קרינת צ'רנקוב
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מדובר רק בחלקיקים טעונים (ולא ניוטרונים).
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מדובר רק בחלקיקים טעונים (ולא ניוטרונים). | |
קרינת צ'רנקוב היא הקרינה הנפלטת כאשר חלקיק נע מהר יותר ממהירות הפאזה של אור בתווך כלשהו.
לפי תורת היחסות אף גוף בעל מסה אינו יכול לעבור את מהירות האור בריק, אולם ייתכן תווך בו האור מואט, בעוד שחלקיקים אחרים שומרים על מהירותם הרגילה ובכך עוברים את מהירות האור באותו תווך. למעשה, קרינת צ'רנקוב היא המקבילה של האור לבום על קולי ומהווה מעין "בום על אורי". ספקטרום הקרינה אמנם רציף, אבל רובה נמצא בתחום העל-סגול, כאשר עוצמתה ליחידת תדירות נמצאת ביחס ישר לתדירות. מכאן שבתחום הנראה, הקרינה הנפלטת אמורה להיראות בעיקר סגולה, אבל למעשה, היא נראית כחולה בהירה, בשל רגישות פחותה לסגול של העין האנושית.
ניתן לצפות בקרינה בין היתר בכורים גרעיניים. קרינה זו נוצרת במים השומרים על טמפרטורת מוטות הדלק. הנייטרונים הנפלטים ממוטות הדלק נעים במהירות גבוהה יותר ממהירות הפאזה[1] של האור במים.
קיומה של הקרינה שוער לראשונה על ידי אוליבר הביסייד באנגליה במאמרים שפרסם ב-1888 וב-1889. היא נצפתה לראשונה בניסוי של פאבל צ'רנקוב מרוסיה בשנת 1934. עבודה זו של צ'רנקוב גם זיכתה אותו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1958, יחד עם איגור תם ואיליה פרנק, אשר חישבו את נוסחת תם-פרנק (אנ') המתארת אותה.
כיום הקרינה משמשת לגילוי עקיף של חלקיקים מסוימים באמצעות גלאי צ'רנקוב, למשל לגילוי נויטרינו כמו במצפה Sudbury Neutrino Observatory (אנ').
בתרבות הפופולרית, הבוהק האופייני לקרינת צ'רנקוב משמש לאפיון רדיואקטיביות, כגון בקומיקס וסרט השומרים, משפחת סימפסון, ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצגת על קרינת צ'רנקוב (באנגלית)
קרינת צ'רנקוב, בביצוע Top 5 Amazing Nuclear Reactor Startups, סרטון באתר יוטיוב- חיים ברק, מהי קרינת צ'רניקוב?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 בפברואר 2010
- קרינת צ'רנקוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש להבחין בין מהירות המופע או הפאזה של הקרינה, לבין מהירות החבורה שלה. התופעה הנדונה מתייחסת למהירות המופע של הקרינה
