ראפיניה (כדורגלן יליד 1985)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראפיניה
מידע אישי
לידה 7 בספטמבר 1985 (בן 38)
לונדרינה שבברזיל
שם מלא מרסיו רפאל פריירה דה סוזה
גובה 1.71 מטר
עמדה מגן ימני
מועדוני נוער
2002 - 2004
2004 - 2006
2006 - 2007
גרמיו לונדרינה
P.S.T.C.
לונדרינה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2002 - 2005
2005 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2019
2019 - 2020
2020 - 2021
2021
2022-
קוריטיבה
שאלקה 04
גנואה
באיירן מינכן
פלמנגו
אולימפיאקוס
גרמיו
סאו פאולו
37 (3)
153 (7)
34 (2)
179 (5)
22 (0)
14 (0)
33 (0)
4 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2008 - 2017 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 4 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-17 ביולי 2021

מרסיו רפאל פריירה דה סוזהפורטוגזית: Márcio Rafael Ferreira de Souza, נולד ב-7 בספטמבר 1985), הידוע בשם ראפיניה (Rafinha), הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בקבוצת סאו פאולו.

ראפיניה העביר את מרבית הקריירה שלו בבונדסליגה, תחילה בשאלקה 04 ובהמשך בבאיירן מינכן, עמה זכה בתארים רבים ואף בליגת האלופות בעונת 2012/13. לראפיניה ארבע הופעות במדי נבחרת ברזיל.

ראפיניה משחק בעיקר בתפקיד המגן הימני, וניחן בזריזות, בעיטות חזקות ומסירות מדויקות. משמעות השם ראפיניה היא "רפאל הקטן".

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראפיניה החל לשחק בגיל 7 בקבוצת קטרגל בעיר הולדתו לונדרינה שבמדינת פרנה בברזיל. בגיל 12 עבר לשחק במועדון ספורט לונדרינה, ובגיל 16 עבר לקבוצה המקצוענית קוריטיבה. בקוריטיבה הציג ראפיניה יכולת גבוהה, וזכה לקבל זימון לנבחרות ברזיל הצעירות, וסייע לנבחרת לזכות במדליית ארד באליפות העולם לנבחרות צעירות בשנת 2005.

שאלקה 04[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות הצלחותיו בנבחרות ברזיל הצעירות ובקוריטיבה, הוחתם ראפיניה בקיץ 2005 על ידי קבוצת שאלקה 04 מהבונדסליגה תמורת 5 מיליון אירו בחוזה לחמש שנים. בעונת הבכורה שלו במועדון, 2005/06, ערך ראפיניה 29 הופעות וסיים עם הקבוצה במקום הרביעי בבונדסליגה, כשהקבוצה סופגת 31 שערי ליגה בלבד. ראפיניה שיתף פעולה בעונה זו בהגנה עם מרסלו בורדון, מלאדן קרסטאיץ' ולבאן קוביאשווילי. באותה עונה, ראפיניה היה שותף לתצוגת נפל של שאלקה בסיבוב השני של הגביע הגרמני, בו הובסה הקבוצה 0–6 על ידי איינטרכט פרנקפורט. בליגת האלופות ראפיניה ושאלקה סיימו את שלב הבתים של עונת 2005/06 במקום השלישי, ממנו נשרו לגביע אופ"א, בו הגיעו עד לחצי הגמר והודחו לסביליה.

בעונת 2006/07 סיימו שאלקה וראפיניה במקום השני בבונדסליגה, מרחק שתי נקודות בלבד מהאלופה שטוטגרט, כשהקבוצה סופגת 32 שערים בלבד. בגביע אופ"א לעומת זאת, כשלו ראפיניה ושאלקה כשהודחו עוד בפלייאוף העלייה לשלב הבתים מול נאנסי הצרפתית, וגם בגביע הגרמני הודחה שאלקה שוב בסיבוב השני, הפעם לאחר הפסד 2–4 לפ.צ. קלן בהארכה. בעונת 2007/08 שאלקה וראפיניה שוב ספגו 32 שערי ליגה בלבד, וסיימו במקום השלישי בבונדסליגה. שאלקה וראפיניה הגיעו הפעם לרבע גמר ליגת האלופות, בו הודחו לאחר צמד הפסדים לברצלונה בתוצאה 0–1. בגביע הגרמני הודחו שאלקה וראפיניה בשמינית הגמר על ידי וולפסבורג בפנדלים.

בעונת 2008/09 שוב מיעטו שאלקה וראפיניה לספוג, עם 35 שערי חובה בלבד בבונדסליגה, אך סיימו רק במקום התשיעי. שאלקה וראפיניה הודחו במוקדמות ליגת האלופות על ידי אתלטיקו מדריד, ונשרו לגביע אופ"א, וכשלו גם במפעל זה כשסיימו אחרונים בשלב הבתים. בגביע הגרמני הודחו שאלקה וראפיניה ברבע הגמר על ידי מיינץ 05. עונת 2009/10 הייתה האחרונה של ראפיניה בשאלקה. בעונה זו חזרו שאלקה וראפיניה להצטיין, וסיימו במקום השני בבונדסליגה במרחק של חמש נקודות מהאלופה באיירן מינכן, כשההגנה שוב סופגת 31 שערים בלבד. ראפיניה שיתף פעולה בהגנה בעונה זו עם הייקו וסטרמן ובנדיקט הובדס, יחד עם מרסלו בורדון הוותיק. שאלקה וראפיניה, שלא שיחקו באירופה באותה עונה, הגיעו עד לחצי גמר הגביע הגרמני, בו הודחו על ידי באיירן מינכן לאחר הארכה. עונה זו הייתה החמישית והאחרונה של ראפיניה בשאלקה, ובסיומה עזב את הקבוצה לאחר שרשם 153 הופעות ליגה ושבעה שערים, וחתם בגנואה האיטלקית.

גנואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2010 חתם ראפיניה על חוזה בקבוצת גנואה האיטלקית, ונרכש משאלקה תמורת 8 מיליון אירו, אותם כשלה גנואה לשלם בזמן, ונתבעה על ידי שאלקה. ראפיניה ערך 34 הופעות בגנואה באותה עונה, והבקיע בהן שני שערים, כשהוא מסיים עם הקבוצה במקום העשירי בסרייה א'.

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011, לאחר עונה אחת בלבד בגנואה, חתם ראפיניה בבאיירן מינכן תמורת 5.75 מיליון אירו, אליה הגיע ביחד עם מנואל נוייר ששיחק עמו בשאלקה 04. ראפיניה הגיע בעיקר כגיבוי לפיליפ לאם בעמדת המגן הימני, ולא תוכנן להיות שחקן הרכב. ראפיניה וכבש את שערו הראשון בקבוצה במשחק ליגת האלופות מול ויאריאל בעונת 2011/2012, ואת שערו הראשון בבונדסליגה במדי באיירן מינכן הבקיע מול פורטונה דיסלדורף בנובמבר 2011 בניצחון 0–5. עד לסיום עונת 2011/12 ערך ראפיניה 24 הופעות ליגה, וסיים עם הקבוצה במקום השני בליגה לאחר בורוסיה דורטמונד. ראפיניה ובאיירן מינכן הפסידו בנוסף בשני גמרים באותה עונה. בגמר הגביע הגרמני בתוצאה 2–5 לבורוסיה דורטמונד, ובגמר ליגת האלופות 2012 לצ'לסי. ראפיניה לא שיחק בשני גמרים אלו. בעונת 2012/13 פחתה משמעותית כמות ההופעות של ראפיניה, שערך 13 הופעות ליגה בלבד. עם זאת, ראפיניה זכה עם באיירן מינכן באותה עונה בטרבל, שכלל אליפות בבונדסליגה וזכיות בליגת האלופות ובגביע הגרמני.

עם הגעת המאמן פפ גווארדיולה לבאיירן מינכן בעונת 2013/2014, קיבל ראפיניה דקות רבות יותר, כחלק מהתאמתו לשיטת המשחק החדשה, כאשר פיליפ לאם החל לשחק כקשר אחורי וראפיניה שיחק כמגן ימני. בעונת 2013/14 זכה ראפיניה עם באיירן מינכן באליפות ובגביע הגרמני, בו שותף 120 דקות בניצחון 0–2 על בורוסיה דורטמונד בהארכה. עם זאת, באיירן וראפיניה הודחו בחצי גמר ליגת האלופות על ידי ריאל מדריד לאחר 1-1 במשחק הראשון ותבוסה 0–4 בגומלין. בעונת 2014/2015 המשיך ראפיניה לשחקן בעמדת המגן הימני. בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות בלבד, והודחה מהגביע הגרמני בחצי הגמר על ידי בורוסיה דורטמונד ומליגת האלופות בחצי הגמר על ידי ברצלונה. בעונת 2015/2016, עם הגעתו של יושוע קימיך לקבוצה, ראפיניה חזר לשחק בעיקר כשחקן ספסל, כשפיליפ לאם וקימיך משחקים לסירוגין בעמדת המגן הימני. באותה עונה זכו באיירן מינכן וראפיניה בדאבל. בעונת 2016/2017, תחת המאמן החדש קרלו אנצ'לוטי, פחתה משמעותית כמות ההופעות של ראפיניה. הקבוצה זכתה באליפות בתום אותה עונה, אך הודחה ברבע גמר ליגת האלופות על ידי ריאל מדריד ובחצי גמר הגביע הגרמני על ידי בורוסיה דורטמונד.

בעונת 2017/18, לאחר פרישתו של פיליפ לאם ממשחק פעיל, ראפיניה קיבל הזדמנויות רבות יותר, כשהוא בעיקר משמש מחליף ליושוע קימיך בעמדת המגן הימני. לעיתים קרובות ראפיניה וקימיך אף שיחקו ביחד, ובמקרים אחרים ראפיניה שימש גיבוי לדויד אלאבה בעמדת המגן השמאלי. כך ראפיניה פתח בכל שלבי ההכרעה בליגת האלופות, והציג יכולת טובה מאוד בצמד משחקי רבע הגמר מול סביליה, אך ביצע טעות קשה בהפסד 1–2 לריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות, והקבוצה הודחה על אף שראפיניה הציג יכולת טובה. ראפיניה הגיע באותה עונה לגמר הגביע הגרמני ביחד עם באיירן, אך הקבוצה הפסידה בגמר 1–3 לאיינטרכט פרנקפורט. ראפיניה ישב על הספסל ולא שותף במשחק זה. במאי 2018 הודיעה באיירן מינכן על הארכת חוזהו של ראפיניה בעונה נוספת, עד תום עונת 2018/19. בעונתו האחרונה בקבוצה, 2018/19, ראפיניה זכה עם באיירן מינכן בדאבל נוסף, אך חווה מפח נפש כשהודח עמה כבר בשמינית גמר ליגת האלופות מול ליברפול. בסיום עונת 2018/19, שהייתה השמינית שלו במדי באיירן מינכן, עזב ראפיניה את הקבוצה, בצוותא עם שני שחקנים ותיקים אחרים, פרנק ריברי ואריין רובן.

פלמנגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביוני 2019 חתם ראפיניה בפלמנגו מליגת העל הברזילאית, ולמעשה חזר למולדתו ברזיל לאחר 14 עונות באירופה. ראפיניה חתם על החוזה בפלמנגו החל מ-1 ביולי 2019 ועד 31 בדצמבר 2021. ב-23 בנובמבר 2019 ראפיניה זכה עם פלמנגו בגביע ליברטדורס לאחר ניצחון 1–2 בגמר על ריבר פלייט, במשחק בו ביצעה פלמנגו מהפך בתוספת הזמן לאחר שפיגרה 0–1 עד לדקה ה-89. ראפיניה שיחק 90 דקות מלאות בגמר זה. במדי הקבוצה זכה באליפות ובגביע הברזילאי.

אולימפיאקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוגוסט 2020 חתם ראפיניה באולימפיאקוס היוונית לשנתיים.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 עמד ראפיניה במרכזו של דיון בפיפ"א, כאשר קבוצתו שאלקה 04 לא רצתה לשחררו לשחק בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת בייג'ינג, כמו גם ברצלונה שלא רצתה לשחרר את ליאו מסי וגם ורדר ברמן שלא רצתה לשחרר את דייגו ריבאס דה קוניה, על מנת לא לפגוע בהכנות לפתיחת עונת 2008/09. פיפ"א הורתה לקבוצות הללו לשחרר את שחקניהן לטורניר. שאלקה, ורדר ברמן וברצלונה ערערו על ההחלטה לבית המשפט לבוררות בספורט, שפסק לטובתן לבסוף. על אף החלטת בית המשפט, ראפיניה נסע בכל זאת לבייג'ינג וייצג את ברזיל, עמה זכה במדליית ארד אולימפית, לאחר הפסד 0–3 לארגנטינה בחצי הגמר וניצחון 0–3 על בלגיה במשחק על מדליית הארד. בגין העובדה שבחר בכל זאת להשתתף באולימפיאדה, נקנס ראפיניה ב-700 אלף אירו על הפרה חמורה של חוזהו עם שאלקה.

לראפיניה ארבע הופעות בנבחרת ברזיל הבוגרת. כולן במשחקי ידידות. הופעת הבכורה שלו התקיימה במרץ 2008, במשחק ידידות מול נבחרת שוודיה. הופעתו הבאה של ראפיניה במדי נבחרת ברזיל התקיימה שש שנים מאוחר יותר, במרץ 2014, במשחק ידידות מול נבחרת דרום אפריקה. במאי 2014 נכלל ברשימה המורחבת של הסגל הברזילאי למונדיאל 2014, אך לא נכלל בסגל הסופי. בספטמבר 2015 נקרא ראפיניה לשני משחקים רשמיים של נבחרת ברזיל במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018 על ידי המאמן דונגה. ראפיניה, שהיה בכושר מצוין באותו זמן, דחה את ההזמנה ולא הכחיש כי בכוונתו לשחק בנבחרת גרמניה והוא בונה על זימון זה, דבר שלא היה יכול לעשות אם היה משחק במשחק רשמי של נבחרת ברזיל. עם זאת, ראפיניה שיחק ביוני 2017 בשני משחקי ידידות נוספים של ברזיל, מול נבחרות ארגנטינה ואוסטרליה. ראפיניה לא זומן לסגל הברזילאי ולא לסגל הגרמני למונדיאל 2018.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן
פלמנגו
אולימיפיאקוס
  • אליפות יוון: 2020/2021
  • הגביע היווני: 2019/2020
גרמיו
  • אליפות גאושו: 2021
נבחרת ברזיל האולימפית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראפיניה בוויקישיתוף


נבחרת ברזילאולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית ארד)

1 דייגו אלבס • 2 ראפיניה • 3 אלכס סילבה • 4 טיאגו סילבה • 5 הרנאנס • 6 מרסלו • 7 אנדרסון • 8 לוקאס לייבה • 9 פאטו • 10 רונאלדיניו • 11 רמירס • 12 רנאן • 13 אילסיניו • 14 ברנו • 15 דייגו • 16 טיאגו נבס • 17 רפאל סוביס • 18 ז'ו • מאמן: דונגה

ברזילברזיל