קריות (נפת שכם)

**קריות** (כפר)
**قريوت**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	שכם
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,817 כולל ג'אלוד (2016)
קואורדינטות	32°04′15″N 35°17′38″E / 32.070927777778°N 35.294011111111°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת דרום השומרון רגילה) קריות

ערך זה עוסק בעיירה בנפת שכם, ברשות הפלסטינית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קריות (פירושונים).

קַרְיוּת (בערבית: قريوت) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם ששוכן כ-15 ק"מ מדרום לשכם, בגובה של 790 מ' מעל פני הים. הכפר שוכן מערבית לג'אלוד, ודרומית לתלפית. מדרום הוקם היישוב שילה וממערב היישוב עלי.

בשנת 2012 החליטה הרש"פ למזג את הכפר קריות עם הכפר השכן ג'אלוד ומאז שני הכפרים מנוהלים על ידי רשות מוניציפלית אחת תחת השם: קריות.^[2]

יש סוברים שזה היה כפרו של יהודה איש קריות, המוזכר בברית החדשה כחברו של ישו, היה אחד משנים-עשר השליחים והשתתף בסעודה האחרונה.^[3]

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית הכפר, יחד עם אוכלוסיית הכפר ג'אלוד, 2,817 נפש.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות, האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל, ובהמשך בתקופות: הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, תקופת הצלבנים והתקופה הממלוכית. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים, שהעיקרי בהם הוא "ח'ירבת סיילון", הידוע גם בשמו העברי תל שילה. האתר כולל ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1870 ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שבע וחמישים ותשע דקות הגענו לקריות. הכפר הזה נחלק לשני רבעים נפרדים, שכל אחד מהם כפוף לשיפוטו של שייח' לעצמו. מספר תושביו שבע מאות וחמישים. בבוסתנים המקיפים אותו גדלים עצי תאנה ורימון וגפנים. כמה בורות מים עתיקים חצובים בסלע יבשים עכשיו, והנשים נאלצות להביא את המים מרחוק, מעין סילון. בשני בתים ראיתי אבנים מזויזות אחדות. הכפר קריות יושב באתרה של קוריאי הקדומה, הנזכרת כמה פעמים אצל יוסף בן מתתיהו. למשל, ב'קדמוניות היהודים' מספר לנו ההיסטוריון הזה על פומפיוס כי בדרכו מדמשק לירושלים, לאחר שעבר את פלה ואת בית שאן בא לקוריאי, והוא מוסיף ואומר כי זו תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ”^[4].

ההיסטוריון הגרמני רוהריכט (Gustav Reinhold Röhricht) הציע כי קריות זהה ל-"Kariateri", המוזכר בטקסטים צלבניים.^[5]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בקריות הייתה אוכלוסייה של 530 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 156 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 732 תושבים, כולם מוסלמים, למעט שלושה נוצרים^[6].

בשנות ה-30 של המאה ה-20 מחלקת הייעור של ממשלת המנדט נטעה יער על הגבעות שממערב לכפר, סמוך לחאן א-לובאן^[7].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 930 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 7,491 דונם. מתוכם, הכפר היה בנוי על שטח של 63 דונם, 2,611 דונם הוקצו לחקלאות שלחין, ועל 2,803 גודלו דגנים. היתר – 2,014 דונם היו אדמות בּוּר.^[8]^[9]

באותו סקר נמנו בכפר ג'אלוד 300 תושבים מוסלמים, ושטח הקרקע של הכפר היה 15,815 דונם, שמתוכם הכפר עצמו היה בנוי על 26 דונם, 457 דונם שמשו לחקלאות שלחין, ו-6,838 דונם לגידולי דגנים. 8,496 דונם היו אדמות בור.^[10]^[11]

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה קריות משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 1,163 תושבים.^[12]

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

אדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1978 התיישבו מתנחלים בתל שילה הסמוך, במסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות,^[13] ובהמשך המחנה הפך להתנחלות שילה. לצורך הקמת ההתנחלות הופקעו 635 דונם מאדמות הכפר.^[14]

ב-1984 הוקמה ההתנחלות עלי, ולצורך הקמתה הופקעו 623 דונם מאדמות הכפר.^[15] במשך השנים הופקעו לצורך הרחבתה עוד כמה מאות דונם.^[16]

לאחר הסכמי אוסלו, בשנת 1995 סווגו השטחים באיו"ש, על פי האחריות המנהלית והאחריות הביטחונית. בשנת 2012 הרש"פ חילקה מחדש את שטחי הכפרים וכתוצאה מכך השטח הכולל של שני הכפרים יחד הוא 22,473 דונם (ולא 23,306 דונם כפי שהיה בסקר הבריטי בשנת 1945). מתוך 22,473 דונם, סווגו 23% מהאדמות (כ-5,104 דונם) כשטח B, ו-77% (כ-17,369 דונם הנותרים) סווגו כ-שטח C.^[2]

בשנת 1998 הוקם "מאחז היובל", כהרחבה של עלי, כ-500 מטר ממערב לקריות. 16 בתי הקבע שהוקמו בו נבנו ללא היתר, ללא תוכנית מתאר ועל קרקע הנמצאת בחלקה בבעלות פרטית של תושבי העיירה.^[17] ב-2005 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד בנייה של תשעה בתים במאחז, על קרקע פרטית. בתגובה לעתירה הצהירה המדינה שהמבנים אינם חוקיים וייהרסו, אבל ההריסה לא בוצעה. ביולי 2011 הכריז המנהל האזרחי על הקרקע כ"אדמת מדינה", לצורך הכשרת המאחז.^[18]

במרץ 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור את סלילת הכביש המחבר בין ההתנחלות עלי לבין מאחז היובל, מאחר שהכביש עובר על קרקע פרטית של תושב קריות ומונע מתושבי הכפר גישה לכ-1,500 דונם של אדמה חקלאית מעובדת שבבעלותם.^[19]

בפברואר 2017 החליטה ממשלת ישראל להקים למפוני עמונה יישוב חדש סמוך לקריות בשם עמיחי. באוגוסט 2017 הגישו 13 תושבים, בעלי קרקעות באזור, התנגדות לתוכנית הבנייה למנהל האזרחי, בטענה שהיא ממוקמת על שטח פלסטיני פרטי ושההקמה תפגע בנגישות לקרקעותיהם.^[20]^[21] במאי 2018 דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת היישוב ואישר את הפקעת הקרקעות, והיישוב הוקם.^[22]^[23]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר ממוקם במרכז שלוחה, מתחת לשתי פסגות, ג'בל א-טנטור, שבגובה 793 מטר מעל פני הים וג'בל א-דבאביס שבגובה 747 מטר מעל פני הים. פסגות ההרים באזור מורכבות משכבות חוואר מתצורת מוצא, והמדרונות העליונים (עד גובה 750 מטר מעל פני הים לערך) הם מתצורת בית מאיר (שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חוואר המתאימות לבניית טרסות חקלאיות) ומתחתם שכבה מתצורת שורק, שכבה שממנה נובעים מעיינות. במדרונות הדרומיים של השלוחה נובעים מספר מעיינות המשמשים את הכפר, "עין קריות" ו"עין סיילון".^[24]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר היסודי של העיירה ממוקם בכפר הסמוך ג'אלוד. בעיירה שני בתי ספר תיכוניים, אחד לבנות והשני מעורב לבנים ובנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קריות בוויקישיתוף

Welcome To Qaryut
Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
Qaryut Village profile (including Jalud Locality), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Qaryut, aerial photo, ARIJ
Development Priorities and Needs in Qaryut, ARIJ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ ¹ ² The Applied Research Institute – Jerusalem, Qaryut Village Profile (including Jalud Locality), 2014
^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7074
^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984. עמודים 13–14
^ Deutscher Verein zur Erforschung Palästinas, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins, Leipzig, O. Harrassowitz [etc.], 1878, עמ' 222
^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
^ הטירור בארץ, הצופה, 19 ביוני 1938
^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
^ قريوت - Qaryut - קריות (נפת שכם), palestineremembered, palestine-remembered, ‏2007
^ جالود - Jalud - ג'אלוד, באתר palestine-remembered, ‏2007
^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
^ "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978;
נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978
^ תל שילה (ח'רבת סיילּון) – חיפוש המשכן במאבק הפוליטי על השומרון באתר עמק שווה, 2014
^ חיים לוינסון, המינהל האזרחי: לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי הוקמו על קרקע פלסטינית, באתר הארץ, 28 בינואר 2013
^ שבתי בנדט‏, המנהל האזרחי הפקיע שטח בניגוד לחוק לטובת ההתנחלות עלי, באתר וואלה!‏, 25 בנובמבר 2014
^ עמוס הראל, המתנחלים מרחיבים את הבנייה הבלתי החוקית, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
^ חיים לוינסון, המינהל האזרחי הכריז על קרקעות פלסטיניות כאדמות מדינה לטובת הרחבת מאחז היובל, באתר הארץ, 8 ביולי 2011
^ חיים לוינסון, בג"ץ: המדינה לא יודעת מה קורה מתחת לאפה במאחז יובל, באתר הארץ, 27 במאי 2010
^ יותם ברגר, חוות דעת: חלק מההתנחלות החדשה למפוני עמונה נבנית על שטח פלסטיני פרטי, באתר הארץ, 11 ביולי 2017
^ יותם ברגר, עתירה לבג"ץ נגד הקמת ההתנחלות למפוני עמונה: תמנע גישה לאדמות פרטיות, באתר הארץ, 22 ביוני 2017
^ יותם ברגר, בג"ץ: הפסיקה שסללה את הדרך להפקעת קרקעות מפלסטינים אינה תקדים מחייב, באתר הארץ, 30 במאי 2018
^ פסק דין בבג"ץ 5470/17 ובבג"ץ 8055/17
^ ההשפעה ההומניטרית של השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מרץ 2012

[אוכלוסייה-1] ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[פרופיל-2] ¹ ² The Applied Research Institute – Jerusalem, Qaryut Village Profile (including Jalud Locality), 2014

[3] זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7074

[4] ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984. עמודים 13–14

[5] Deutscher Verein zur Erforschung Palästinas, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins, Leipzig, O. Harrassowitz [etc.], 1878, עמ' 222

[6] Mills, Census of Palestine, 1931, page 48

[7] הטירור בארץ, הצופה, 19 ביוני 1938

[8] Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26

[9] قريوت - Qaryut - קריות (נפת שכם), palestineremembered, palestine-remembered, ‏2007

[10] جالود - Jalud - ג'אלוד, באתר palestine-remembered, ‏2007

[11] Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26

[12] Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25

[13] "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978;
נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978

[14] תל שילה (ח'רבת סיילּון) – חיפוש המשכן במאבק הפוליטי על השומרון באתר עמק שווה, 2014

[15] חיים לוינסון, המינהל האזרחי: לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי הוקמו על קרקע פלסטינית, באתר הארץ, 28 בינואר 2013

[16] שבתי בנדט‏, המנהל האזרחי הפקיע שטח בניגוד לחוק לטובת ההתנחלות עלי, באתר וואלה!‏, 25 בנובמבר 2014

[17] עמוס הראל, המתנחלים מרחיבים את הבנייה הבלתי החוקית, באתר הארץ, 29 במרץ 2009

[18] חיים לוינסון, המינהל האזרחי הכריז על קרקעות פלסטיניות כאדמות מדינה לטובת הרחבת מאחז היובל, באתר הארץ, 8 ביולי 2011

[19] חיים לוינסון, בג"ץ: המדינה לא יודעת מה קורה מתחת לאפה במאחז יובל, באתר הארץ, 27 במאי 2010

[20] יותם ברגר, חוות דעת: חלק מההתנחלות החדשה למפוני עמונה נבנית על שטח פלסטיני פרטי, באתר הארץ, 11 ביולי 2017

[21] יותם ברגר, עתירה לבג"ץ נגד הקמת ההתנחלות למפוני עמונה: תמנע גישה לאדמות פרטיות, באתר הארץ, 22 ביוני 2017

[22] יותם ברגר, בג"ץ: הפסיקה שסללה את הדרך להפקעת קרקעות מפלסטינים אינה תקדים מחייב, באתר הארץ, 30 במאי 2018

[23] פסק דין בבג"ץ 5470/17 ובבג"ץ 8055/17

[24] ההשפעה ההומניטרית של השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מרץ 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

Flag of Senegal יישובי נפת שכם
ערים	שכם
מועצות מקומיות	עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ
כפרים	עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה
מחנות פליטים	בלאטה
נפות הרשות הפלסטינית