קרן ברק

קרן ברק
לידה	20 בספטמבר 1972 (בת 51); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; המסלול האקדמי המכללה למינהל ;
מפלגה	הליכוד
	30 באפריל 2019 – 15 בנובמבר 2022; (3 שנים ו־28 שבועות)
כנסות	ה־21–24
	סגנית יושב ראש הכנסת;
	סגנית יושב ראש הכנסת;

קרן ברק (נולדה ב-20 בספטמבר 1972, י"ב בתשרי ה'תשל"ג) היא חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד שכיהנה גם כסגנית יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים בינוניים בכנסת ה-23 וכן כיו"ר שדולות שונות בכנסת ה-24. לשעבר בעלת חברה לייעוץ אסטרטגי וקשרי ממשל ושדלנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק נולדה בחיפה וגדלה בשכונת דניה בעיר, להורים יוצאי מצרים ופולין. היא שירתה בצה"ל כמדריכת חי"ר, מכי"ת טירונים (בנים) ומפקדת נגמ"שים.

לאחר שחרורה מצה"ל, למדה לתואר ראשון בתקשורת וניהול (בהצטיינות) במכללה למינהל ולתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים.כמו כן, הייתה חברה בסגל האקדמי במרכז הבין תחומי בהרצליה.

קריירה ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה הפוליטית, עבדה ברק כיועצת פרלמנטרית בכנסת. בין השנים 2002–2004 כיהנה כחברת דירקטוריון בחברת "בזק אונליין". ב-2005 מונתה ברק לדירקטורית בחברת נמל חיפה בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, ופיצול רשות הנמלים. בהמשך, כיהנה גם כחברת וועדת ביקורת בדירקטוריון הנמל. במקביל לכך, ברק הייתה חברת הסגל האקדמי ומרצה במסגרת הלימודים לקראת תואר ראשון (B.A) בתקשורת בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.

ברק השתתפה בפריימריז של הליכוד לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, השמונה עשרה והתשע עשרה על שריון במשבצת האישה החדשה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודדה ברק שוב בפריימריז בליכוד, בו זכתה במעל ל-15 אלף קולות שהובילו לשיבוצה במקום ה-24 ולכהונה כחברת הכנסת ה-21.

בכנסת ה־23, שימשה כסגנית יושב ראש הכנסת והייתה חברה בוועדות הכלכלה, הכספים, קידום מעמד האישה, פנים והגנת הסביבה. במהלך הקדנציה, הגישה כ-50 הצעות חוק, קידמה יוזמות חקיקה ורפורמות בנושאי עצמאים ובעלי עסקים, תיירות, זכויות האישה ומניעת אלימות כנגד נשים. כמו כן, פעלה בנושאים חברתיים שונים כגון המאבק להנגשת נחל האסי, מאבק הטנקיסטיות ועוד.

בכנסת ה-24, שימשה ברק כיו"ר השדולה למען העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, השדולה למניעת אלימות נגד נשים וזכויות נשים, השדולה למען התיירות, לעידוד ושיפור התחבורה הציבורית (תחבורה בת קיימא), השדולה למען צדק חלוקתי ושוויון חברתי, השדולה למען תושבי חיפה והקריות והשדולה למען ערים מעורבות. במסגרת כהונתה, קידמה מספר הצעות חוק כגון הצעת החוק להסדרת העיסוק במקצועות הטיפול באמצעות אומנויות, הצעת חוק הביטוח הלאומי לפטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים ועוד.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש התמודדה בפריימריז בליכוד והגיעה למקום ה-48 ברשימה.^[1]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החוקים שנחקקו ביוזמת ברק:

תיקון לחוק פקודת מס הכנסה (מס' 256) ב-2020, חוק זה קובע, בהוראת שעה, מיום 17 ביוני 2020 עד יום 31 בדצמבר 2022, מה הוא יישוב עירוני, וכן קובע כי כל מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני המשויך לאשכול 4 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי ובמדרג הפריפריאלי, יווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו 5% ותקרת ההכנסה יווסף סכום נוסף של 36,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך שיעור הזיכוי ממס לתושב כאמור לא יעלה על 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 168,000 שקלים חדשים
תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (מס' 19) ב-2020, המונע אפוטרופסות מהורה שהואשם ברצח, ניסיון רצח או אונס של בן משפחה. ^[2]^[3]
תיקון לחוק הביטוח הלאומי (מס' 222) ב-2021, החוק קובע כי הורה או בן משפחה אחר שנקבע בתקנות, של מי שנפטר עקב הושטת עזרה להצלת חיי אדם אחר באירוע פתאומי, יהיו זכאים למענק, תגמול או הטבות שיקבעו בתקנות שאותן יש להתקין עד סוף שנת 2021, וזאת אף אם ההורה או בן המשפחה אינו זכאי לתגמול אחר למתנדבים.^[4]
תיקון לחוק הביטוח הלאומי (מס' 231) ב-2022, החוק מסמיך את השר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח לתלמידים במוסדות להשכלה בחוץ לארץ.
תיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (מס' 47) ב-2022, התיקון מסמיך את מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן – המועצה) להאריך, בלא מכרז, את תוקפם של זיכיונות לשידורי רדיו אזורי, וזאת לתקופה רביעית במספר.