קרל פון פריש

קרל פון פריש
Karl von Frisch
לידה	20 בנובמבר 1886; וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	12 ביוני 1982 (בגיל 95); מינכן, גרמניה המערבית
ענף מדעי	זואולוגיה, אתולוגיה
מקום מגורים	אוסטריה, גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות ביער פרלצ'ר
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה; אוניברסיטת מינכן ;
מנחה לדוקטורט	הנס פשיברם
מוסדות	אוניברסיטת מינכן (1958); אוניברסיטת ורוצלב (1925); אוניברסיטת גראץ (1950); אוניברסיטת רוסטוק (1923) ;
פרסים והוקרה	פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973
צאצאים	Otto von Frisch
תרומות עיקריות
	פענוח שפת הדבורים.
חתימה

קרל ריטר פון פריש (בגרמנית: Karl Ritter von Frisch‏, 20 בנובמבר 1886 - 12 ביוני 1982) היה זואולוג אוסטרי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1973 על פענוח שפת הדבורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריש נולד בווינה שבאוסטרו-הונגריה כבן צעיר בין ארבעה בנים של אב שהיה פרופסור לרפואה באוניברסיטת וינה. בצעירותו גילה עניין רב בבעלי חיים וניהל אוסף של חרקים. בשנת 1905 החל, בהשפעת אביו, ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנתיים הראשונות, שהוקדשו בעיקר למדעי הטבע, הצטיין פריש בלימודיו. אולם לאחר השנה השלישית שהתמקדה יותר ברפואה, עזב את לימודי הרפואה ועבר ללמוד זואולוגיה במכון הזואולוגי של אוניברסיטת מינכן^[1], ובה השלים דוקטורט בשנת 1910 בהנחייתו של הנס ליאו פשיברם. בשנת 1911 החל לעבוד במכון הזואולוגי כעוזר הוראה של אוסקר הרטוויג. במסגרת זאת הוא חקר את הראייה של דגים וניהל פולמוס עם קרל פון הס על יכולת ראיית הצבעים של דגים. במרץ 1912 קיבל משרה באוניברסיטת מינכן ובקיץ 1912 החל לחקור דבורים.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב בבית חולים שנוהל בידי אחיו ולאחר שנתיים התנדב במסגרת הצלב האדום.

בשנת 1921 מונה למנהל המכון הזואולוגי של אוניברסיטת רוסטוק בגרמניה ובשנת 1923 עבר לנהל את המכון הזואולוגי בברסלאו. בשנת 1925 עבר לאוניברסיטת מינכן כמחליפו של אוסקר הרטוויג, שנפטר^[2]. בסיוע קרן רוקפלר הוא הקים מבנה חדיש למכון הזואולוגי שהושלם בשנת 1932 וכלל בית חרקים, אקווריום, בית טרופי ועוד מעונות בעלי חיים חדישים^[3]. הבניין כולו נחרב בהפצצות במלחמת העולם השנייה, וב-1946 פריש עבר לגראץ שבאוסטריה.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, שלפיו נדרשו נושאי משרות ציבוריות להוכיח את המוצא הארי של ארבעת הסבים והסָבות שלהם, לא הצליח פריש לספק נתונים לגבי סבתו מצד אמו. למרות זאת סווג כשמינית יהודי בלבד, דבר שאפשר לו להמשיך במשרתו. אולם יריביו וארגוני סטודנטים נאציים פעלו לפיטוריו ולהחלפתו באדם ממוצא ארי. אלו טענו נגדו שהוא רבע יהודי, אוהב יהודים, מתנכל לחברי המפלגה הנאצית ועיסוקיו המדעים תואמים "מדע יהודי" ולא ארי^[4].

בגלל חשיבות מחקרו הורשה להישאר בעבודתו עד תום מלחמת העולם השנייה^[5]. בשנת 1950 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת מינכן ופרש ממשרתו כעבור שמונה שנים.

בשנת 1958 זכה בפרס קלינגה^[6]. בשנת 1965 פרסם את עבודתו הידועה "שפת המחול וההתמצאות אצל דבורים", ועליה זכה בפרס נובל עם שני זואולוגים אחרים: ניקולאס טינברגן וקונראד לורנץ.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Erzherzog Rainer-Medaille (1923)
אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1981)
העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1960)
מדליית הזהב ע״ש מגלן (1956)
חבר זר של החברה המלכותית (29 באפריל 1954)
פרס בלצן (1962)
פרס ליבן (1921)
פרס קלינגה (1958)
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1973)
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד
מסדר ההצטיינות הבווארי
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גראץ
טבעת הכבוד של העיר וינה
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קרל פון פריש בוויקישיתוף

קרל פון פריש, באתר פרס נובל (באנגלית)
קורות חיים
קרל פון פריש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קרל פון פריש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Karl von Frisch, The 20th Century A-GI: Dictionary of World Biography, vol. 7
^ Biologists Under Hitler, page 40
^ Frank Northen Magill, Great Lives from History: Cro-Hen, Salem Press, 1990, page 726
^ Biologists Under Hitler, page 41-43
^ Boria Sax, Animals in the Third Reich: Pets, Scapegoats, and the Holocaust, A&C Black, 2000, page 131
^ פרס קליסגה לפרופ' קרל פון פריש, למרחב, 9 באוגוסט 1959

[1] Karl von Frisch, The 20th Century A-GI: Dictionary of World Biography, vol. 7

[2] Biologists Under Hitler, page 40

[3] Frank Northen Magill, Great Lives from History: Cro-Hen, Salem Press, 1990, page 726

[4] Biologists Under Hitler, page 41-43

[5] Boria Sax, Animals in the Third Reich: Pets, Scapegoats, and the Holocaust, A&C Black, 2000, page 131

[6] פרס קליסגה לפרופ' קרל פון פריש, למרחב, 9 באוגוסט 1959

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)