קריית שמואל (חיפה)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קריית שמואל
השכונה החדשה בקריית שמואל מבט מקריית מוצקין
השכונה החדשה בקריית שמואל
מבט מקריית מוצקין
מידע
עיר חיפה
תאריך ייסוד 1935
מייסדים הפועל המזרחי
על שם שמואל חיים לנדוי
אוכלוסייה 5,500 (2007)
קואורדינטות 32°50′02″N 35°04′04″E / 32.83401944°N 35.06784167°E / 32.83401944; 35.06784167
שכונות נוספות בחיפה
(למפת חיפה רגילה)
 
קריית שמואל
קריית שמואל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריית שמואל היא שכונה בפאתי חיפה, השוכנת בלב הקריות בעמק זבולון. קריית שמואל גובלת בקריית ים ממערב ומצפון, בקריית חיים (שגם היא בדומה לקריית שמואל שייכת לעיר חיפה) מכיוון דרום, ובקריית מוצקין ממזרח. השכונה רחוקה כקילומטר מחוף קריית חיים, ובגבולה עם קריית מוצקין ממוקמת תחנת הרכבת קריית מוצקין.

קריית שמואל היא הקטנה בשטחה ובאוכלוסייתה שבין הקריות, והקריה היחידה שרוב תושביה דתיים, ומשוייכת לעיר חיפה. נכון לתחילת דצמבר 2016 גרות בשכונה כ־7,800 נפשות, בחתך גילים המאפיין חברה דתית בישראל, כלומר אחוז ניכר של אוכלוסייה צעירה (כשליש מהאוכלוסייה הם גילאי 0–17) ורק כשביעית מעל גיל 65.

השכונה נקראת על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הקמת הקריה התקבלה בשנת 1933 על ידי קבוצת חברי סניף הפועל המזרחי בחיפה, שהעדיפו הקמת שכונה עצמאית, על פני קבלת אזור מצומצם בין שני רחובות בקריית חיים. בניית התשתית לשכונה החלה בט"ו בתמוז תרצ"ה (16 ביולי 1935) על קרקעות בעמק זבולון שרכשה הקרן הקיימת. לאחר קשיים שנבעו מפשיטת רגל של החברה שבנתה את הבתים, נחנכו הבתים הראשונים בל"ג בעומר תרצ"ח (19 במאי 1938). הבתים הראשונים, בני קומה אחת, על מגרש גדול, נבנו על הקרקע החולית ברחובות הנצי"ב, בר־אילן ותורה ועבודה של ימינו. השכונה נבנתה באזור שומם באותם הימים, מצידה המערבי של מסילת הרכבת חיפה–ביירות, וסמוך למחנות צבאיים בריטים גדולים. בסמוך לשכונה שכן מאהל בדווי שישב על אדמות הקק"ל, אך תושביו גורשו לאזור עכו בראשית שנות ה־40. באמצע שנות הארבעים נבנו בקריה בתים לעולים מגולי מאוריציוס בחלקה הדרומי של הקריה, ממערב לחלק הוותיק. אחרי קום המדינה הוקמו בשכונה שיכונים דו־קומתיים לחיילים משוחררים בחלקה המערבי של הקריה, ובשנות ה־60 הוקמו שיכונים של בתים בעלי ארבע קומות וכמה כניסות לבלוק לעולים בחלקה הצפוני. בתקופת העלייה ההמונית שכנה בחלקה הדרומי של השכונה מעברה, בשם מחנה העולים בקריית שמואל. בשנותיה הראשונות של הקריה יכלו להתקבל אליה אך ורק חברים בתנועת הפועל המזרחי.

תוכנית בניין ערים של קריית שמואל נעשתה על ידי אדריכל מאיר בן אורי. בן אורי תכנן את בית התרבות – מרכז החנויות, את גן הילדים ורבים מבתי השכונה בשנותיה הראשונות. בן אורי בנה ביתו ברחוב בר־אילן 15 וגר במקום מחורף תש"ו עד מותו באייר תשמ"ג. הקים בביתו את המכון לאומנות דתית, שהפך להיות מוזיאון בן אורי לאומנות יהודית דתית. בן אורי יזם את הבאת ארון הקודש האיטלקי לקריית שמואל, הכין את התוכניות לשחזורו ופיקח על הביצוע.

בשנותיה הראשונות היה לקריית שמואל מעמד מוניציפלי עצמאי[1] עד שבשנת 1952 צורפה קריית שמואל כשכונה לעיר חיפה בעקבות הצטרפותה של שכנתה קריית חיים. מדי זמן עולות תוכניות לאחד את כל הקריות לגוש מוניציפלי אחד, ובכללו גם קריית שמואל, אולם עד עתה לא הבשילו ניסיונות האיחוד לשלבים מעשיים.

האוכלוסייה בקריית שמואל היא דתית לאומית ברובה וקיימת בה תקנה האוסרת למכור דירות או מגרשים לאנשים שאינם נחשבים לדתיים. למרות זאת, בעקבות גל העלייה מארצות ברית המועצות לשעבר, גדל אחוז החילונים המתגוררים בקריית שמואל, בעיקר בחלקה הצפוני, בשל חוסר היכולת לאכוף תקנה זו.

בקריה פועל ועד מקומי בן שבעה חברים, המשמש גם כאגודה להספקת מים לשכונה. כמו כן, הוקמה בה מנהלה מקומית.

רב השכונה בשנים תשי"ג (1952) – תשע"ה (2015) היה הרב עקיבא הכרמי.

כיום רב הקהילה החרדית הוא הרב זלמן הכרמי, ורב בית הכנסת המרכזי בשכונה הוא הרב אליעזר הכרמי.

שמירת שבת בקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדוגמאות הבולטות לאורח החיים הדתי, היא העובדה שכבישי השכונה סגורים לתנועת כלי רכב, בשבתות ובחגים מאז היווסדה של הקריה.

באמצע שנת 2005, לאחר מאבק משפטי, פתח משרד התחבורה את הציר המרכזי העובר בצד הקריה, שדרות ורבורג, לתנועה בשבת למשך שבת אחת, אך לאחר מאבק של תושבי הקריה, נסגר הכביש לתנועה שוב.

שכונות בקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית שמואל חולקה במקור לחמישה אזורים והיום לארבעה:

  • קריית שמואל א' – האזור הוותיק בדרום הקריה, הגובל עם קריית חיים, שמורכב ברובו מבתים פרטיים.
  • קריית שמואל ב' – אזור מצפון לשכונה א' שנבנה בסוף שנות ה־50 ובתחילת שנות ה־60 ונועד בעיקר לקליטת העלייה מארצות צפון אפריקה, אך התרכזה בו העלייה מרומניה ומהונגריה, ובפרט מטרנסילבניה.
  • קריית שמואל ג' – אזור של שיכונים שנבנה בתחילת שנות ה־70, ויועד לזוגות צעירים ולעולים שהגיעו מברית המועצות באותן שנים.
  • שכונת 104 – חלק מ"קריית שמואל א'"; שכונה ותיקה בקצה הדרומי של הקריה, מול שכונת "המעברה". השכונה כוללת את שביל תרי"ג ואת שביל האמונה. כשנוסדה מנתה השכונה 104 משפחות שגרו בצפיפות, שתי משפחות לדירה, כשכל זוג משפחות חולק שירותים וחדר אמבטיה. במשך השנים התמזגו חצאי הדירות, ובשנות האלפיים מנתה השכונה 52 יחידות דיור.
  • "המעברה" – שכונה חדשה שבנתה חברת משה"ב על שטח מעברה לשעבר, מדרום לקריית שמואל א'. באזור זה הבנייה כוללת בעיקר יחידות דו־משפחתיות ובתים משותפים באיכות גבוהה.
  • "השכונה החדשה" – נבנתה בשטח מחנה צבאי לשעבר מזרחית לקריית שמואל ב'. בשכונה זו נבנו כמה מבני ציבור וכן שיכונים לצד בתים פרטיים.

בשכונה קיימת מאז היווסדה קופת הגמ"ח אחיסמך, המספקת הלוואות ללא ריבית לתושבי השכונה. את הקופה הקים וניהל שמואל בר חמא. לאחר מכן, במשך עשרות שנים, היא נוהלה בידי בנו שמעון בר חמא, ובשנים האחרונות עברה לניהולו של אריה ויזל.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארון הקודש מרג'ו אמיליה
ארון הקודש בבית הכנסת המרכזי בשכונה, משנת 1756 (ה'תקט"ז), הובא מרג'ו אמיליה (איטליה). ראו שלמה אומברטו נכון (התמונה נערכה גרפית והוסרו ממנה המנורות)
צילום מוגדל של כתובת ההקדשה בחלקו העליון של ארון הקודש

בקריית שמואל מצויים כשלושים בתי כנסת. הגדול בהם הוא בית הכנסת המרכזי, שבקריית שמואל א', המכיל כ־400 מושבים בעזרת הגברים וכ־150 בעזרת הנשים. בית הכנסת, שאותו תכנן האדריכל ישראל קומט, נחנך בראש השנה של שנת ה'תשט"ז (סתיו 1955), לאחר שבשנים הראשונות שימשו חדרים בבתים פרטיים למקום בית כנסת, ולאחריהם שימש לכך האולם בבית התרבות. בבית כנסת זה נמצא ארון קודש שהובא מבית הכנסת ברג'ו אמיליה שבאיטליה, ועשוי משיש מפואר ומעוטר. גובהו של ארון הקודש כשישה מטרים ורוחבו כשלושה מטרים וחצי. עם ארון הקודש הובאה גם הבמה המשמשת לקריאה בתורה. ארון הקודש בבית כנסת זה נחשב לאחד היפים בארץ, ואף הונצח בבול בשנות ה־70.

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריה כ־14 גני ילדים, בית הספר היסודי "אהרון הרא"ה" (הקרוי על שם הרמן שטרוק ועל שם הרב קוק); תלמוד התורה "נתיבות משה", המשתייך לחינוך העצמאי; בית הספר לבנות של חב"ד "בית חיה"; תלמוד התורה לבנים של חב"ד "צבאות מנחם"; ישיבת בני עקיבא פרחי אהרון; ישיבה וכולל ששמם "הישיבה הרמה", בראשות רב הקריה; וכן ישיבה קטנה, "כרם עקיבא", שמיועדת בעיקר לבוגרי "נתיבות משה", ישיבת תומכי תמימים של חב"ד. כמו כן נוער הקריה משתתף בפעילויות של תנועות הנוער בסניף בני עקיבא; בסניף עזרא (הנמצא בשטחה של קריית מוצקין אך חניכיו הם תושבי קריית שמואל; עיריית חיפה פועלת להעברת מבנה הסניף לשטח קריית שמואל); בסניף עוז (לכיתות א'–ג') (שהתקיים בסניף של בני עקיבא קריית שמואל); וכן בפעילויות של תנועת הנוער של חב"ד צבאות השם, המקיימת את פעילותה במבנה בצפון הקריה שבנה מפעל הפיס למטרה זו. בשנת 2005 עברה מכללת שאנן, מכללה אקדמית דתית לחינוך, מנווה שאנן לקריה. בשכונה גם ספרייה עירונית קטנה.

חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה־70 החלו משפחות של חסידי חב"ד להיקלט בקריית שמואל מהקריות שבסביבה. כיום קהילת חב"ד מונה כ־250 משפחות ועומד בראשה רב הקהילה יוסף אברהם פיזם (בנו וממלא מקומו של הרב יגאל פיזם). בשנת תשנ"ז הוקמה בשכונה ישיבת חב"ד (תחילה בקריית ים, ולאחר כמה שנים הועתקה לקריית שמואל).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרק 'ימים ראשונים' (עמ' 62–71) בתוך הספר "איש האמונה והאמונות", בהוצאת ועד קריית שמואל והמשפחה, 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריית שמואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפת האזור, 1949, עם ציון שם היישוב, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור