קרלוס הרביעי, מלך ספרד
 | |||||||
| קרלוס הרביעי, מלך ספרד | |||||||
| לידה |
11 בנובמבר 1748 נאפולי, ממלכת נאפולי  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 1819 (בגיל 70) רומא, מדינת האפיפיור .svg){kind=small} | ||||||
| מדינה | ממלכת ספרד | ||||||
| מקום קבורה |
קריפטת מנזר אל אסקוריאל  | ||||||
| בת זוג | מריה לואיסה מפארמה | ||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
קרלוס הרביעי, מלך ספרד (בספרדית: Carlos IV de Borbón; 11 בנובמבר 1748 – 20 בינואר 1819) היה מלך ספרד בשנים 1788–1808, ולאחר מכן הודח לטובת בנו פרננדו השביעי, מלך ספרד, ושוב לטובת ז'וזף בונפרטה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרלוס הרביעי, היה בנו השני של קרלוס השלישי, מלך ספרד, ומריה אמליה מסקסוניה, בתו של אוגוסט השלישי, מלך פולין ומריה יוזפה, ארכידוכסית אוסטריה. הוא נולד בנאפולי בזמן שאביו היה מלך נאפולי וסיציליה. אחיו הבכור דון פליפה עבר להיות השני בתור לכס המלוכה בשל לקויות הלמידה והאפילפסיה שלו. בנאפולי וסיציליה כונה קרלוס "נסיך טורונטו". הוא כונה גם אל קזדור ("הצייד") בשל העדפותיו לספורט ולצייד, במקום לעסוק בענייני המדינה. קרלוס נחשב על ידי ההיסטוריון סטנלי ג'י. פין כ"טוב לב אך חלש ופשוט מחשבה".
ב-14 בדצמבר 1788 נפטר אביו קרלוס השלישי, מלך ספרד, וקרלוס עלה לשלטון במקומו. קרלוס ביקש לשמור על הישגי הרפורמות של אביו, ובשל כך נשאר בתחילה בברית עם צרפת המהפכנית, למרות מה שעוללה לקרוביו מבית בורבון הצרפתי. אולם, בשנת 1793 יצא קרלוס למלחמה על צרפת, בהשפעת מנואל דה גודוי, ואיבד את חלקו המזרחי של האי סנטו דומינגו.
בשנת 1796 כרת קרלוס ברית עם ממשלת הדירקטוריון של צרפת, אולם בשנת 1797 ספגו הצי הספרדי-צרפתי המשולב מפלה מידי הצי הבריטי בקרב כף סנט וינסנט. בשנת 1800 מכר קרלוס לצרפת את לואיזיאנה, ובשנת 1801 פלש לממלכת פורטוגל. בשנת 1807 הסכים קרלוס עם נפוליאון לחלק את פורטוגל ביניהם, אולם משכבשה צרפת את צפון ספרד, נמלט קרלוס לדרום על מנת לברוח לאמריקה הלטינית. בהגיעו לארנחואס אילצה אותו התקוממות עממית להתפטר ב-19 במרץ 1808 לטובת בנו פרננדו השביעי, מלך ספרד, אולם, נפוליאון הזמין את שניהם לבאיון, ושם הודיעה אשתו מריה לואיסה מפארמה שפרננדו הוא בנו של מנואל דה גודוי שהיה מאהבה. פרננדו נאלץ להתפטר לטובת קרלוס, וקרלוס התפטר שוב לטובת ז'וזף בונפרטה וגלה לרומא.
קרלוס הרביעי נפטר ב-20 בינואר 1819 ברומא, זמן קצר לאחר אשתו שמתה ב-2 בינואר 1819.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1765 התחתן קרלוס עם מריה לואיסה מפארמה, בתו של פליפה, דוכס פארמה ולואיז אליזבת, נסיכת צרפת, ממנה היו לו 14 ילדים:
- קרלוס קלמנטה (1771–1774).
- קרלוטה ז'ואקינה (1775–1830).
- מריה לואיסה (1777–1782).
- מריה אמליה (1779–1798).
- קרלוס דומינגו (1780–1783).
- מריה לואיסה (1782–1824).
- קרלוס פרנסיסקו דה פאולה (1783–1784).
- פליפה פרנסיסקו דה פאולה (1783–1784).
- פרננדו (1784–1833).
- קרלוס מריה איסידרו בניטה (1788–1855).
- מריה איזבלה (1789–1848).
- מריה תרזה (1791–1794).
- פליפה מריה (1792–1794).
- פרנסיסקו דה פאולה (1794–1865).
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרלוס הרביעי, מלך ספרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קרלוס הרביעי, מלך ספרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| מלכי ספרד | ||
|---|---|---|
| המלכים הקתוליים | פרננדו השני ואיזבלה הראשונה | 
|
| בית הבסבורג | פליפה הראשון • קרלוס הראשון • פליפה השני • פליפה השלישי • פליפה הרביעי • קרלוס השני | |
| בית בורבון | פליפה החמישי • לואיס הראשון • פליפה החמישי • פרננדו השישי • קרלוס השלישי • קרלוס הרביעי • פרננדו השביעי • קרלוס הרביעי | |
| בית בונפרטה | ז'וזף בונפרטה | |
| בית בורבון (שיבה ראשונה) | פרננדו השביעי • איזבלה השנייה | |
| בית סבויה | אמדאו הראשון | |
| בית בורבון (שיבה שנייה) | אלפונסו השנים עשר • אלפונסו השלושה עשר | |
| בית בורבון (שיבה שלישית) | חואן קרלוס הראשון • פליפה השישי | |
| בקרת זהויות |
|
|---|