קריית אתא

קריית אתא
סמל העיר
סמל העיר

סמל העיר קריית אתא
סמליל ממותג של העיר
הסמליל הממותג של העיר -
בשימוש מאמצע העשור השני של המאה ה-21, עת צוינו 90 שנים להיווסדה
שדרות הציונות בעיר
שדרות הציונות בעיר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעקב פרץ
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
תאריך ייסוד 1925
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 62,292 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 33
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.25 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 3,572 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 59
תחום שיפוט[4] 17,440 דונם
    - דירוג ארצי[2] 88
32°48′16″N 35°06′28″E / 32.8044972410436°N 35.1078161477445°E / 32.8044972410436; 35.1078161477445
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 114
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4133
    - דירוג ארצי[2] 102
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.0%
גילאי 5 - 9 7.8%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 6.1%
גילאי 20 - 29 12.7%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 16.6%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 17.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 23
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 12
תלמידים 8,899
 –  יסודי 5,023
 –  על-יסודי 3,876
מספר כיתות 366
ממוצע תלמידים לכיתה 27.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית אתא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat-ata.org.il
חלק ממייסדי כפר אתא ("הפינפונצוונציקרס", "העשרים וחמישה") בסוף שנות ה-20
הספרייה הישנה בקריית אתא, 1973

קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות. היא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969. יעקב פרץ הוא ראש העירייה מאז 1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית אתא הוקמה בשנת 1925, על ידי חברת "עבודת ישראל", כמושבה בשם "כפר עטא" - על שמו של כפר האריסים הערבי "כופרתא", שאדמותיו נקנו מן האפנדי, בעל הקרקעות הערבי.

במאורעות תרפ"ט נפגעה המושבה קשות על ידי פורעים ערבים וננטשה כמעט כליל. בשנת 1930 חזרו אליה התושבים וחידשו את היישוב במקום. בשנת 1934 הקימו במקום בית חרושת לייצור אריגים שנקרא ATA על שם היישוב. השם "אתא", בעברית, (נדרש על ידי ש"י עגנון כראשי תיבות של "אריגי תוצרת ארצנו") ולכן שונה שם המושבה ל"כפר אתא". בשנת 1941 הוכרזה המושבה כפר אתא כמועצה מקומית[6]. ד"ר אריך ביהם, מנהל המצבעה ומחלקת האשפרה במפעל "אתא", מונה לנשיא המועצה הראשון.

בשנת 1935 הוקם "בית קפה מרגוע" כצריף ולאחר מכן נבנה המבנה כפי שהוא קיים היום. המקום שימש כאולם אירועים, מסעדה ובית קפה בקריית-אתא (שם היישוב שונה בהמשך, ר' להלן).

בזמן מלחמת העצמאות שימשה המועצה המקומית כבסיס היציאה של הכוחות הלוחמים ב"מבצע דקל". בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו שלוש מעברות בקרבת המועצה - מעברת כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם (הנקראה גם מעברת גילעם). מעברת שפרעם סופחה ב-1958 לשטח היישוב כפר אתא.

בדצמבר 1949 נחנך במבואותיה הצפוניים של הקריה המרכז ללימודי משטרה שבו התקיימו קורסי הכשרה שונים של משטרת ישראל. באוקטובר 2014 הסתיים קורס הקצינים האחרון במתקן בקריית אתא והכשרת הקורסים הבאים עברה אל המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש. בינואר 2015 נסגר המרכז והועבר לבית שמש.

בשנת 1957, התרחשה שביתת מפעל אתא.

בשנת 1965 הוחלט על איחודה של קריית אתא עם המועצה המקומית קריית בנימין הסמוכה . היישוב המאוחד נקרא "קריית אתא" והוכרז כעיר בשנת 1969.

בשנת 1985 נסגר בית החרושת אתא חברה לטקסטיל.

בשנת 1995 הוחל בבניית השכונות "גבעת טל" ו"גבעת רם". בשנת 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו בעיר מספר רקטות, שגרמו לשני הרוגים ופגיעה ברכוש.

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברמסקי - הבתים הראשונים בשכונה קמו בשנות השלושים על חלקות שנקנו מידי משפחת שמואל ואסתר אברמסקי, שהיו מראשוני המתיישבים בכפר עטה[7].
  • בית וגן - הוקמה במהלך שנות ה-90' על השטח שבו עמד בעבר בית החרושת "אתא"
  • בן-גוריון - הוקמה בשנות השבעים על שטחה של מעברת אתא. בשכונה הוקמו בניינים בני 8 קומות, סגנון בנייה שנחשב לחדשני בזמנו[7].
  • גבעה א' - השכונה כוללת בתים ברחובות איינשטיין ויוספטל, בשכונה נמצא מרכז שביט ולכן היא נקראת על שמו. השכונה נמצאת מדרום לפארק הספורט העירוני (פארק לוקי).
  • גבעת אלונים - החלה להיבנות בשנת 2012. בשכונה מתוכננות לקום כ-2,000 יחידות דיור כחלק מתוכנית ההתרחבות של העיר. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם עופות המצויים בארץ ישראל.
  • גבעת הרקפות - שכונה הנמצאת בצפון מזרח העיר. ראשוני השכונה הגיעו אליה בשנות החמישים אחרי שהות במעברות כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם. במסגרת פירוק המעברות והעברת האנשים ליישוב קבע נבנו בגבעה עטורת הרקפות צריפים ומבנים ארעיים, שהוחלפו מהר מאוד בשיכונים, שבנתה "עמידר" ב ו"עמידר" ג. בשנת 1953 סללו את הרחובות הראשיים של השכונה - רחוב בן עמי (לימים שכונת בן עמי) ורחוב אנילביץ. גבעת הרקפות קלטה גלי עלייה רבים. בשנת 1956 הצטרפו אליה עולים ממצרים, פולין ורומניה, שנכנסו אף הם לשיכונים שבנתה עמידר. בראשית שנות השישים הגיעו עולים ממרוקו שהגדילו את אוכלוסיית השכונה. לשכונה נוצר דימוי של שכונת עוני הקולטת אוכלוסיות חלשות .שנים של הזנחה וחוסר תשומת לב של המוסדות סייעו בהעמקת הדימוי השלילי. בסוף שנות השבעים אוחדו שכונות עמידר א ב ג, במסגרת פרויקט שיקום שכונות. השכונת גובלת: בשדות ובגדרות של קיבוץ אושה כפר המכבי ורמת יוחנן.
מפת אזור חיפה משנת 1942 ובה ציון השכונות בקריית אתא שכבר הוקמו
  • גבעת טל - שכונה שהחלה להבנות בשנת 1996. מאופיינת במספר גדול של בתים פרטיים. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם אומנים מהתקופה המודרנית.
  • גבעת רם - הוקמה במקביל לשכונת גבעת טל. תוכננה עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור[7]. כל רחובות השכונה קרויים על שם פרחים ועצים.
  • גבעת תל חי – השכונה נבנתה למרגלות שכונת גבעה א'. תחילה ניתן לשכונה השם "פסגת אביב", אך בהמשך הוסב השם לתל חי, ע"ש היישוב באצבע הגליל בו התחולל הקרב בו נהרגו יוסף טרומפלדור וחבריו. מרבית הבנייה נמסרה לידי חברת "לוקי בניה ופיתוח בע"מ", דבר שהקנה לה את שמה הלא-רשמי ("גבעת לוקי"). במהלך בניית השכונה נערכה במקום חפירה ארכאולוגית, בה נחשפה מחצבת אבן מהתקופה הרומית. שמות הרחובות קשורים למאורעות תל-חי: רחוב י"א באדר, רחוב הארי השואג (ע"ש פסלו של אברהם מלינקוב המוצב בתל חי), רחוב בית"ר, רחוב סמטת הגלעדי (ע"ש כפר גלעדי הסמוך לתל חי) ורחוב המחרשה (כלי החקלאי שהיה בשימושו של טרומפלדור). סמוך לשכונה נבנה בשנת 2002 פארק ספורט גדול המכיל מתקני משחקים לילדים, מגרשי טניס, כדורגל, כדורעף, כדורסל, מסלולי ריצה ומתקני התעמלות שונים.
  • נווה אברהם ("שכונת התימנים") - השכונה הוקמה בשנת 1946 על ידי ההסתדרות עבור עולים מתימן. בראשית שנות החמישים גדלה השכונה עם הגעת עולים נוספים במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". בשנת 2000 נקראה בשם "נווה אברהם" על שם הרב אברהם צדוק, שהיה רב השכונה[7].
  • נווה חן - השכונה אוכלסה באוקטובר 1975[7].
  • קריית בנימין - משנת 1951 מועצה מקומית. בשנת 1965 אוחדה עם כפר אתא. מאופיינת במגדל מים גבוה. בשכונה בתים פרטיים רבים.
  • קריית נחום (נקראה במקור "עיר גנים") - השכונה נוסדה ב-1933 ובסמוך לה הוקמה בראשית ימי המדינה מעברה, שקלטה כ-540 משפחות. היא צורפה ב-1951 לקריית בנימין[8].
  • קריית פרוסטיג - השכונה צורפה ב-1951 לקריית בנימין
  • קריית שטנד - קריית שטנד היא שכונה של רחוב אחד שהוקמה בשנת 1939. בעת הקמתה הייתה שכונת משקי עזר ולכן נקראה שכונת "משקי עזר רסקו"[9]. התכנון היה איכלוס של 40 משפחות שיקבלו חלקת קרקע של שני דונם לכל משפחה , אולם בפועל התיישבו בה רק כ-20 משפחות. ב-1942 שונה שם השכונה לקריית שטנד, על שמו של הפעיל הציוני אדולף שטנד. בשנת 1951 אוחדה השכונה עם קריית בנימין.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון בית פישר
תמונה אווירית של העיר

בקרית אתא ישנם 22 בתי ספר: 10 בתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים (גבעת אלונים, גבעת-טל, גבעת-רם, גורדון, הצבי ישראל, יבנה, ירושלים, נעם, פינסקר ושפרינצק), 2 חטיבות ושני תיכונים ממלכתי (רוגוזין, התיכון החברתי), אולפנית שח"ם לבנות והישיבה תיכונית למדעים ואומנויות, 5 בתי ספר מזרם החינוך העצמאי (ת"ת תורה תמימה, כתר התורה, תורה בתפארה, "בית יעקב" יסודי ותיכון ובית ספר לחינוך מיוחד (תמיר)[10].


אחוז הזכאים לבגרות בעיר בשנת הלימודים התשפ"ב עמד על 83%[11].

ליד חטיבת רוגוזין א' נפתח היכל הספורט החדש של קריית אתא, המשמש למשחקי כדורעף, כדורסל, ושיעורי ספורט של בית הספר.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תנועת בני עקיבא - קיים סניף אחד של בני עקיבא בעיר, שפועל ממבנה הקרוב למרכז קריית אתא. בסניף יש קרוב ל-200 חניכים, חברי צוות ובוגרים.
  • תנועת עזרא - התנועה פועלת בעיר מסוף שנות השמונים. הסניף נמצא ברחוב טרומפלדור, במקום בו שכנה בעבר בריכת תפארת.
  • שבט גלעד של תנועת הצופים - השבט הוקם בשנת 2008 בידי ההורים המתנדבים כתנועת נוער עם 30 חניכים. וב-2021 כללה כ-400 חניכים

בית חולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בית החולים מנחם בגין
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

כמו כן קיימות תוכניות להקמת בית חולים על שם מנחם בגין בעיר, על פי התכנון יהיה במקום כ-2,200 מיטות אשפוז, בית החולים צפוי לשרת כ-650 אלף איש ושטחו צפוי להיות כ-150 דונם[12][13].

האישור הראשוני להקמת בית החולים ניתן על ידי משרד הבריאות כבר בשנת 2000[14]. בדצמבר 2013 אושרה תוכנית המתאר המחוזית[15]. באוקטובר 2014 הציג משרד הבריאות תוכנית להוספת מיטות אשפוז ברחבי הארץ, במסגרתה הוצג בית החולים שאמור להיבנות על בסיס בית החולים "בני ציון" שיועבר מחיפה[16].

באוקטובר 2019, אושרה התכנית בותמ"ל וב-20 בפברואר 2020, בטקס בנוכחות ראש הממשלה ושרי הממשלה, הונחה אבן הפינה ונחשף שם בית החולים[17].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית אתא היא העיר הגדולה ביותר מבין הקריות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית אתא 62,292 תושבים (מקום 33 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,446 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[18]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תמונה פנורמית של שכונות גבעת טל וגבעת רם בעיר
כביש 79 ושכונת גבעת אלונים, מרץ 2022

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון כפיר בקריית אתא

בקריית אתא פועלים 241 מפעלים[19]. ביניהם, דשנים, תמ"י, שלדות, מאפיית דוידוביץ, פרמט וליבר.

ב-6 בספטמבר 2011 נחנך בקריה קניון מקבוצת קניוני עזריאלי וממולו בניין משרדים של החברה[20]. הקניון נבנה על השטח שבו עמד בעבר מפעל "צבע" (שנרכש בשנת 1970 על ידי חברת טמבור). בשנת 2021 נרכש הקניון על ידי קבוצת כפיר ושמו שונה לקניון כפיר[21].

במרץ 2014 נפתח הסניף השלישי של איקאה בישראל[22], ליד מתחם של ביג מרכזי קניות הפועל בצומת מאז 1988[23]. סניף איקאה זה, בשונה מקודמיו, אינו עומד בפני עצמו אלא מהווה חלק מקניון "שער הצפון", השייך לקבוצת אריסון.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית אתא מחוברת בכביש 781 לקריית ביאליק, בכביש 780 לצומת זבולון וממנה לכביש 70. למחלף גלעם וממנו לכביש 79 וכן כביש לקיבוצי גוש זבולון. בספטמבר 2012 נחנך בסמוך לעיר כביש עוקף קריות שמקצר באופן משמעותי את הנסיעה מהעיר לחיפה ולכיוון הקריות האחרות, עכו ונהריה[24].

את הקריה משרתים אוטובוסי אגד, חברת הנסיעות והתיירות נצרת, ונתיב אקספרס למרכזית המפרץ, שפרעם ולקריות וכן מוניות שירות לשפרעם ולחיפה. בעיר עובר גם מסלול קו 2 של מטרונית המגיע לשכונת בת גלים בחיפה, סמוך לתחנת רכבת בת גלים ולבית חולים רמב"ם.

מתחם גלעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם גלעם הוא אזור הנמצא בקצה הצפון-מזרחי של תחומי העיר. המתחם נמצא בסמוך ל-3 מחלפים מרכזיים: מחלף סומך, מחלף גלעם ומחלף אבליים. על פי התוכנית במתחם, שגודלו 2000 דונם, יבנו בעתיד בית חולים אזורי, אוניברסיטה, משרדי ממשלה, מתקני ספורט ותעשייה נקייה[15]. התוכנית המקורית הוגשה לאישור בנובמבר 1998[25].

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה לנופלים כפי שעצבה על ידי האמן מיכאל קארה. צולם בין השנים 1953-1950
אנדרטה לנופלים בקריית אתא, בעיצובם של הפסלים מיכאל קארה ויצחק שמואל
אנדרטה ללוחמי לח"י שנפלו בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת ב-1946
  • אנדרטה לנופלים - האנדרטה נמצאת בין הרחובות משה הס ובורוכוב בעיר, בסמוך לבית יד לבנים ולא רחוק מפארק הרצל . האנדרטה המקורית נבנתה בשנת 1950 ועוצבה על ידי האמן מיכאל קארה לזכר 29 תושבי המקום שנהרגו במהלך הלחימה במהלך מלחמת העצמאות. באנדרטה הוצב עמוד אבן, עליו תבליט יצוק של יד אוחזת בחרב המלופפת בענפי זית. מתחת לתבליט נחקקו שמות הנופלים. בשנת 1991 שופצה האנדרטה ונוספו לה כנפי מתכת בגובה 4.6 מטר מכל צד. מסביב לאנדרטה הונחו לוחות אבן בחצי גורן, עליהם נחקקו שמות כל בני העיר שנפלו במערכות השונות. את האנדרטה המחודשת תכנן הפסל יצחק שמואלי[26]. ברחבת האנדרטה מתקיים הטקס העירוני הפותח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
  • אנדרטת לח"י - האנדרטה מנציחה את ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת שבוצעה על ידי פעילי לח"י בליל 17 ביוני 1946. האנדרטה הוקמה בשנת 1970 בכניסה המערבית לעיר, ומונצחים בה 15 מחברי המחתרת שהשתתפו בפעולה - 11 פעילים שנהרגו במהלך הפעולה, 2 פעילים שנתפסו, נכלאו ונהרגו במהלך הפריצה לכלא עכו ו-2 פעילים שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות. האנדרטה משלבת רחבה מוגבהת ובה עמוד זיכרון ולצידו 15 קוביות אבן שחורות, על כל אחת מהן שם החלל וכינויו המחתרתי. מדי שנה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתקיים באנדרטה טקס ממלכתי בהשתתפות נציג ממשלת ישראל, ראש העיר, וותיקי לח"י.
  • האנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל - האנדרטה נבנתה בשנת 1992 בסמוך למרכז ללימודי משטרה שפעל בעיר. האנדרטה בנויה משני לוחות אבן לבנה המתנשאים לגובה 17 מטרים, בראש אחד מהם מתנוסס תבליט גדול של סמל המשטרה. בין הלוחות נמצאת עמדת תצפית המשקיפה על בקעת זבולון. בסמוך ללוחות האבן הגדולים ישנם לוחות אבן נוספים, עליהם רשומים שמותיהם של הנופלים, על פי תקופות[27].
  • אנדרטת הזיכרון לחללי אסון המסוקים - הוקמה בשנת 1997 על ידי חבר מועצת העיר אריה מייזלס, שבנו, גל, היה בין הרוגי האסון. האנדרטה נמצאת בגן הנמצא בין הרחובות נורדאו ופינסקר, בסמוך לסניף בני עקיבא בו היה מדריך.

ראשי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין העירייה החדש שנחנך בשנת 2021
ראשי המועצה המקומית כפר-אתא
שם תקופת כהונה
ד"ר אריך ביהם 1947-1941
בנימין נאמן 1957-1947
שמחה זלדמן 1958-1957
צבי הרר 1965-1958


ראשי המועצה המקומית קריית בנימין
שם תקופת כהונה
צבי בלום 1955-1951
בנימין אורנשטיין 1959-1955
חיים נדאף 1960-1959
אליהו פוריטר 1965-1960


ראשי העיר קריית אתא
שם תקופת כהונה
צבי הרר 1978-1969
נתן שפריצר 1983-1978
יעקב בן דניאל 1989-1983
דוד ראם 1996-1989
יעקב פרץ 1996 (מכהן)

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בנימין מנדלזון כיהן כרבו של כפר אתא משנת תרצ"ד (1934) עד לעזיבתו בשנת תשי"ב (1952) שבה עבר לכהן כרבה של קוממיות. הרב לוי מילר כיהן כרבה של קריית בנימין. הרב יהודה לייב גפן כיהן ברבנות כפר אתא משנת תשי"ב עד לפטירתו בשנת תשי"ז.

הרב שמואל שולזינגר, חתנו של הרב גפן, כיהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית אתא, משנת תשי"ז (1957) עד למותו בשנת תשס"ד (2004). לאחר מותו לא מונה רב ראשי לעיר במשך מספר שנים. בשנת תשע"א נבחרו הרב חיים שלמה דיסקין כרבה הראשי האשכנזי של העיר והרב אליהו גד מימון, בנו של הרב הספרדי הקודם, הרב משה מימון, כרבה הראשי הספרדי של העיר.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלות 2 קבוצות כדורעף המשחקות בליגות השונות בשם "הפועל עירוני קריית אתא". קבוצת הנשים משחקת בליגת העל בכדורעף לנשים. הקבוצה זכתה ב-11 אליפויות ו-10 גביעי המדינה, כש-7 פעמים זכתה הקבוצה בשני התארים באותה שנה[28].

קבוצת הגברים זכתה בעבר ב-5 אליפויות ו-4 גביעי המדינה, פעמיים זכתה הקבוצה בדאבל[29]. בסיום עונת 2014 פורקה קבוצת הגברים עקב בעיות כלכליות[30].

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עירוני קריית אתא (כדורסל)

"עירוני קריית אתא" הפועלת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1974, בשנת 1989 עלתה לראשונה לליגה הארצית. בשנת 1999 עלתה לראשונה לליגה הלאומית ובסיום העונה עלתה לליגת העל, בה שיחקה 3 עונות. בסיום עונת 2007/2008 העפילה הקבוצה בשנית לליגת העל אך בתום עונה אחת חזרה הקבוצה לליגה השנייה. בסיום עונת 2009/2010 התדרדרה עד לליגה הארצית. לאחר עונה אחת (2021/2022) העפילה לליגה העל בה משחקת כיום.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מכבי עירוני קריית אתא

"מכבי עירוני קריית אתא" - קבוצת כדורגל הפועלת בליגה א' צפון. קבוצה היא המשכה של קבוצת מכבי עכו שעברה לקריית אתא בשנת 2000. בשנה הראשונה לקיומה שיחקה קריית אתא בליגה הלאומית, אך בסופה נשרה לליגה הארצית. בעונת 2007/2008 שבה הקבוצה לליגה הלאומית, אך סיימה את העונה במקום האחרון. עקב ביטול הליגה הארצית נשרה הקבוצה היישר לליגה א', בה היא משחקת כיום.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ פתיחת המועצה המקומית בכפר עטה, הצופה, 27 ביוני 1941
  7. ^ 1 2 3 4 5 מתוך אתר מוזיאון "בית פישר"
  8. ^ הנס לברכט, ...ושמה בישראל "עיר גנים", קול העם, 5 בדצמבר 1963
  9. ^ שכונת קריית שטנד
  10. ^ רשימת בתי הספר באתר עיריית קרית אתא
  11. ^ התמונה החינוכית, באתר משרד החינוך
  12. ^ אתר למנויים בלבד הדר חורש, בית חולים והכפלת מספר התושבים: הסכם גג חדש לקרית אתא, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2020
  13. ^ יואב איתיאל‏, קריית אתא מתחדשת: בית חולים חדש, מוסד אקדמי ו-16 אלף דירות, באתר וואלה!‏, 01 בפברואר 2018
  14. ^ דוד חיון, ‏סוכם: בית-חולים ראשון בקריות יוקם בקרית-אתא על שטח 200 דונם, באתר גלובס, 30 במרץ 2000
  15. ^ 1 2 עיריית קריית אתא: אישרנו תוכניות להקמת בית חולים בעיר, קריות באינטרנט, 16 בספטמבר 2013
  16. ^ מיטל יסעור בית-אור, בית חולים חדש ייבנה בקריות, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2014
  17. ^ אדי גל, הונחה אבן הפינה - בית החולים בקרית אתא ייקרא ע"ש מנחם בגין, באתר mynet‏ קריות, 26 בפברואר 2020
  18. ^ פרופיל קריית אתא באתר הלמ"ס
  19. ^ לפי אתר העירייה
  20. ^ בילי פרנקל, קבוצת עזריאלי חנכה שני קניונים בתוך שבוע, באתר ynet, 7 בספטמבר 2011
  21. ^ אדי גל, קבוצת כפיר תשקיע 20 מיליון שקל בקניון עזריאלי בקרית אתא, באתר mynet‏ קריות, 3 במאי 2021
  22. ^ אחיה ראב"ד, סניף איקאה בקריית אתא נפתח רשמית, באתר ynet, 11 במרץ 2014
  23. ^ ביג קריות, באתר רשת ביג
  24. ^ דניאל שמיל, כביש עוקף קריות ייפתח ביום חמישי - חצי שנה לפני המועד, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2012
  25. ^ ילקוט הפרסומים 4708, 8 בדצמבר 1998 (מתוך האתר Nevo.co.il)
  26. ^ אנדרטת גלעד לזכר חללי מערכות ישראל באתר בית פישר, המוזיאון העירוני לתולדות קריית אתא
  27. ^ אנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל, באתר "יזכור"
  28. ^ דף הקבוצה באתר איגוד הכדורעף
  29. ^ דף הקבוצה באתר איגוד הכדורעף
  30. ^ איסר רביץ, כדורעף: האם עירוני קריית אתא מתפרקת?, בלינקר, 7 באוגוסט 2014