קרן התרבות אמריקה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קרן התרבות אמריקה-ישראל
America Israel Cultural Foundation
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1939–הווה (כ־85 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.aicf.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרן התרבות אמריקה-ישראל הוא ארגון ללא כוונת רווח, שמטרתו לטפח ולקדם את המצוינות בתחומי האמנות השונים - מוזיקה, אמנות ועיצוב, מחול, תיאטרון וקולנוע. הקרן נוסדה בשנת 1939 על ידי הפילנתרופ היהודי אדוארד נורמן, כגוף גג מייצג לריכוז פעילות של גיוס כספים בארצות הברית עבור מוסדות בארץ ישראל. הקרן מחלקת מדי שנה כ-2 מיליון דולר מכספי תרומות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילה הקודם של הקרן, שהיה בשימוש עד שלהי העשור השני של המאה ה-21

ב-1939 הקים הפילנתרופ היהודי משיקגו אדוארד נורמן, את קרן נורמן, שנועדה לסייע ליהודים פליטי גרמניה להתיישב בארץ ישראל, וכן לסייע להתזמורת הפילהרמונית הישראלית שהוקמה ב-1936 בתל אביב.

לאחר קום המדינה החלה הקרן לסייע גם לתיאטרון הבימה ולאקדמיה למוזיקה בירושלים. שמה הוחלף ל"קרן התרבות אמריקה-ישראל". נשיאה אז, סמואל רובין, פעל להרחיב את ייעודה של הקרן למגוון רחב יותר של פעילויות אמנותיות, ובעיקר לסייע לאומנים בראשית דרכם. בשנת 1955 סוכם עם שר החינוך והתרבות זלמן ארן, כי הקרן תצטרף כשותפה מרכזית למפעל אמנות לעם, ותהיה הכתובת לטיפול ולתמיכה בפרויקטים חדשים וניסיוניים.

מספר המוסדות שנהנו מתמיכתה עלה בהתמדה והגיע בשנות ה-70 לכ-90 מוסדות בשנה.

מאז הקמתה תרמה יותר מ-160 מיליון דולר לאומנים ומוסדות תרבות ישראלים, ותמכה למעלה מ-18,000 אמנים צעירים. [1]

ביוזמת הקרן נערכו סיורים של גופים אמנותיים ישראליים בחו"ל, ביניהם: להקת התיאטרון מחול ענבל, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת הגדנ"ע, האנסמבל הקאמרי הישראלי - לימים התזמורת הקאמרית הישראלית, מקהלת רינת ועוד. באמצעות הקרן הועברו יצירות אמנות למוזיאונים בארץ, לפני שלאלה היו אגודות ידידים עצמאיות שעסקו בפעילות כזאת. כמו כן ארגנה הקרן תערוכות ישראליות בארצות הברית ותצוגות של אמנים אמריקאים בישראל.

הקרן תרמה גם לגיוס משאבים לבנייתם של מבני תרבות רבים בארץ כגון: בניין הבימה, היכל התרבות, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בית העם ע"ש שרייבר בבאר שבע, בית סוקולוב (בית העיתונאים) בתל אביב, ואחרים.

במרוצת השנים גברה השפעתה וניכרה בכל תחום אמנותי מוכר ואלפי אמנים ויוצרים עשו דרכם לקריירה אמנותית בסיועה של הקרן.

פעולות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן התרבות אמריקה ישראל פועלת בישראל ממשרדים בתל אביב, ומחזיקה משרד בניו יורק ארצות הברית. נשיא הקרן בארצות הברית הנוכחי הוא ג'וש מארק טננבאום. יו"ר הקרן בישראל הוא סקוט מורטמן, מנכ"לית הקרן בישראל היא איריס רף רונן.

הקרן מעניקה מלגות בתחומי אומנויות הבמה והביצוע, בהם תיאטרון, קולנוע, מחול, מוזיקה, אמנות חזותית, והיא תומכת בפרויקטים וגופים בתחומים אלה, בהם:

  • המרכז למוזיקה ירושלים, משכנות שאננים.
  • סיוע בהחזרת אמנים ומורים ישראלים מחו"ל.
  • התזמורת הקאמרית של חיל החינוך: סיוע לפעילות המוזיקאים המצטיינים במסגרת החיל.
  • עידוד סדנאות וכיתות אמן בתחומים שונים.
  • תחרויות האביב למוזיקאים ישראליים צעירים.
  • "סטודיו האופרה" – פרויקט של האופרה הישראלית החדשה ומיועד לזמרים צעירים מצטיינים, אשר משתלמים במשך שנתיים לקראת השתלבותם המקצועית.
  • "ארטיק" – תערוכה שנתית של זוכי מלגות הקרן בתחומי האמנות החזותית.
  • מענקי יצירה ליוצרים צעירים בתחום המחול, התיאטרון, המוזיקה והקולנוע – מוענקים לרב כפרסים בתחרויות.
  • סיוע למוזיאונים לרכישת יצירות של אמנים ישראליים צעירים.
  • פרסים לאומנים בתחומי התיאטרון והאמנות החזותית כגון פרס קלצ'קין ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין ופרס ג'נט וג'ורג' ג'אפין.

מפעל המלגות ע"ש שרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן מקיימת מפעל מלגות שמיועד לסיוע בטיפוח כישרונות בתחומי המוזיקה, המחול, האמנות החזותית, הקולנוע והתיאטרון. לצד הסיוע הכלכלי מעניק המפעל לכישרונות צעירים אלה הדרכה והכוונה. מעבר לסיוע הכספי, זכייה במלגות הקרן נחשבת ליוקרתית ומהווה תעודת הערכה ליכולתו האמנותית וסיכויים של האמן הצעיר. קרוב ל-18,000 תלמידים נהנו ממלגות הקרן מיום הקמתו של מפעל המלגות ע"ש שרת בשנת 1955.

בין מקבלי מלגות הקרן בעבר: הכנרים יצחק פרלמן, שלמה מינץ, מרים פריד, פנחס צוקרמן וגיל שחם, המנצחים אילן וולקוב, ישי שטקלר ודן אטינגר, הפסנתרן והמנצח דניאל בארנבוים והפסנתרן יפים ברונפמן, ורוב חברי התזמורות המובילות בישראל ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הזמרים שלומי שבת, ריטה, מיקי גבריאלוב, שם-טוב לוי, אנשי הקולנוע איתן פוקס, דובר קוסאשווילי ורענן אלכסנדרוביץ, שחקני התיאטרון עודד קוטלר, שרה פון שוורצה ואיתי טיראן, האמנים מנשה קדישמן, סיגלית לנדאו, מיכל רובנר, פסי גירש, יאיר ברק, יוסף גטניו וטוביה כץ, עמיקם בר גרמא, הכוריאוגרפים אוהד נהרין, עידו תדמור, רמי באר, תמרה מיאלניק, המלחין ניקו לוי ורבים אחרים.

סוגי המלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגות לימוד בישראל – נועדו לכיסוי חלקי של שכר הלימוד של תלמידי האמנויות בבתי הספר, אקדמיות ולימוד פרטני. גילאי הזוכים נע בדרך כלל בין 12 ל-30.
  • מלגות לימוד בחו"ל – מספר מצומצם של מלגות מוענקות ללימודי המשך בחו"ל.
  • מלגות נסיעה לתלמידים הנתמכים על ידי הקרן - לתחרויות, סדנאות וכיתות אמן בחו"ל.
  • רכישת כלים, ביטוחם והשאלתם לתלמידים מצטיינים ונגנים צעירים.

פרשת מיידוף והשפעתה על הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008 התברר כי הקרן נפגעה קשות בהונאת הענק של ברנרד מיידוף. הקרן איבדה את כל כספה אשר הושקע אצל מיידוף לפני למעלה מחמש עשרה שנה. בעקבות חשיפת ההונאה והפסד כספה נאלצה הקרן להקפיא באופן זמני את חלוקת המלגות והפרסים ואת שאר פעילותה.

לאחר מכן התאוששה הקרן ושבה לפעול, אם כי בהיקף קטן יותר. מאז 2008 העניקה הקרן יותר מ-2500 מלגות, ותמיכה של כ-8 מיליון דולר בהפקות תרבות בישראל. עם זאת, הקרן עדיין מתמודדת עם קשיי פוליטיקה פנימית וחוסר במקורות מימון.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]