ראובן פדהצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן פדהצור
לידה 21 בפברואר 1948
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 14 באפריל 2014 (בגיל 66)
אור עקיבא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
עיסוק פרשן צבאי, טייס
מעסיק אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המצבה על קברו של ראובן פדהצור בכפר סבא

ראובן פדהצור (21 בפברואר 194814 באפריל 2014) היה קברניט בחברת התעופה "ארקיע" ופרשן לענייני ביטחון בעיתון "הארץ" ובגלי צה"ל. מרצה וחוקר לענייני ביטחון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל, בנם של יחיאל ורחל פדהצור ונכדו של משה פדהצור, מראשי היישוב היהודי בצפת[1]. בנעוריו היה שוער בקבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה[2] ובנבחרת הנוער[3].

עם גיוסו לצה"ל התנדב לקורס טיס, אותו סיים כטייס קרב. בשנת 1992 קיבל תואר דוקטור מטעם החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "השפעתם של "מטבחי החלטה" בקביעת מדיניות הביטחון הלאומי: ממשלת אשכול והשטחים, 1967-1969". הרצה בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטה זו, ועסק במחקר עבור מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים. לימד גם במכללה לביטחון לאומי ובמכללת נתניה, שבה ניהל את המרכז לדיאלוג אסטרטגי.

החל משנות ה-80 פרסם סקירות ומאמרי פובליציסטיקה בעיתון "הארץ" בנושאי צבא וביטחון[4]. בין השאר התנגד לפרויקט הלביא והציג במאמריו עמדה נחרצת נגד הפיתוח וההצטיידות בישראל במערכות טילים נגד טילים ("חץ", "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים")[5][6][7]. הביע התנגדות גם לתקיפת תוכנית הגרעין האיראנית על ידי חיל האוויר הישראלי[8]. במוסף "הארץ/ספרים" התפרסמה ביקורת ספרות שלו על ספרים העוסקים בביטחון[9][10]. נמנה עם מגישי התוכנית "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל.

בנובמבר 1993 שידר ערוץ 2 תחקיר של פדהצור שעסק בביצועיו הכושלים של טיל הפטריוט במלחמת המפרץ. אף שהכתבה אושרה לשידור על ידי הצנזורה הצבאית, בעקבות שידורה נחקר פדהצור כחשוד בעבירה של החזקת מסמך רשמי כשאינו מוסמך לכך. לאחר שנחקר פעמים רבות, המליצה המשטרה להעמידו לדין בעבירת ריגול חמור, אך כעבור שנה מתחילת החקירה החליטה פרקליטות המדינה על סגירת התיק נגדו מחוסר עניין לציבור[11][12].

ראובן פדהצור נהרג בתאונת דרכים סמוך למחלף קיסריה בליל הסדר תשע"ד, 14 באפריל 2014, לאחר שעצר בשולי הכביש עם האופנוע אשר עליו רכב ונדרס בידי רכב חולף[13]. הותיר אישה וארבע בנות. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rearming Israel - Defense Procurement Through the 1990s, Westview Press, 1991, יחד עם אהרון קליימן.
  • מערכת החץ וההגנה האקטיבית נגד טילים בליסטיים: אתגרים ושאלות, המרכז למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, 1993.
  • ניצחון המבוכה: מדיניות ממשלת אשכול בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים, יד טבנקין, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן פדהצור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, הקברניט פדהצור, באתר הארץ, 17 באפריל 2014
  2. ^ חנוך כהן, "קוטלת הלאומיות" מאשקלון - לרבע גמר!, מעריב, 21 באפריל 1966
  3. ^ סגל נבחרת הנוער "החדשה" סיים בתיקו 1:1 עם נבחרת וינגייט, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  4. ^ אלי אשכנזי, יניב קובוביץ, פרשן "הארץ" ראובן פדהצור נהרג אמש בתאונת דרכים, באתר הארץ, 15 באפריל 2014.
  5. ^ ראובן פדהצור, למה עוד מערכות הגנה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2008
  6. ^ ראובן פדהצור, כך לא מיירטים רקטות, באתר הארץ, 5 במרץ 2009
  7. ^ ראובן פדהצור, כיפת האשליות, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2009
  8. ^ ראובן פדהצור, תודה למאיר דגן, באתר הארץ, 14 בינואר 2011
  9. ^ ראובן פדהצור, משה (בוגי) יעלון יציל את המצב, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2008
  10. ^ ראובן פדהצור, משא כיפה: חילונים ומתנחלים על פי אלעזר שטרן, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
  11. ^ גלעד שר, מצעד האיוולת, באתר העין השביעית, 1 ביוני 2007
  12. ^ ראובן פדהצור, איך כמעט הואשמתי בריגול, באתר הארץ, 9 באפריל 2010
  13. ^ עיתונאי גל"צ והארץ ראובן פדהצור נהרג בתאונת דרכים, באתר גלי צה"ל, 15 באפריל 2014