קרלו (תת-מקלע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלו
תת מקלע מאולתר שנתפס במחסום בית פוריכ ממזרח לשכם בשנת 2006
תת מקלע מאולתר שנתפס במחסום בית פוריכ ממזרח לשכם בשנת 2006
תת מקלע מאולתר שנתפס במחסום בית פוריכ ממזרח לשכם בשנת 2006
מידע כללי
סוג תת מקלע מאולתר
מדינה מייצרת הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
תקופת השימוש 2000–הווה (כ־24 שנים)
מלחמות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מדינות המשתמשות מחבלים ברשות הפלסטינית וכן אצל ערבים-ישראלים
מחיר ליחידה 3,500-8,000 שקלים בשוק השחור (נכון ל-2018).[1]
מידע טכני
קליבר משתנה
הזנה מחסנית בגודל משתנה
אורך כולל משתנה
אורך קנה משתנה
קצב אש משתנה
מהירות לוע משתנה
טווח אפקטיבי משתנה

קרלו הוא כינוי נפוץ לתת-מקלע מאולתר שמיוצר במחרטות ומסגריות ביהודה ושומרון. הנשק מאולתר על בסיס תת-מקלע קרל גוסטב (בערבית, كارلوجستاف – כארלו ג'יסתאף) ומכאן שמו. פעמים רבות חל בלבול בכלי התקשורת בין נשק זה לתת-מקלע קרל גוסטב המקורי.

בשל מספר היצרנים הרב, קיים מגוון רחב של תתי-דגמים לדגם זה, הנבדלים ביניהם גם באיכות הייצור. תת-מקלע זה נתפס באירועים רבים בידי משטרת ישראל, במהלך חיפושים שנערכו במגזר הערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעם הראשונה שבה כוחות הביטחון הישראלים ראו את רובי הקרלו הייתה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר כוחות של משטרת ישראל נתקלו ברובי קרלו שהוחזקו על ידי כנופיות של ערבים ישראלים.[2][3] במהלך אינתיפאדת הבודדים הקרלו החל לצבור פופולריות בקרב הפלסטינים, ומאז נעשה בו שימוש במספר פיגועים נגד אזרחים ישראלים, בין היתר בפיגועים הבאים:

  • ב-3 בפברואר 2016 הדר כהן לוחמת מג"ב בת 19 נרצחה בפיגוע שביצעו שלושה מחבלים פלסטינים בשער שכם. המחבל שרצח את כהן ירה עליה באמצעות רובה קרלו.[4]
  • ב-8 ביוני 2016 שני מחבלים פלסטינים השתמשו ברובי קרלו בפיגוע הירי במתחם שרונה. בפיגוע הם רצחו ארבעה בני אדם, מתוכם אישה אחת שמתה מדום לב.
  • ב-14 ביולי 2017 שלושה מחבלים ערבים ישראלים מאום אל-פחם ביצעו פיגוע ירי בהר הבית שבו הם רצחו את שוטרי משטרת ישראל, האיל סתאוי וכמיל שנאן באמצעות רובי קרלו.
  • ב-29 באפריל 2022 שני מחבלים פלסטינים ביצעו פיגוע ירי בכניסה ליישוב אריאל שבו הם רצחו מאבטח בן 23 באמצעות רובי קרלו[5].
  • ב-8 בספטמבר 2022 נתפס ביפו מחבל משכם עם רובה קרלו ומטעני חבלה בדרכו לביצוע פיגוע.[6]

מחיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2016, מחירו של רובה קרלו עמד על 1,500 שקלים. במהלך שנת 2016 כוחות צה"ל איתרו כ-43 בתי מלאכה לייצור נשק ביהודה ושומרון לעומת 0 ב-2015, מה שגרם לעלייה חדה במחירו של רובה הקרלו, שזינק ל-7,000 שקלים חדשים בינואר 2017.[7]

נכון ל-2018 מחירו של רובה הקרלו בשוק השחור נע בין 3,500 ל-8,000 שקלים.[8]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוחאי עופר, ‏מפיינטבול ל-M-16: עלייה בנשקים מאולתרים המשמשים לפיגועים, בעיתון מקור ראשון, 22 באפריל 2018
  2. ^ "Lethal weapon: The homemade gun that's firing up the terror wave". Haaretz.com.
    אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, עמוס הראל, תת-מקלע "קרלו", הנשק ששב"כ התעלם ממנו, מחמם את האינתיפאדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2016
  3. ^ "Homemade guns used in Palestinian attacks on Israelis". the Guardian. 14 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ רועי ינובסקי, יעל פרידסון ואליאור לוי, הדר הצילה את חיי חברתה הלוחמת - ונרצחה, באתר ynet, 3 בפברואר 2016
  5. ^ יואב זיתון, נינה פוקס, מאבטח נרצח בפיגוע בכניסה לאריאל: שני מחבלים ירו מטווח אפס וברחו, הכוחות במצוד, באתר ynet, 29 באפריל 2022
  6. ^ ירון דורון איציק סבן, נמנע פיגוע גדול בתל אביב: שוהה בלתי חוקי נתפס עם אמל"ח ביפו, באתר ישראל היום, ‏8/9/2022
  7. ^ מיכל רוטנברג, ‏סיכום 2016 ביהודה ושומרון: פחות פיגועים, יותר תפיסות נשק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בינואר 2017
    סיכום שנה באיו"ש: הנתונים וקולות הקשר נחשפים, באתר צה"ל, 26 בינואר 2017
  8. ^ יוחאי עופר, ‏מפיינטבול ל-M-16: עלייה בנשקים מאולתרים המשמשים לפיגועים, בעיתון מקור ראשון, 22 באפריל 2018