין דאן את ראש הסגל של הנשיא ולאחר מכן של הנשיאה המחליפה ומתואר כבנאדם ציני ומדוכא שיודע לשחק היטב בפוליטיקה האמריקאית.

רשימת ראשי הסגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ג'ורג' בוש האב מקיים שיחת טלפון בנושא הפלישה האמריקאית לפנמה, כשלצידו ראש הסגל שלו, ג'ון סונונו
רם עמנואל, ראש הסגל הראשון בבית הלבן בתקופת ממשל אובמה, משוחח עם הנשיא בחדר הסגלגל

ראש הסגל	נשיא	תקופת כהונה
ג'ון סטילמן	הארי טרומן	1946–1952
שרמן אדמס	דווייט אייזנהאואר	1953–1958
וילטון פרסונז	דווייט אייזנהאואר	1958–1961
קנת אודונל	ג'ון קנדי	1961–1963
ו. מרווין ווטסון	לינדון ג'ונסון	1963–1968
בוב הולדמן	ריצ'רד ניקסון	1969–1973
אלכסנדר הייג	ריצ'רד ניקסון	1973–1974
דונלד רמספלד	ג'רלד פורד	1974–1975
דיק צ'ייני	ג'רלד פורד	1975–1977
ללא איוש	ג'ימי קרטר	1977–1979
המילטון ג'ורדן		1979–1980
ג'ק ווטסון		1980–1981
ג'יימס בייקר	רונלד רייגן	1981–1985
דונלד ריגן		1985–1987
הווארד בייקר		1987–1988
קנת דוברשטיין		1988–1989
ג'ון סונונו	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989–1991
סמואל סקינר		1991–1992
ג'יימס בייקר		1992–1993
מאק מקלארטי	ביל קלינטון	1993–1994
ליאון פנטה		17 ביולי 1994 – 20 בינואר 1997
ארסקין באולס		20 בינואר 1997 – 20 באוקטובר 1998
ג'ון פודסטה		20 באוקטובר 1998 – 20 בינואר 2001
אנדרו קארד	ג'ורג' ווקר בוש	2001–2006
ג'וש בולטן	ג'ורג' ווקר בוש	2006–2009
רם עמנואל	ברק אובמה	20 בינואר 2009 – 1 באוקטובר 2010
פיט ראוס (בפועל)		2010–2011
ויליאם דיילי		13 בינואר 2011 – 27 בינואר 2012
ג'ק לו^[1]		27 בינואר 2012 – 20 בינואר 2013
דניס מקדאנה^[2]		20 בינואר 2013 – 20 בינואר 2017
ריינס פריבס	דונלד טראמפ	20 בינואר 2017 – 27 ביולי 2017
ג'ון קלי		31 ביולי 2017 – 2 בינואר 2019
מיק מולבני (בפועל)		2 בינואר 2019 – 31 במרץ 2020
מארק מדוז		31 במרץ 2020 – 20 בינואר 2021
רון א. קליין	ג'ו ביידן	20 בינואר 2021 – 7 בפברואר 2023
ג'ף זיינטס	ג'ו ביידן	8 בפברואר 2023 – הווה