קרן כספית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר. הקרנות הכספיות הן בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות.

בישראל הוקמו קרנות כספיות בתחילת 2008, בעקבות תיקון חקיקה אשר אפשר זאת. קיימות 45 קרנות כספיות, והן מנהלות נכסים בסכום כולל של 20.1 מיליארד שקל (נכון לינואר 2011).[1]

קרנות כספיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות ההשקעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הגדרת החוק, קרן כספית משקיעה באפיקים הבאים:[2]

משך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן הוא עד 90 יום.

הקרן יכולה להחזיק עד 25% מנכסיה באפיקים לא סחירים (ניירות מסחריים ופקדונות).

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה לפיקדון בנקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלי הקרנות הכספיות מציגים אותן כתחליף לפיקדונות הבנקאיים, בזכות אופיין הסולידי. אולם קיימים מספר הבדלים בין פיקדון לבין קרן כספית.

הקרנות הכספיות מעניקות למשקיעים בהן תשואה גבוהה יותר מאשר הפיקדונות הבנקאיים. סיבה אחת לכך היא שהסכומים שמפקידות הקרנות הכספיות בפיקדונות בנקאיים הם גדולים מאוד, ולכן הבנקים נותנים להן "ריבית ג'מבו", השווה בקירוב לריבית בנק ישראל. לעומת זאת, חוסך פרטי המפקיד סכום קטן יותר מקבל ריבית נמוכה יותר. הקרנות אף עורכות מכרזים בין הבנקים על גובה הריבית שהן מקבלות, ובכך הן מגדילות את תשואותיהן. סיבה נוספת לתשואה הגבוהה של הקרנות הכספיות יחסית לפיקדונות היא שהן יכולות להשקיע גם בניירות מסחריים, הנותנים ריבית גבוהה יותר מאשר ריבית בנק ישראל, במרווח הנע בטווח של 0.18%-0.75% כתלות במידת הסיכון שמייחס שוק ההון למנפיק.[3][4]

הבדל נוסף בין קרן כספית לפיקדון הוא רמות הסיכון השונות שלהם. הפיקדונות הבנקאיים הם חסרי סיכון, והמפקידים יודעים בוודאות כי בתום תקופת הפיקדון הם יקבלו את כספם בחזרה. אף כי בישראל לא הונהג ביטוח פיקדונות באופן רשמי, מקובל כי המדינה מפצה את המפקידים במקרה של פשיטת רגל של בנק.[5] לעומת זאת, הקרנות הכספיות יכולות להחזיק ניירות ערך מסחריים בעלי סיכון אשראי, ובמקרה שמנפיק הנייר יפשוט רגל ייגרם הפסד למשקיעים בקרן. מקרה כזה קרה לאחרונה בזמן המשבר הכלכלי בשנת 2008 בקרן הכספית האמריקאית "Reserve Prime Fund", אשר השקיעה בניירות מסחריים של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שפשט רגל.[6] עם זאת, קיימות קרנות כספיות אשר על פי מדיניותן אינן משקיעות בניירות מסחריים ובאג"ח קונצרניות, ועל כן אינן חשופות לסיכוני אשראי.

הבדל נוסף הוא גמישות זמן הפדיון. בפיקדון בנקאי על המפקיד לקבוע מראש את משך הזמן שבו כספו יהיה סגור. בדרך כלל, ככל שמועד הפיקדון רחוק יותר, הריבית על הפיקדון גבוהה יותר. לעומת זאת, קרן כספית ניתנת לפדיון בכל יום בו מתקיים מסחר בבורסה לניירות ערך, אין צורך להתחייב מראש, והתשואה אינה תלויה כלל במשך ההשקעה. בכך מאפשרת הקרן למשקיע גמישות רבה יותר.

השוואה לקרן שקלית קצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל העיקרי בין קרן כספית לקרן שקלית קצרה הוא המח"ם (משך חיים ממוצע). בקרן שקלית קצרה המח"ם הכולל הוא עד שנה, כלומר ארוך יותר מאשר בקרן כספית. כתוצאה מכך קרן שקלית קצרה רגישה לשינויי ריבית יותר מאשר קרן כספית, ולכן היא יותר תנודתית. באמצעות קרן שקלית קצרה ניתן להפיק רווח הון במצב של ירידת ריבית במשק, בעוד שקרן כספית כמעט ולא תושפע מירידת הריבית. עם זאת, דמי הניהול הגבוהים יותר של הקרן השקלית הקצרה יקזזו חלק מרווח ההון.[7]

מיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר הבדלי מיסוי בין קרן כספית פטורה לבין מק"ם ופיקדון:[8]

  • שיעורי המס: משקיע (יחיד) בקרן כספית פטורה, כבכל קרן נאמנות פטורה, חייב במס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. לעומת זאת בפיקדונות ובאג"ח שקליות מוטל מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי, כלומר ללא קיזוז האינפלציה. לכן בתקופה של אינפלציה גבוהה יש יתרון להשקעה בקרן כספית פטורה, ולעומת זאת בתקופה של אינפלציה נמוכה או שלילית היתרון הוא דווקא למק"ם ולפיקדונות.
  • קיזוז הפסדים: ניתן לקזז הפסד הון ממכירת ניירות ערך כנגד רווח הון מקרן כספית פטורה, כמו גם ממק"ם, אבל לא ניתן לקזז אותו כנגד ריבית מפיקדון, מכיוון שפיקדון אינו נייר ערך.
  • דחיית מס: בפיקדון מנוכה מס במקור בכל מועד חידוש, ובמק"ם - בתאריך הפדיון. בשני המקרים מדובר בתאריכים קבועים מראש. לעומת זאת, בקרן פטורה המשקיע משלם מס רק כאשר הוא מחליט לפדות את יחידותיו. כלומר, הקרן מאפשרת צבירת רווחים ללא ניכוי מס במשך תקופה בלתי מוגבלת. זאת בתנאי שמדובר בקרן צבירה, כלומר שעל פי מדיניותה אינה מחלקת דיבידנד.

קרן כספית חייבת דומה מבחינת מיסוי לפיקדון ולא לקרן פטורה - הקרן משלמת מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי מהשקעותיה, לא ניתן לקזז הפסדים, ואין דחיית מס.

דמי ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול הנעים בין 0.07% ל-0.25%, (נכון לפברואר 2024).[9] בעבר חלק מהקרנות לא גבו דמי ניהול,.[10]

קרנות כספיות במט"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות גם קרנות כספיות במטבע חוץ - דולר אמריקני או אירו. כל נכסי הקרן נקובים או צמודים לאותו מטבע. מדיניות ההשקעה מבחינת דירוג, סחירות, טווח ומח"ם היא כמו בקרן כספית שקלית. הרווח הריאלי לצורכי מיסוי מחושב יחסית לשער היציג של המטבע.

קרנות כספיות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנות הכספיות בארצות הברית נקראות Money fund או Money market fund. בניגוד לקרנות הכספיות בארץ, המקבילות האמריקאיות שומרות על מחיר יחידה קבוע של דולר אחד. הן מחלקות את רווחיהן כדיבידנד בסוף כל חודש או כאשר המשקיע פודה את יחידותיו. הן מנפיקות פנקסי צ'קים וכרטיסי כספומט למשקיעיהן, ובכך מהוות תחרות לחשבונות העו"ש בבנקים Checking, ולפקדונות המכונים CD בחשבונות ה-Saving.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אדם כהן, "סיכום שנתי: כספיות", באתר Funder,‏ 27 בינואר 2011
  2. ^ תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, באתר רשות ניירות ערך
  3. ^ שרון שפורר, גל הנפקות ני"ע מסחריים נמשך: דקסיה ישראל גייס השבוע כ-90 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2008
  4. ^ מיכאל רוכוורגר, שלוש הנפקות נדל"ן בשבוע, באתר הארץ, 12 ביוני 2008
  5. ^ ריקי אליאס - הפיקוח על הבנקים, "ביטוח פיקדונות", מבט כלכלי 12, באתר בנק ישראל, נובמבר 2002
  6. ^ פנחס לנדאו, קרנות כספיות - מה שבטוח כבר אינו בטוח, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2008
  7. ^ גולן פינטו, "מה עדיף? קרן כספית או קרן שיקלית קצרה-עד שנה?", באתר Funder,‏ 20 בפברואר 2008
  8. ^ אלכס שפירא, השקעה בקרן כספית בזמן אינפלציה שלילית, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2008
  9. ^ https://www.funder.co.il/kaspit, Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה
  10. ^ שרית מנחם, מנכ"לית קרנות מידע זהב: "כדי להציע קרן כספית טובה - צריכים לגבות דמי ניהול", באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2008