קרלין (פינסק)
 | |
| העיירה קרלין והריסות חומת הטירה במאה ה-19. רישום של נפוליאון אורדה | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 ברסט |
| ראיון | פינסק |
| עיר אם | פינסק |
| קואורדינטות | 52°07′00″N 26°06′00″E / 52.11666667°N 26.1°E |
| אזור זמן | UTC+3 |
קרלין (בבלארוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס. שטעטל יהודי, ערש הולדתה של חסידות קרלין.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרלין (קרולין) נוסדה ב־1690 כעיר עצמאית, ונקראה על שם מייסדה, יאן קרול דולסקי. ב־1695 הקים דולסקי במקום כנסייה, המשמשת כיום כאולם קונצרטים, ואחוזה מבוצרת. הוא גם אפשר ליהודים להתיישב באזור.
שליטי הכפר בראשית המאה ה-18, בני משפחת וישניובייצקי הרחיבו את הטירה, וביססו את ההתיישבות במקום. ב־1706 נכבש המקום ונשרף עם הטירה שבו בידי הצבא השוודי. בהמשך שוקם הכפר בידי מתיישבים בני הסביבה, ובמהלך המאה התבססה בו אוכלוסייה משמעותית. במסגרת חלוקת פולין השנייה, הועברה קרלין בשנת 1793, לידי רוסיה. ובשנת 1799 איחדו השלטונות הרוסים את קרלין לתוך פינסק כפרבר.
יהודי קרלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יעקב מאיר פדווא, אב"ד קרלין.
- רבי יעקב ברוכין (תקמ"א-תר"ה), אב"ד קרלין, מחבר ספר השו"ת "משכנות יעקב".
- רבי יצחק מינקובסקי (תקמ"ח-תרי"ב), אב"ד קרלין, מחבר סדרת ספרי הפרשנות לתלמוד הבבלי "קרן אורה".
- רבי שמואל אביגדור תוספאה, אב"ד קרלין, מחבר הפירוש "תנא תוספאה" על התוספתא, וספר השו"ת "שאילת שמואל".
- רבי דוד פרידמן (תקפ"ח-תרע"ה), אב"ד קרלין, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא במפנה המאות ה-19 וה-20.
- רבי אהרן וולקין (תרכ"ה-ת"ש), אב"ד פינסק-קרלין, מחבר ספר השו"ת "זקן אהרן", וסדרת ספרי הפרשנות לתלמוד הבבלי "בית אהרן".
חסידות קרלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חסידות קרלין
העיירה קרלין, טרום האיחוד, היא ערש הולדתה של חסידות קרלין. צדיקי חסידות זו ישבו בקרלין כבר במחצית המאה ה-18, אז גיבש רבי אהרן הגדול מקרלין קבוצה חסידית סביבו. ב־1772 הוא נפטר, ואחריו הנהיג את קהילת החסידים המקומית, תלמידו וחברו רבי שלמה מקרלין. התארגנות חסידית זו במרחב ליטאי מובהק כזה של פינסק, נתקלה בקשיים מרובים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה צינוביץ, קהילת פינסק-קארלין, הצופה, 7 בנובמבר 1947